 |
/images/archive/gallery/247/360.jpg אולסטאר קלאסיות.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| פרק 5 בהיסטוריה של הסניקרז: על המסע המפואר של האולסטאר מכלובי הכדורסל של שנות ה-20 עד לרגליים של ג'ואי ראמון |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
ניסן שור
26/1/2005 11:09 |
|
|
|
|
|
|
|
אנשים מגניבים שנעלו ונועלים אולסטאר: הראמונז, מרטי מקפליי ב"בחזרה לעתיד", דני מוג'ה, דילן ב"בוורלי הילס 90210", קורט קוביין (גם בעת ההתאבדות שלו), סטיב בושמי, הסטרוקס, וויין וגארת' ב"עולמו של וויין", אדי ואן היילן, ווינונה ריידר הצעירה, טום הנקס ב"ביג", גיידד ביי ווייסז, כריס טאקר ב"יום שישי", איגי פופ, אבריל לאווין, ריבר פיניקס, גרין דיי, אקסל רוז, ריצ'י קאניגהם מ"ימים מאושרים", סנופ דוג, רוברט סמית, אדי ודר, ג'ון בלושי, ג'ון טרוולטה ב"גריז", דני שובבני, האחיות יוספי.
בקיצור, הרבה אנשים מכובדים בחרו לאורך השנים לנעול אולסטאר והרבה יותר מזה – הם בחרו להיות מזוהים עם האולסטאר. כי הסניקרז האלה מתפקדות בראש ובראשונה כאמירה תרבותית ממדרגה ראשונה שמסמנת את הנועל באופן מיידי. יש סניקרז יותר נוחות מהן, יש סניקרז יותר יפות מהן, יש סניקרז יותר אמידות מהן, אבל באמת שקשה למצוא סניקרז המכילות עולם דימויים כל כך מוכר, ואשר ניתן לזהות במראי מקום כה רבים, מוזיקה, טלוויזיה, ספורט וקולנוע.
כוחן של האולסטאר לאורך השנים הוא בפשטותן. נעל בד עם סוליית גומי. זה כל הסיפור ועדיין זה סיפור מעניין. כשאנחנו מדברים
על אולסטאר, אנחנו קודם כל מתכוונים לצ'אק טיילור (Chuck Taylor) השחורות-לבנות - דגם הדגל הפופולרי של חברת קונברס (Converse). אחריו הגיעו עוד כמה דגמים מדליקים לגמרי שקונברס הוציאו במהלך המאה העשרים (למשל, הנעליים החצאיות עם הכוכב במרכזן), אבל קודם כל זה הצ'אק טיילור - שהיא הנעל הכל-אמריקאית האולטימטיבית, סמל אמיתי. מדובר בסניקרז הנמכרות ביותר בארצות הברית בכל הזמנים. על פי מספרים די רשמיים, 60 אחוז מהאמריקאים היו באיזשהו שלב בחיים שלהם בעליהם הגאים של לפחות זוג אחד של אולסטאר. זה יפה מאוד, גם אם רובם היו שמנים. הסוד שלהן, חוץ מהצורה, היה תמיד מחירן הנמוך (ממוצע של 25 דולר לזוג) והעובדה שהן Made in USA (כלומר, עד שנייקי סיפחה את קונברס ב-2003 ואז כבר החלו לייצר אותן באסיה).
האולסטאר הן הדוגמה המושלמת למהלך התרבותי רחב ההיקף שסניקרז יכולות לעשות. כל דור ודור - כאילו שנעל אולסטאר בפעם הראשונה. ותמיד הן יראו אותו הדבר, מאותם חומרי גלם ואותו העיצוב הכי בסיסי, כמעט סגפני. כשאתה לובש אולסטאר אתה לובש את האולסטאר שלבשו רבים אחרים לפניך. זהו משא היסטורי מכובד בהחלט, רק בוא נקווה שלא היתה להם אקזמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הראמונז. האולסטאר בתחתית התמונה. צילום: מן האתר הרשמי
|
|
|
 |
|
עוד דגם קלאסי של אולסטאר
|
|
|
 |
|
 |
|
ג'יימס דין נכנס לפעולה
|
|
|
 |
|
|
|
הסיפור של אולסטאר הוא פחות הסיפור של קונברס ויותר הסיפור של דגם הצ'אק טיילור שהפך את החברה הזאת למה שהיא. את קונברס הקים ב-1908, במסצ'וסטס, אדם בשם מרקיז מ. קונברס. בשנים הראשונות ייצרה החברה מגפי גומי וצמיגים ולאחר מכן גם נעלי טניס. ב-1917 הציגה קונברס לעולם את דגם האולסטאר הראשון, שכמעט ולא השתנה עד ימינו - נעליים שחורות-לבנות שיועדו לשחקני כדורסל, ספורט שהחל באותן שנים לצבור פופולריות בארצות הברית ולהפוך למקצועני (מצחיק: עד שנות העשרים המאוחרות המשחק בכלל התנהל בתוך כלובים גדולים שנתחמו בחוטי מתכת או חבלים). האולסטאר לא היו פופולריות מי יודע מה בשנים הראשונות שהוצגו לשוק. הן היו צריכות להתחרות בנעלי הכדורסל של חברת ספולדינג וחברות פופלריות אחרות. עד שהגיע צ'ארלס "צ'אק" טיילור.
