 |
/images/archive/gallery/440/808.jpg תצלום עב''ם מזויף, מתצלומי בילי מאייר
 |
|
|
| הקלות הבלתי נסבלת של הקיצוניות |
|
|
|
| הקלות בה מזהים עצמים שונים כעב"מים, יחד עם תעשיית הזיופים, הם שיצרו לחקר העב"מים תדמית לא רצינית. גילי שכטר וחנן סבט על התהום הבלתי ניתנת לגישור בין ה"מאמינים" לבין ה"מכחישים". פרק שלישי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מר מאלדר, מדוע כל אלו שכמותך, המאמינים בקיום חיים חוצניים על פני האדמה, אינם משתכנעים על ידי כל הראיות המנוגדות?", שואל האיש המכונה "גרון עמוק" בסדרת הטלוויזיה "תיקים באפילה".
"משום…", עונה מאלדר את התשובה, המהווה בפני עצמה את טיעון הנגד המוצלח ביותר: "שכל הראיות המנוגדות, אינן לגמרי משכנעות".
מאז תקרית רוזוול ב-1947, ניטש ויכוח בין ה"מאמינים" ל"מכחישים" - כאשר האחרונים, השוללים את התופעה, אינם מסוגלים כפי שטוען מאלדר, להציג סימוכין לטענותיהם יותר מאשר האחרים. נהפוך הוא - הטיעונים בעד, מוחשיים ומוצקים בהרבה, מטיעוני הנגד.
 |
| מפגשים מן הסוג הישראלי |
|
הנחיתות הראשונות בשנות ה-70, הפריצה הגדולה של שנות ה-90 והתרומה הגדולה של אילנה דיין |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
כדי להבין את מהות הוויכוח לעומקו יש להכיר עובדה יסודית אחת: תחום חקר העב"מים והחוצנים, נע מקיצוניות אחת לשנייה - יש שימצאו הסבר "ארצי" לכל תופעה ותצפית, ויש שיזהו תופעות קונבנציונליות כעב"מים: חלק מהמקרים מזוהים כעב"מים בשל טעות זיהוי תמימה, או אי יכולת להבדיל בין העצם שנצפה לבין "הדבר האמיתי". כתוצאה, נוצר הרושם המצער והמוטעה, כי לתופעה אין אחיזה במציאות וכי לכל עב"ם ניתן לספק הסבר קונבנציונלי. לכן ניסו המכחישים להסביר את התופעה כתופעה מטאורולוגיות, בכוכבי לכת בהירים, נורים וזיקוקים, כלי טיס ארציים, "היסטריה המונית קלה", או זיופים.
סטטיסטית, כ-80 אחוז ויותר מהתצפיות, אינם עב"מים, אלא טעויות בזיהוי, זיופים, או עצם בלתי מוכר שמקורו אינו בהכרח בחלל החיצון. בפועל, מספר תצפיות האמת, נמוך בהרבה מכפי שחושבים.
גם מיזם "הספר הכחול" (Blue book) שהוקם על ידי ממשלת ארה"ב בשנות ה-50, לא יכול היה למצוא הסבר סביר לכל תצפית. כ- 20 אחוז מהמקרים שנבדקו נותרו בלתי מפוענחים (גם אם נניח ששאר 80 אחוז מהדיווחים נבדקו כראוי).
הקלות הבלתי נסבלת של זיהוי עצמים כעב"מים, יחד עם הזיופים הקיימים, יצרו לחקר העב"מים תדמית לא רצינית ובלתי רציונלית, תוך הענקת קרקע פורייה לניגוח על ידי המכחישים. מנגד, טיעוני המכחישים נגד מקרים המוכחים כעב"מים, הם קיצוניים וחסרי רציונליות לא פחות.
