 |
/images/archive/gallery/196/048.jpg אושו.
 |
|
|
|
|
|
|
| הניו אייג' הוא הדת החילונית החדשה ואושו הוא הנביא המכונן שלה. הפרק הפותח בסדרה חדשה שתסביר מה באמת אמר האיש שכתב מעל ל-650 ספרים |
|
| עדכון אחרון : 23/1/2006 16:59 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שכל כך הרבה לכלוכים רצו פה ברשת על אושו, הגורו
שסרח, המיליונר הנצלן, הסרסור המסרס, ואחרי שצלחנו את סדרת הכתבות של אורי לוטן ז"ל על אושו, הגיע הזמן לתת קצת כבוד לתורה ולרעיון שאושו תרם לעולם הרוח. כן, היו גם עניינים רציניים מאחורי אותה דמות לא פתורה, ובמסגרת סדרת כתבות זו אנסה לפרוש אותם למענכם ולהוציא את העוקץ או את מה שנקרא בשפה המקצועית המשנה הדתית של אושו.
אושו עוד לא ממש נכנס לאקדמיה (עדיין אין מבוא לראג'נישיזם בפקולטה לפילוסופיה), אבל הוא עומד על הסף ומדוע? קודם כל הוא השאיר אחריו יותר ממיליון ניאו-סאנייסים, כלומר תנועה שלמה. דבר שני, הוא ולא אחר נחשב במחקר העכשווי נביא הניו אייג'. או במילים אחרות - האדם שהשפיע יותר מכל על הזרם שבתוכו אנו מנהלים דיאלוג זה.
כדי להבין את האמירות הגורפות הללו נצטרך להרחיב מעט את היריעה ולנסות להגדיר את אותו זרם חמקמק ואינסופי - העידן החדש.
הניו אייג' נתפס כיום באקדמיה (וכותב שורות אלו הוא לצורך העניין נציג מגדל השן), כשלב החדש של האבולוציה הדתית. עברנו את המדע, ההשכלה, התיעוש, הפילוסופיה המודרנית, הפסיכולוגיה ואת כל מי שנתן לנו אישור להפסיק לפחד ולהפסיק להאמין באלוהים.
אחרי שנרגענו ממלחמות העולם, אחרי שהרווחנו מלא כסף, בזבזנו מלא כסף, טיילנו בכל מקום ועדיין נותרנו בלתי מסופקים, משועבדים וללא אושר פנימי, הגיעה הדת החדשה, דת כל הדתות - דת הניו-אייג', או כמו שקוראים לה אצלנו באקדמיה: "הדת החילונית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכל מהכל
|
|
|
 |
|
|
|
העיקרון הראשון של הדת החילונית הוא שהיא אינה מוגבלת. היא מכילה בתוכה את כל הדתות, הרעיונות, הפילוסופיות והמדעים של האנושות מן המזרח ועד למערב, כאשר לכל השיטות מקום שווה בנקודת הפתיחה (עוד נדבר על נקודת הסיום). הדת החילונית מאפשרת לכל אדם, לבחור לעצמו את הדת, הרעיון או התיאוריה שמתאימים לו לאותו רגע בחיים, מבלי לחייבו להמשכיות.
העיקרון השני של הדת החילונית הוא הפנייה פנימה, ההבנה שלכל אדם יש יכולת להבין, ולהשפיע על העולם הפנימי שלו. ובמילים פשוטות יותר - האדם יכול, אם הוא רוצה, להשתנות.
יכולת השינוי, אותו כוח אלכימאי שניתן פתאום בידי האדם, מביא איתו את העיקרון השלישי של הדת החילונית והוא השאיפה לשינוי עולמי, שינוי ברמה האנושית, שלא לומר קוסמית. שינוי שיאפשר חופש, התנתקות מן הממסדים המקובלים ופתיחת דרך חדשה בעולם יפה, מודע וטוב יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלתר נתיב
|
|
|
|
|
|
|
התופעה העיקרית שיצרה הדת החילונית היא האלטרנטיבה. מספיק לעבור על "דפי זהב" כדי לראות שאין היום תחום 'קונבנציונלי' שאין לו מקבילה 'אלטרנטיבית': רפואה (אלטרנטיבית), המדע (של המיסטיקה המזרחית), הפילוסופיה (ההוליסטית), האמנות (בתקשור) והדת (שאין בה אלוהים).
כחלק מאותה תפיסה אלטרנטיבית, כל תחומי החיים שלהלן הם למעשה תראפיות בפוטנציה (ראו העיקרון השני). בעולם הניו אייג' תפקיד הדת, האמנות והפילוסופיה הוא יותר מכל, להציע מרגוע לנפשו העמוסה והמוטרדת של בן המאה העשרים ואחת. אם פעם עסקו האמונה, המדע והפילוסופיה בניסיון להגדיר את המציאות החיצונית או להשתלט עליה, הרי שעתה הניו אייג' מנסה בדרכיו השונות מאוד להשתלט על התחום הפנימי, להגדיר אותו, לפרש אותו ולפעול בו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אושו. המתרגם הראשי
|
|
|
|
|
|
|
מעמד המתרגם
|
|
|
|
|
|
|
מה רוצה הבנאדם בסך הכול, יותר סיפוק, יותר שקט נפשי, אולי קצת שחרור, שינוי במצב הרוח. האם הדת החילונית הצליחה באמת לגרום לאדם להשתנות? האם האנושות מושפעת מהעידן החדש?