טיילור היה שחקן כדורסל צעיר, כוכב תיכונים ששיחק בקבוצת סלטיקס המקורית. ב-1918 הוא נעל את צמד האולסטאר הראשונות שלו ושלוש שנים מאוחר יותר נכנס למשרד של קונברס בשיקגו וחיפש עבודה שתפרנס אותו מחוץ לעונת המשחקים. בחברה שכרו אותו לעבודה מכיוון שהם בדיוק חיפשו ספורטאים שיוכלו להציע הצעות לשיפור הסניקרז שלהם. טיילור הציע כמה שינויים שהושתלו באולסטאר באותה שנה. הוא גם הפך לאיש יחסי הציבור הראשי של הנעליים והחל להסתובב ברחבי ארצות הברית כדי להחדיר ולקדם אותן וגם את משחק הכדורסל שאהב (בין השאר אצל מאמנים בבתי ספר). בזכות העבודה המעולה שעשה כשהגביר את מכירותיה של קונברס באופן משמעותי ובגלל השינויים שהוכנסו לאולסטאר בזכות עצותיו, החליטו ב-1923 בחברה להוסיף את שמו לאולסטאר המקוריות ולקרוא להן "צ'אק טיילור". ריספקט, כמו שאומרים אצלכם הצעירים.
כמה שנים קדימה, אל מלחמת העולם השנייה. קונברס מתגייסת למאמץ המלחמתי ומתחילה לייצר מגפי גומי לחיל האוויר האמריקאי. צ'אק טיילור ממשיך לקדם את האולסטאר, הפעם בקרב החיילים, בתור יועץ כושר גופני לכוחות הצבא. עד היום, אגב, מוכרות נעלי האוסלטאר על ידי הצבא האמריקאי כנעליים הרשמיות לאימונים. עוד קפיצה, הפעם לשנת 1966: בקונברס מגלים שבקבוצות כדורסל רבות, השחקנים צובעים את האולסטאר כדי שיתאימו למדים שלהם. לראשונה, מחליטים שם להוציא לשוק גם דגמים צבעוניים, פרט לשחור-לבן הקלאסי. אבל עוד קודם לכן, עובר השימוש באולסטאר מהפך כשלא רק ספורטאים נעזרים בהן, אלא גם הבייבי בומרז בשנות החמישים ותחילת שנות השישים (בעיקר נערי שוליים חתיכים מדגם ג'יימס דין וביטניקים תפרנים כמו קרואק). הן הופכות לפריט אופנתי ואייקון של ממש ועושות את המעבר המתבקש מספורט לתרבות פנאי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האולסטאר שאני (לא ניסו) הכי אוהב
|
|
|
|
|
|
|
להיות מתיו ברודריק
|
|
|
|
|
|
|
ב-1970, שנה אחרי שצ'אק טיילור מת, מוצאים בקונברס עוד ספין נחמד כדי לקדם את מכירות האולסטאר: שחקנים בליגת ה-NBA המתפתחת. ג'וליוס "ד"ר ג'יי" איירווינג הופך לבעל החסות הרשמי של אולסטאר ומאוחר יותר גם מג'יק ג'ונסון ולארי בירד, שני היריבים הוותיקים, הופכים לדוברים הרשמיים של החברה. אלו הימים הנאיביים של הליגה הטובה בעולם - האולסטאר מקנות למשחק תחושה שכונתית נעימה, השחקנים גם קופצים הרבה פחות גבוה בזכותן; זמנים שבהם לא כל פישר שיצא מבית ספר תיכון מטביע לך על הראש בעזרתן של נעליים עם כריות אוויר וחרטום אווירודינמי.
באותה תקופה האולסטאר גם מאומצות על ידי סצינת הPאנק הניו יורקית. מספיק להסתכל בצילומים מאותה תקופה כדי לגלות שכולם הלכו איתם - מהראמונז דרך דבי הארי וחברי בלונדי, דייוויד ביירן והטוקינג הדז ועד אלון אולארצ'יק.
המראה של אולסטאר מטונפות וקרועות הוא אחד מהמראות המכוננים של הרוקנרול והוא ממשיך לכהן עד היום אצל הילדודס של הPאנק החדש. בלינק 182, למשל, חולים על אולסטאר ואנחנו חולים עליהם בחזרה. גם אצל החתיכים המעוצבים של מהפכת הרוקנרול החדשה הן כמובן להיט גדול, מכיוון שמדובר באנשים שמעתיקים כל דבר שקשור לסצינה הניו יורקית של תחילת שנות השבעים. אבל אל תאשימו את הסטרוקס, עליהם זה נראה יופי.
האולסטאר הקלאסיות שמרו על פרופיל גבוה בתרבות האמריקאית במהלך שנות השמונים. הן הופיעו כמעט בכל סרט אייטיזי שמכבד את עצמו וגם בכאלה שלא. אלה נעליים שניתן לזהות מתוך שינה, במיוחד אם אתה מתיו ברודריק. בשנות התשעים כבר מדובר במותג שנמצא בירידה, בוודאי שאצל המאסות של האנשים שלא מעריכים את השיק הישן והטוב שלהן ומעדיפים כל מיני נעליים בצורת חללית. לאחרונה נפגשנו בהן בסיקוונס הפתיחה של הסרט "אני, רובוט", בקלוזאפ רצחני על וויל סמית שורך זוג אולסטאר שחורות במה שנראית כאחת מהשמות המוצרים הבוטות ביותר בהיסטוריה של הוליווד. שיט, לגמור את כל הכתבה הארוכה הזאת עם וויל סמית זה משהו שבאמת לא ייחלתי לעצמי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