התוצאה הסופית של התנגשות ה"מאמינים" ב"מכחישים" היא תהום כמעט בלתי ניתנת לגישור בין הצדדים, המתאפיינים בקיצוניות ובהתחפרות בעמדותיהם.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/440/816.jpg
כוכבי לכת שנראים כעב''מים |
|
כוכבי לכת שנראים כעב''מים |
|
|
|
 |
|
 |
|
כמעט עב"מים
|
|
|
 |
|
|
|
לפניכם חלק מטעויות הזיהוי
הנפוצות:
כוכבי לכת - לרבות נוגה ומאדים, בהירים במיוחד, וקרובים בתקופות מסוימות לכדור הארץ. כוכבים אלו, מזוהים לעיתים כעב"מים.
נורים (פצצות תאורה) - עשויים לנוע ולהיראות כמהבהבים בעוצמה. נורים בדרך כלל מחוברים למצנחים וצונחים ארצה, עד לדעיכתם ולכן הם מזוהים לעתים בטעות כעב"מים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| פצצות תאורה
| /images/archive/gallery/440/807.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלוני סיור ומטאורולוגיה - בלוני סיור אנו מוצאים באזורי "סיכון גבוה" - מקומות בהם מצויים מתקנים צבאיים ואזרחיים, בעלי סיווג בטחוני, דוגמת הכור הגרעיני בדימונה (ראו תצלום). השירות המטאורולוגי משתמש בבלונים מוארכים (דמויי "צפלין"), שצבעם לעתים כתום-אדום, ולחלקם מחוברת תאורה.
כלי טיס קונבנציונליים - מסוקים ומטוסים, כשהם נצפים ממרחקים ומזוויות מסוימות, וכן בתנאי מזג אוויר שונים, עלולים להיחשב כעב"מים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ברק כדורי. תצלום נדיר
| /images/archive/gallery/440/797.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תופעות מטאורולוגיות וטבעיות
כמו נחילי חרקים, התפרקויות חשמליות, השתקפויות אור קרקעי בעננים, ברקים כדורים, ברקים המופיעים מעל לשכבות האטמוספרה העליונות (צולמו ע"י מעבורות נאס"א), מטאורים, שברי לוויינים ועוד.
זיהוי מוטעה נדיר בהרבה, ומעניין, הוא תצפיות בכלי טיס שקיומם אינו רשמי, דוגמת מטוסי ה"אורורה" - מטוסי ריגול חדישים וסודיים מתוצרת "לוקהיד", שבפיתוחם החלו בארה"ב בשנות ה-80.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/440/796.jpg
שובלי סילון המכונים ''סופגניות על חבל'' |
|
שובלי סילון המכונים ''סופגניות על חבל'' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב-1985, עקב טעות צנזורה, נמצא בספר תקציבי הפנטגון סעיף עלום בשם "אורורה", לצד סעיפי מטוסי ה-2U וה-71SR ושעבורו הוקצו מיליארדי דולרים.
באותה שנה, סופחו שטחים לאזור-51, ששימשו שטח ניסוי למטוסי קרב וריגול בעבר - זוהי עדות להכנות לקראת ניסוי כלי טיס חדש.
ב-1988 דיווח עיתון הניו יורק טיימס שחיל-האוויר האמריקני מפתח מטוס ריגול חדשני וסודי.
באוגוסט 1989, תועדה ה"אורורה" לראשונה, בתצפיתו של מומחה התעופה כריס גיבסון, שנתקל במטוס בעת תדלוק אווירי. ב-1991 הוציא חיל-האוויר האמריקני משירות את מטוסי ה-SR-71 .
האמריקניים טענו כי אין בהם צורך, היות ולווייני הריגול עונים על צרכי המודיעין שסיפקו המטוסים. היה זה טיעון תמוה, בשל העובדה שתקציב המטוסים היה כ-7 אחוז מתקציב הלוויינים.
בנוסף, לווין - מהיותו מוגבל למסלול הקפה - אינו מסוגל לצפות תמידית על כל נקודה בפלנטה. זאת בניגוד למטוס, שמסוגל להגיע תמיד לכל נקודה, ובזמן קצר.
