 |
/images/archive/gallery/493/943.jpg קורבן השחתה
 |
|
|
|
|
|
|
| חוצנים תמיד נתפסו כמשהו מאיים אך לא רצחני. עד שתופעה חדשה הגיעה לכותרות - הרג חריג ובלתי מוסבר של בעלי חיים. מה הקשר בין "מוצץ העיזים", חברי כת השטן וחוצנים בעלי יכולות כירורגיות מרשימות? פרק נוסף בהיסטוריה של חקר העב"מים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיפור המסופר ברחבי יבשת אמריקה הוא הסיפור אודות "מוצץ העיזים" (El Chupacabra). האגדות מספרות על בעל חיים בלתי מוכר, גובהו כמטר וחצי, ראשו מוארך, עיניו גדולות, הוא מהלך על שתיים, ביכולתו לעופף ומראהו כדמות לטאה או דינוזאור. יצור זה, כך מסופר, הורג עיזים ושותה את דמן.
לחקר העבמי"ם והחוצנים ישנו צד אפל ושטני, המעלה תהיות לגבי מטרת ביקורם של אותם יצורים בכדור הארץ. החוצנים נתפסו תמיד כמשהו מאיים, אך לא רצחני. כך היה עד לשנות השישים, עד שתופעה חדשה הגיעה לכותרות - הרג חריג ובלתי מוסבר של בעלי חיים במקומות שונים ברחבי העולם.
 |
| אש בשמים |
|
מה מחפשים כאן החוצנים ומדוע הם בוחרים לבצע בנו ניסויים? סיפורם של ארבעה חטופים ששיחזרו בתהליך היפנוטי את מקרה חטיפתם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
הידיעה הראשונה תועדה עוד ב-1810, שנה בה הושחתו כבשים ביורקשייר שבבריטניה. הכבשים נמצאו כשגופן מרוקן מדם, בצווארן נקב ואיבריהן שלמים. האירוע נותר בלתי מוסבר ונשכח עם השנים.
ב-24 באפריל, 1897, חבר בית הנבחרים של קנזס, אלכסנדר המילטון, דיווח על עצם גלילי ענק שנחת בחוותו וחטף אחת מפרותיו. האירוע פורסם, אך המילטון היה חבר ב"מועדון שקרנים", לכן עדותו מוטלת בספק.
בתקופתנו, הידיעות הבדוקות הראשונות החלו להגיע בסוף שנות השישים. עד אז אין בנמצא תיעוד מקרים של השחתה אולם עד ראשית שנות ה-70 הצטברו דיווחים על יותר מעשרת אלפים (!) ראשי בקר שנטבחו באופן דומה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| הסרת הלחי והעיניים, מאפיינים חוזרים ברבים מהמקרים. לחצו להגדלה
| /images/archive/gallery/493/953.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
חומר ירקרק וצמיגי
|
|
|
 |
|
|
|
"סניפי" היה הכינוי השגוי שהודבק על ידי העיתונות לסוסה ששמה האמיתי היה "ליידי". ב-8 בספטמבר 1967 נעלמה הסוסה מחוות בעליה שבקולוראדו. היא נמצאה מושחתת לחלוטין: מצווארה וראשה הוסר הבשר, חלל הבטן, המוח וחוט השדרה היו חסרים. לא היה דם באזור האירוע והחתכים בוצעו באופן כירורגי.
הווטרינר שבדק את הסוסה טען כי הסוסה מתה מדלקת ברגלה וכי מישהו החליט, ככל הנראה, "לגאול אותה מייסוריה" וחתך את גרונה. לאחר מכן, אוכלי פגרים אכלו את בשרה. השריף המקומי סירב לבדוק את שיירי הגופה והסיק כי הסוסה נהרגה מפגיעת ברק.