לדעתי, כן. אבל לא זה העניין, השאלה היא מי אחראי לשינוי והתשובה היא - המתרגם.
כתבי הניו אייג' הם בעצם תרגומים על תרגומים ופרשנויות מגוונות לתופעות המתרחשות מחוץ לאדם ובתוכו. בעיקר פרשנויות רבות לאותם טקסטים קלאסיים עתיקים שמלווים את ההיסטוריה האנושית מתחילתה. פרשנויות אלו, שבעבר היו נחלת אנשי הדת והפילוסופיה, יצאו במאה האחרונה לרשות הכלל. וכך נזיר בודהיסט יכול להציע את פרשנותו לסיפור התנ"ך, וסופר מוסלמי מגיב על כתבים זן בודהיסטיים. מה שמאפשר את התבוללות הטקסטים הוא הכרה מסוימת שהגיעה מהניו אייג' (ראו העיקרון הראשון) והיא שמטרתם וכוונתם של כל הטקסטים הטרנספורמטיביים הינה זהה.
ומה לעשות שהמתרגם הראשי, או לפחות הפרודוקטיבי ביותר הוא מיודענו ראג'ניש. שש מאות וחמישים ספרים לפחות, שמסכמים הרצאות יומיות שניתנו ברצף (חוץ מכמה שנות שתיקה פה ושם) במשך שלושים שנה! על מה הוא דיבר? על סוטרות הבודהה, על חסידות, על ישו, על מיסטיקאים ופילוסופים מערביים, על סופיזם, מנטרות, טנטרה (כמובן), אופנישדות, טאו, יוגה, זן וכמובן מדיטציה. וזה מבלי להזכיר כמה שנים טובות של הרצאות באמריקה, ראיונות לעיתונות העולמית ואוטוביוגרפיה של אלף חמש מאות עמודים. כלומר, חברים, לבנאדם היה משהו להגיד, או יותר נכון לתרגם. אושו תרגם ותרגם ופירש ופענח והציע ושלל וסתר והתייחס לכל דבר שהתרחש משחר הכתבים הקדומים בהיסטוריה האנושית ועד לימיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסופרמרקט של אושו בעידן הגלובליזציה
|
|
|
|
|
|
|
יש הטוענים כי אושו למעשה לא אמר דבר. לדעתי, לא רק שאמר, אלא שניתן למצוא משנה סדורה ומרתקת בדבריו. פשוט צריך לקרוא אותם, וזה משהו שרוב מבקריו של ראג'ניש לא טרחו לעשות. ואפשר להבין אותם, זה מבלבל, לפעמים גם מעצבן, כל הרצאה של אושו תובלה בכל מכל, ויותר מכך, גם הפעילות באשראם שלו ערבבה את הזן עם חסידות עם קצת סופיזם ועם גלידת טופו לקינוח. שלא לדבר על הבדיחות האיומות.
אותו "הכל מהכל" מפורסם של הדת החילונית, מצא את הביטוי הראשוני והמכונן שלו בהרצאות, בתראפיות ובשלל הפעילויות שיצאו מתחת לידיו. אושו גם חזר ואמר פעמים רבות: "אל תלכו לאשראם של יוגיסטים, ותרו על מנזרי הזן, דלגו על שנה בישיבה - בואו אלי, ותוכלו לעבור מתורה לתורה, מפרקטיקה לפרקטיקה עד שתמצאו את עצמכם".
כאן אני מעוניין להציע את הרעיון כי אושו הוא אולי לא הממציא, אבל ללא ספק הוא המכונן של הדת החילונית כלומר של תרבות הניו אייג.
אושו אולי גורש, הואשם והורעל על ידי העולם המערבי, אבל אותו עולם דווקא קיבל בברכה את הסופרמרקט הרוחני שהציע. סופרמרקט שהפך לרשת בינלאומית כל כך מצליחה שלפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו מוקפים בה. במידה רבה מאוד, הניו אייג' כפי שאנחנו מכירים אותו היום, הוא הסופרמרקט של אושו בעידן הגלובליזציה.
בכתבות הבאות אנסה לסדר לנו את הראש ולהבין מה היתה משנתו של הראג'ניש? ויותר מכל, מה זה אומר עלינו, בתוך תרבות הניו אייג'.
פרסום ראשון : 28/8/2005 10:52 | | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה ליוגה מדיטטיבית וחוקר בחוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. בימים אלו הוא כותב את עבודת התזה שלו על המשנה הדתית של אושו | | | | |
|
|
|
|
![]()
|
| סקר |
|
|  | |
|
|
|