ב-1992, הבחין פקח אווירי בסקוטלנד ברדאר, בכלי טיס שנע במהירות גבוהה ממאך 4, מעל בסיס חיל האוויר מקריהאניש. כשהתקשר לברר פרטים, נענה: "תשכח מזה".
באותה שנה, צולמו גם שובלי סילון חריגים מעל העיר אמרילו שבטקסס - שובלים דומים, צולמו גם מעל בסיס מקריהאניש.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/440/795.jpg
ה''אורורה'' בתדלוק. תצלום נדיר מ-95' |
|
ה''אורורה'' בתדלוק. תצלום נדיר מ-95' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב-1993 פקדו את דרום קליפורניה בומים על-קוליים וגלי הדף מסתוריים. חיל-האוויר האמריקני הכחיש כל קשר, אולם הגלים היו כה עזים - עד שהפעילו את הסיסמוגרפים. אנשי המרכז הגיאולוגי האמריקני פענחו כי הגורם לגלי ההדף, היה כלי טיס שנע במהירות היפר-סונית (מעל מאך 5) מלוס-אנג'לס לבסיס חיל-האוויר נלי'ס בנוואדה, הצמוד לאזור-51. מאז ועד ימינו דווחו מאות תצפיות המאששות את קיום המטוס.
זיהוי האורורה כעב"ם אינו בכדי - צורתו שונה ממטוס קונבנציונלי והוא בעל מימדים עצומים (כ-33 מטרים אורכו, ומוטת כנפיו כ-20 מטרים), מבנהו משולש ושטוח, ואחד ממאפייניו - שלושה מקורות תאורה בקדקודיו. הוא מגיע, על פי ההערכות, למהירות של כ-8 מאך, ועשוי לטוס בגבול האטמוספירה בגובה 100,000 רגל.
על פי חלק מהתיאוריות לצורך לבנייתו, השתמשו בטכנולוגיה חוצנית. בעוד שכאן מדובר בתיאוריה, אין ספק באשר לעצם קיום המטוס ויכולותיו המדהימות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| תצלום עב"ם מזויף. מתצלומי בילי מאייר
| /images/archive/gallery/440/808.jpg |
|
|
|
 |
| עב"ם אמיתי מסרט וידיאו שצילם טייס חיל האוויר ההונגרי, 2001
| /images/archive/gallery/440/811.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ישנה כמות גדולה של תצפיות בלתי מפוענחות, שאינן מתאימות לקטגוריות של זיהוי מוטעה, ושלא נמצא להן מעולם פתרון "מדעי" הולם. אנו מציינים "מדעי" במירכאות, משום שזהו מושג יחסי - העובדה שלא ניתן להסביר את התופעות באמצעות הכלים העומדים לרשותנו כיום, אינה מוציאה אותן מכלל המדע - כשם שתופעות שלא נודעו בעבר, מוסברות כיום היטב.
להלן חלק מטענות המכחישים, ותשובת חוקרי העב"מים (מבוסס על כתבתו של אבי גרייף, גיליון 44 מיולי 2004, "ביטאון המרכז הישראלי לחקר עב"מים"):
"מי שטוען שראה עב"ם הינו נוכל, הוזה, משולי החברה, או מעורער בנפשו"
תצפיות של עב"מים נעשו ע"י אנשים מכל חתכי החברה: טייסים, אסטרונאוטים וקוסמונאוטים, מדענים, רופאים, שוטרים, דיפלומטים (כולל ג'ימי קרטר), עיתונאים ועוד. זוהי טענה אבסורדית, שניתן להפריכה בקלות על ידי בדיקת מקורות התצפיות.
"אין עדים לתצפיות, פרט לצופה עצמו"
חלק מהתצפיות נראו ע"י מאות ואלפי בני אדם. כך אירע בארה"ב בשנות החמישים, בבלגיה ובמכסיקו בשנות התשעים, וכן בישראל.
