 |
 |
|
|
|
|
| ישי אדר מזהיר: תוכנית הליבה של לבנת תהפוך את ילדיכם ללובשי מדים צייתנים כבר מינקות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
ישי אדר
5/4/2005 14:32 |
|
|
|
|
|
|
|
עוד פצצת טורפדו ארסית שוגרה מבית המטבחיים של לימור לבנת ויועצות הסתרים שלה. כמו עוד מרקחה ממטבחו של גרגמל, שמשתוקק לבשל את כל הדרדסים בסיר ענק מפלדה, רוצות נשות החינוך חדות המראה והלשון, לחסל אחת ולתמיד את מה שנקרא ילדות נורמלית או מאושרת בישראל. "תוכנית הליבה" החדשה לגני הילדים לגילאי 3-6 היא הסתעפות רעילה של תוכנית דברת בניצוחה של רונית תירוש. התיכנון בגדול הוא ללמד את הילדים "שפה וכישורים לשוניים, מתמטיקה ומדעים, אומנויות וכישורי חיים".
האמת? צודקות ובגדול! הגיע הזמן שמישהו יטפל בכל הקטנטנים האלה שמתרוצצים כל היום ורק מצחקקים, חולמים ומקשקשים. חייבים לחסל את התופעה הזו תיכף ומיד בעודה, תרתי משמע, בחיתוליה. אני גם חושב שכדאי להתחיל את זה קצת קודם, בתינוקיה בבתי החולים. יש את כל ההורים האלה שרוצים "ביות מלא" וגם את זה צריך לאסור באכיפה מזורזת ומיד, כי כולם צריכים לקבל את הזדמנות שווה בחינוך. בתינוקיה יהיו נשים שיוכשרו לקבל את הרכים הנולדים וכבר להתחיל באופן נמרץ בתהליך ההכנה לחיים בישראל, שכל אינדיבידואל טרי כה זקוק לו. כך נוכל בגילאי 3 עד 6 להתחיל להכין אותם למערכת הצבאית, אחת החשובות והמרכזיות בהוויה המקומית.
כדאי באותה הזדמנות להסביר לילדים איפה הם חיים, מי הם אוייבינו וכיצד צריך לנצח אותם (והאמת שפה אני סומך את ידי על לבנת ויועצות הסתר שלה). אם נצליח להספיק את כל זה עד גיל 7, יוכלו האנשים (כי הם כבר לא ילדים. הרי מדובר בהכחדה של התופעה המגונה הזו שנקראת ילדות) להתחיל בקריירה אישית או בלימודים אקדמאים. קצת בחירה חופשית, מה רע?! הדוגמנים והדוגמניות של "פוקס קידס" יכולים לשמש דוגמא מופתית וחלוצית בתחום הקריירה המוקדמת. הם כבר יודעים לעשות פוזות סקסיות של מבוגרים ונראה שמי שהכשיר והכין אותם לעולם הזה עשה עבודה מצויינת.
הנזק הבלתי הפיך לנפשו של כל ילד מתוכנית כזו הוא עצום. הפניה לאינטלקטאוליות מגיל כה צעיר היא תהליך הרסני, שמעקר את המהות של להיות ילד. זה בדיוק מה שחסר לציבור הישראלי כדי להפוך לחברה שתיראה כמו הארכיטקטורה באלעד או בשכונת רמות שבירושלים. אוסף סדרתי של בניינים זהים נטולי קונטקסט סביבתי ואסתטי. תוכנית הליבה, דברת וכל שאר הגזרות האלה, עומדות לחלק באופן גס ובוטה את החינוך הישראלי לפרטי וציבורי. כל ההורים שלא ירצו לגדוע את הילדות של ילדיהם יאלצו לשלם עוד ועוד כסף והתוצאה היא שיהיה בארץ הרבה יותר חינוך פרטי שיכיל גם את מי שלא יכול לשלם את זה אבל בא בכל זאת כי אין לו ברירה. כי הוא נלחם בנפשו שהילד שלו לא יהיה מבוגר ציני ומתחכם שעומד בשלשות בטרם עת. בקיצור, זה הולך לעלות לנו המון המון המון כסף שאין לנו.
מיגזר פרטי שהולך להרוויח ובגדול הוא ציבור הפסיכולוגים, שירוויחו הרבה יותר לקוחות בגילאי שנות השלושים ומעלה, שיגלו לפתע שהם לא ממש יודעים מי הם ולמה נעשקה ילדותם. כמו הרבה מערכות ציבוריות רקובות בארץ גם המערכת הזו, לכשתקום, תאיץ את הסתעפותה והתפתחותה של היוזמה הפרטית שתיקח על עצמה לעשות את כל מה שהמערכת הציבורית לא יכלה או לא ראתה לנכון לעשות. אם כבר היום יש כל כך הרבה הורים שמחפשים נואשות גני ילדים שבהם אין דפי עבודה, אז העתיד הוא יום סגריר של ממש. אנחנו על דרך המלך להיות שילוב מצמרר של המטריקס, ג'ורג' אורוול ו"החומה" של פינק פלויד.
במקום לשים את כל הכסף הזה על מערכת של יום לימודים ארוך ואפור, שלמו לנו יותר כסף במשכורות, תעלו את שכר המינימום ותאפשרו לנו, ההורים, להיות ולבלות יותר זמן עם ילדינו. כי מה שילדים צריכים זה בעיקר הורים, משפחה וטיפוח רך של האינדיבדואל שבתוכם. תוכנית הליבה שלכן, השרה לבנת וגברת תירוש, היא זריקת דיוקסין למעמקי הווריד של החינוך וחיי הרוח בכלל בארץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