העדויות בשטח הצביעו על משהו
שונה לחלוטין. המקרה הגיע לעיתונות ועורר סערה: באזור דווח על אורות מוזרים וריח מוזר שנדף מהגווייה. בנוסף, במקום לא נמצאו סימני הפרסות של הסוסה וגם לא של כלי רכב כלשהו. חורים מעוגלים מוזרים נמצאו על הקרקע סמוך למקום וקרינה גבוהה מהרגיל נמדדה באזור. פיסות מבשר הסוסה שנמצאו בסמוך התפרקו למגע יד וחומר ירקרק וצמיגי נפלט מהם.
הסברה כי חוצנים קשורים למעשים אלו ולא בני אדם מעורערים בנפשם, חברי כת השטן או טורפים, התחזקה בעקבות חקירת טענת חטיפה שאירעה ב-1973 לג'ודי דוראטי, בתה סינדי וגיסתה.
ג'ודי פנתה לעיתונאית וחוקרת העב"מים לינדה מולטון האו, שהפנתה אותה לטיפול היפנוטי אצל פרופ' לאו ספרינקל. תחת היפנוזה, תואר מקרה חטיפה של שלוש הנשים, בצירוף עדות מצמררת - העדה תיארה כי פרט לחטיפתה, היא צפתה בעגל הנלקח על ידי החוצנים ואיבריו נכרתים לשם "השבחה שלנו" - כפי שתיאר בפניה אחד מהחוצנים. הבת סינדי נחקרה תחת היפנוזה רק ב-1990, וגם היא איששה את עדות אימה.
בין השנים 1975 ל-1979, נצפו ודווחו מספר עב"מים בלוויית אורות בלתי מוסברים באזור ניו מכסיקו. באזור התגלו גם שיירים אבקתיים בלתי מזוהים ונמצאו פרות, סוסים, תרנגולות וברווזים שהושחתו. במקרה אחד, שאירע ב-8 באפריל 1979, דיווחו שני שוטרים על עב"ם שהאיר בעוצמה עדר פרות, והתרחק לאחר שהשוטרים האירו עליו באורות רכבם. העב"ם אף נקלט במכ"ם שדה התעופה של לונגמואוט שבאוהיו, ונעלם אחר כך מהמסך באזור אלבוקרקי.
במקרה אחר, דיווח השוטר גבי וואלדז, כי צפה ב"עצם מעופף" שנחת סמוך לפרה. הפרה נמצאה מאוחר יותר כשהיא מושחתת ועל גופה סימני חיתוך מדויקים. חשוב לזכור כי באותה תקופה, טרם הוכנס הלייזר לשימוש רפואי, והחיתוכים האמורים לא יכולים היו להיעשות, קרוב לוודאי, בטכנולוגיה שונה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| פרה שהושחתה
| /images/archive/gallery/493/954.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
האם "הם" אשמים?
|
|
|
|
|
|
|
פרט למקרים אלו אירעו עוד מספר מקרים בודדים, בהם טענו עדים כי צפו כיצד עב"ם הופיע ונטל עימו בעלי חיים. כך אירע בעדות משנת 1978 בצ'שייר בריטניה; בשנת 1980 בדנוור קולוראדו; ובשנת 1992 ביפן.
עם זאת, מרבית מקרי ההשחתה אירעו ללא עדים, ואיש לא הבחין בנעשה.
פרסום השחתת הסוסה "ליידי" הביא עימו גל דיווחים על מקרים דומים שאירעו לחוואים, ושנמנעו מפרסום דבר ההשחתות. המקרים נחקרו על ידי וטרינרים, שלא הצליחו להסביר מי מבצע מעשים אלו, ובדייקנות כירורגית שכזו.
בתחילה טענו הספקנים שמדובר במקרים רגילים של פעילות טורפים - טענה שהופרכה בקלות. כמו כן, ההשחתות גרמו נזקים כספיים למגדלים. לכן גברה דרישת הציבור לבצע חקירה רצינית, על מנת לגלות מי העומדים מאחורי מעשים אלו.