"צילומי העבמי"ם מזויפים"
קיימים עשרות אלפי תצלומים וסרטים, שנבדקו ע"י מעבדות ומומחי צילום, ונשללה האפשרות לזיוף. ישנם זיופים, אך אלו נחשפים במהירות.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/440/898.jpg
הטבעה ''שטנית''. אנגליה 1678 |
|
הטבעה ''שטנית''. אנגליה 1678 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דיווח על עב"ם מקורו ברצון להתפרסם, ולהרוויח כסף"
רוב הנתקלים בעב"ם חוששים להיחשף, בשל הפחד שתודבק להם תווית של "מופרעים" ו"נוכלים". בנוסף, מרבית המדווחים אינם מעוניינים בתשלום.
"ההטבעות בצמחים מזויפות"
חלק מההטבעות מגלות שינויים גנטיים בצמחים ושינויים בקרקע. למרות שנחשפו קבוצות שביצעו זיופים, זוהי תופעה עתיקה, ומוזכרת כבר בספרות המאה ה-16.
"מדוע חוצנים בעלי טכנולוגיה מתקדמת מתעניינים בנו"
יתכנו סיבות רבות - כשם שהאדם חוקר את היקום, גם החוצנים מעוניינים (כנראה) בחקר כדור הארץ, בו יש חיים תבוניים. סיבות אחרות עשויות להיות צורך במשאבים המצויים בשפע בכדור הארץ, אך חסרים בעולמם של המבקרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| 2005. פול היילר, שר ההגנה לשעבר וסגן ראש ממשלת קנדה, מבקש חשיפת המידע על עב"מים לציבור
| /images/archive/gallery/440/812.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"האמירות שהממשל מסתיר מידע, מקורן בחוסר אמון בממשלות"
עובדי ממשל וצבא (עד לדרגות הבכירות ביותר), מרחבי העולם, התוודו על מחקר העב"מים בארצם.
"מדוע פועלים בסתר ואינם מתגלים"
כנראה, שאין הם מעוניינים להתערב במעשינו אלא חוקרים בלבד. יתכנו סיבות נוספות (אולי מאיימות יותר), אך אין ביכולתנו להבין מניעיהם של יצורים המתקדמים מאיתנו בהרבה.
"כל העב"מים הינם כלי טייס סודיים וארציים"
עב"מים נצפו כבר בשחר ההיסטוריה. בתקופה המודרנית נצפו כלים אשר מסוגלים לבצע תמרונים מורכבים (בחלל, באטמוספרה ובמים), ושגוף אנושי אינו מסוגל לעמוד בהם. עד לימינו אין כלי טיס המסוגלים לבצע תמרונים אלו. טכנולוגיית קצה הופכת לעכשווית, בפרקי זמן של כ-20 שנים. לפיכך, במידה והעב"מים הינם כלים ארציים, היינו אמורים ליהנות מטכנולוגיה זו, כבר לפני עשרות שנים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הירוגליפים מצריים מאבידוס, 1000 לפנה"ס - הייתכן שאלו כלי טייס?
|
|
|
 |
| מתוך ספרו של וולטיר, Micromégas ,1752
| /images/archive/gallery/440/818.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לבסוף, נתייחס לאחת התופעות המרכזיות, אותה מכחישים הספקנים - תופעת החטיפות"
בדומה לתצפיות העב"מים - לא כל "חטוף", אכן נחטף. למעשה, ברוב המקרים החטופים אינם מודעים לאירוע ורק לאחר תקופה ארוכה מתעוררים בהם זיכרונות עמומים, המובילים אותם לייעוץ וטיפול.
בניגוד למקובל לחשוב, רוב החטופים, אינם ממהרים להיחשף לתקשורת. גם כאן עדויות אמת מעורבות בעדויות שווא - בין אם אלו נובעות מאמונה אמיתית של הנחטף, או בבדיות שנוצרו מסיבות שונות.
לאחר שהתעלמנו מהשרלטנים, הלוקים בנפשם ודומיהם - נשארנו עם כמות לא מבוטלת של בני אדם שלא ניתן להסביר את החוויה שעברו - חוויה אשר לה סממנים פיזיולוגיים (פצעים, הרעלות קרינה, דימומים, איבוד ולדות, וכד'), פסיכולוגיים (טראומות קשות ביותר), ואחרים (איבוד זמן).
המכחישים פוטרים את התופעה, באופן גורף, בהסברים כגון "שיתוק שינה" ו"זיכרון שווא" - מונחים מעולם הרפואה והפסיכולוגיה, שאינם מספקים מענה הולם. זיכרון שווא הוא סוג זיכרון המופיע בדרך כלל בשלב החלימה, ומתפוגג עם החזרה לעירנות. לרוב, ניתן להבדיל בינו לבין זיכרון אמיתי.
שיתוק השינה מתרחש בשלב ה-REM (תנועת עיניים מהירה), ובו המוח מנטרל את פעולות הגוף המוטוריות (למניעת פגיעה עצמית בשלב החלימה).
עדות החטופים שונה ממצבי שיתוק השינה. רובם ידע להבדיל בין שיתוק שינה לבין החוויה שחוו, ולזהות שמדובר במצבים שונים בתכלית. בנוסף - שיתוק שינה הוא תופעה די שכיחה. רובנו חווינו אותה, ולמרות זאת, איננו סבורים שנפלנו קורבן לחטיפה חוצנית. כמו כן, אין אפשרות להתעלם ממקרים של חטיפות מרובות (דוגמת בני הזוג היל), ומקרים בהן נמצאו סימנים פיזיולוגיים על גוף החטופים.
בנוסף, שוללים הספקנים כלי חיוני ביותר באבחון חטופים - היפנוזה רגרסיבית (נסיגתית) - במהלך היפנוזה שכזו, מוסג הנבדק לאחור בשלבים, על מנת לשחזר חלקים אבודים מזיכרונו. זוהי טכניקה המשמשת בעיקר בטיפול בנפגעי טראומה להשבתם אל האירוע הטראומתי, להתמודד עמו ו/או להעלות אירוע מודחק.
טיעון נפוץ שמעלים המכחישים היא כי במהלך היפנוזה שכזו, המהפנט משיא למהופנט זיכרונות סרק וגורם לו להאמין כי מדובר בזיכרונותיו שלו - זוהי טענה שגויה וספקולציה בלתי מבוססת.
לפיכך, אתם ודאי שואלים, היכן האמת? כיצד ניתן למצוא "ידיים ורגליים" בסבך העצום הזה של טעויות, זיופים, אי הבנות ומקרים אמיתיים?
התשובה פשוטה: יש לבדוק כל מקרה לגופו. לא לפסול ולא לקבל דבר על הסף, ולהשתמש בכל כלי המדע העומדים לרשותנו - בכל התחומים.
יש להתייחס לנושא כאל פאזל ענקי ומסובך ובו חלקים "מיותרים", שעלינו לזהותם ולסננם - זאת בטרם נוכל לחבר את החלקים הרלוונטיים נכונה.
כבכל מחקר, יש לגשת לנושא בגישה מאוזנת, נטולת יומרות ומשוא פנים. כל מדען וכל חוקר חייב בגישה כזו, אחרת אין הוא ראוי לתאריו.
והחשוב מכל - עלינו לזכור: ככל שאנו יודעים יותר, אנו למדים כמה מעט אנו יודעים על המרחב העצום של היקום בו אנו חיים, ואשר בתוכו - איננו יותר מאשר גרגיר חול.
בשבוע הבא: היום שאחרי רוזוול - הטיוח הגדול
בתמונה: אנטוניו ווילאס בואס - נחטף בברזיל 1957-ועל גופו נמצאו פצעי קרינה
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/440/803.jpg
אנטוניו ווילאס בואס |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לחלקים הקודמים
|
|
|
|
|
|
|
מפגשים מן הסוג הראשון: ההיסטוריה של חקר העב"מים בעולם
מפגשים מן הסוג הישראלי: על ההיסטוריה של חקר העב"מים בישראל
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