ב-29 באוגוסט, 1977, פנה הסנאטור פלוייד האסקל מפלורידה ל- FBI בבקשה רשמית לחקור ולגלות מי עומד מאחורי התופעה. ה-FBI טענו כי אינם עוסקים בחקירות מסוג זה. ב- 14 במרץ 1979, פנה הסנאטור והאסטרונאוט לשעבר הריסון שמידט מניו מכסיקו, לממשל וביקש שתיערך חקירה מקיפה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| חיתוך מדויקים וזהים, ללא דימום
| /images/archive/gallery/493/948.jpg |
|
|
|
 |
| /images/archive/gallery/494/446.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
1979. מבצע "Animal Mutilation" יוצא לדרך
|
|
|
|
|
|
|
החקירה הראשונית נוהלה בידי קנת רומל, סוכן FBI לשעבר. במהלך מבצע "השחתת בקר" (בו גם קיבלה התופעה את שמה), חקר רומל מאות מקרים ודיווחי השחתה.
לאחר כשנה של חקירה, פרסם רומל דו"ח ובו קבע נחרצות כי תופעת ההשחתה מקורה בטורפים אוכלי נבלות ובמעשים נפשעים של בני אדם. לינדה האו, לעומת זאת, הגיעה למסקנה שדו"ח רומל נועד לטיוח העובדות האמיתיות.
רומל קיווה כי בכך יבוא הקץ על התופעה המסתורית אך התבדה. מקרי ההשחתה לא פסקו, אלא התרבו. למעשה, עד היום מעולם לא הצליחה המשטרה לעצור ולו חשוד אחד בגרימת ההשחתות, ומעולם גם לא הצליחה להוכיח כי ידם של טורפים בעניין. למרות זאת, ממשל ארה"ב דבק במחקר זה ואינו מקבל הנחה אחרת.
אוזלת ידן של הרשויות למצוא מי עומד מאחורי המעשים הביאה חלק מהבריות לתהות האם רשויות ממשלתיות עומדות מאחורי ההשחתות. תיאוריות שונות שהחלו לצוץ קשרו את ממשל ארה"ב למעשים. הטענה היתה כי הממשל עורך ניסויים סודיים ומחקרים בבעלי חיים וכי הם אלו המבצעים את ההשחתות באישון ליל.
חוקרי העב"מים לא שוכנעו כי לממשל יש יד בתופעה, שהרי הממשל יכול לבצע ניסויים במעבדות, הרחק מעין הציבור והתקשורת, ואינו צריך להתעלל בבעלי חיים באישון לילה. ובוודאי ובוודאי שאיש לא יעלה בדעתו לבצע ניסויים סודיים בשדה פתוח, ולהותיר את הפגרים גלויים לעין כל.
ב-26 במאי 1994, התאגדו חוואים ממחוז טאוס וקולפקס על מנת לנסות ולפתור את התעלומה. הוחלט על פתיחת סמינר בנושא. את הסמינר ניהלו הגב' סטהלין (חוקרת השחתות), גאן נירי וויס בראון (צלמי טלוויזיה מקומיים), וכריס אובראיין (עורך המגזין "ידיעות העמק המסתורי", העוסק בתופעות בלתי מוסברות באזור).
מהסמינר עלה כי רק כשישית ממקרי ההשחתות מובאות לידיעת הרשויות. בנוסף עלתה בבירור העובדה כי בחלק גדול מהמקרים נצפו עב"מים, הליקופטרים שחורים וחסרי סימונים, ו/או אורות בלתי מזוהים באזור ההשחתה.
ב-20 בספטמבר 1994, פנה הסנטור פט דומניסי מניו מכסיקו למשרד להגנה על החי, בבקשה לקבל הסברים לתופעה המתרחבת. תשובת המשרד היתה מפתיעה - מהמקרים שנחקרו על ידם עולה כי טורפים אינם אחראיים למעשים אלו.
אז מי כן אחראי?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
העיתונאית וחוקרת העב"מים לינדה מולטון
|
|
|
|
|
|
|
מדוע לא נמצאו האשמים?
|
|
|
|
|
|
|
לינדה מולטון האו השתכנעה עוד בשנת 1989 כי ידם של חוצנים מאחורי התופעהוהקדישה לכך את חייה. היא חקרה מעל לאלף מקרי השחתת בעלי חיים, ופרסמה את ממצאיה בספרים, תוכניות טלוויזיה וסרטים תיעודיים. ניסיונה, בן 25 השנים בתחום, הביא אותה להגדרה מדויקת של התופעה ומאפייניה.
על פי מחקריה של לינדה האו, להשחתות בעלי החיים ישנם דפוסים דומים וחוזרים:
* לעיתים נצפו עב"מים באזור ההשחתה, או מסוקים שחורים ובלתי מסומנים. קיימים אף דיווחים על קולות רעמים ורעשים חזקים, למרות שלא נראה אף כלי טיס באזור. ישנם אף דיווחים על אורות בלתי מוסברים וסופות ברקים.
* ההשחתות מתבצעות לרוב באזורים נידחים ומוסתרים מעין רואה.
* בעלי החיים נמצאו כשגופם מרוקן לחלוטין מדם ובצווארם שני נקבים זעירים. לא נמצאו סימני דם באזור ההשחתה.
* חלק מאיברי בעלי החיים המושחתים הוסרו בדיוק של חיתוך לייזר וללא דימום. לעתים נכרתו חלק מהלסת, אברי הרבייה ופי הטבעת.
* נעשו חורים בחזה של בעל החיים ודרכו הוצאו איברים פנימיים, בטכניקה בלתי ידועה.
פגרי בעלי החיים לא נרקב בקצב הרגיל, ואוכלי נבלות לא מתקרבים אליהם.
* בקרקע הסמוכה לפגרים התגלה ריכוז גבוה במיוחד של מגנטיט.
* מעולם לא נתפס ולא הועמד איש לדין באשמת השחתה, ומעולם לא קיבל על עצמו איש או ארגון, אחריות למעשים.
* בחלק מהמקרים נמצאו בעלי חיים שצלעותיהם ורגליהם נשברו. מכאן משערים שהם הושלכו מגובה רב. במצב טריפה טבעי, בלתי סביר שבעל חיים גדול כפרה, יסבול משברים ברגליו ובצלעותיו. הדבר מעיד כי בעלי החיים הורמו (מן הסתם לתוך העב"ם) בטרם הושלכו לקרקע.
חלק מהווטרינרים שבדקו מקרי השחתה טוענים כי מעולם לא נתקלו במקרה השחתה שלא נעשה על ידי טורפים מוכרים. כמו כן נטען כי לא ניתן להוכיח שדם בעל החיים נשאב ממנו, ולא ניתן לקבוע זאת מבדיקת הקרקע בסמוך לפגרים. למרות זאת, חלקם אינם פוסלים את האפשרות שהחיתוכים המדויקים נעשו על ידי חום (מן הסתם לייזר). מעניין לציין בהקשר זה כי הקולונל פיליפ קורסו מזכיר בספרו "The Day After Roswell" את העובדה כי ברוזוול נמצאו מכשירי לייזר, שככל הנראה שימשו ככלי חיתוך לחוצנים. קורסו טען בראיון כי בתחילה לא הבינו למה שימשו סכיני הלייזר החוצניים. רק לאחר שהתפרסמה תופעת ההשחתות, החל קורסו לקשר את סכיני הלייזר מרוזוול, לאפשרות שהחוצנים משתמשים בהם במקרים של השחתה.
תופעת ההשחתות אינה נחלת יבשת אמריקה בלבד, ואינה רק נחלת בני הבקר. זוהי תופעה כלל עולמית, שלא פסחה גם על מדינת ישראל.
בפרק הבא נסקור את התפשטות התופעה בעולם ובישראל, וננסה לגעת באחד ההיבטים הנדירים והבעייתיים ביותר שלה - האפשרות כי בני אדם נפלו קורבן להשחתה זהה לזו של בעלי החיים.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
