 |
 |
|
|
|
|
|
|
| הצדיק הוא צינור של הבוס הגדול, והבוס חובב תיקונים. לימור גינזבורג נקראה באופן אישי לשיפוץ אצל רבי נחמן מברסלב, וכשהצדיק קורא – באים. נ נח נחמ נחמן מאומן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם קרה שהגשמתם חלום, שלא אתם חלמתם? חברתי א', ששינתה שמה לר' כשחזרה בתשובה, השאירה לי הודעה על המשיבון לאחר שבע שנות ריחוק: "יש לי מסר בשבילך ". כשהתקשרתי בתמיהה, אמרה ללא כחל וסרק: "חלמתי עלייך. הצדיק קורא לך." מסתבר שהיא חלמה עליי מספר פעמים, והמסר ברור. הצדיק, זצ"ל, הוא הרבי נחמן מברסלב, שחי לפני כמאתיים שנים באוקראינה. הרבי נחמן הוא נינו של הבעל שם טוב, צדיק גדול בפני עצמו, שהתחיל את תנועת החסידות שבה הזרמים העיקריים הם הלובביטשים והברסלבים. החידוש הגדול של הבעש"ט היא פשטותה של עבודת השם. הוא טען שאפשר לעבוד את השם בכל דרך, כמו סנדלרות ורעיית פרות, והיה לחביבם של האנשים הפשוטים. הוא נהג לספר סיפורים, לעשות ניסים, לרפא יהודים, ולהתרועע עם מלאכים. על הבעש"ט יש קונצנזוס, ויהודים מכל הזרמים עולים על קברו אשר במז'יבוז', אוקראינה.
 |
| מסעו של השמאנמן |
|
לימור גינזבורג יצאה למסע ניאו-שמאני, ירדה בזחילה אל העולם התחתון ופגשה סלבריטאים מעולם המקרא |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
בתו של הבעל שם טוב, אדל, שגם היא ניחנה בכוחות רוחניים, היא אמה של פייגה הצדיקה, אשר ילדה לבעלה שמחה את רבנו נחמן. נחמן בן פייגה נישא בגיל 12 והיה שובב גדול, אך גם נהג להתבודד ביערות ולדבר עם קונו בגעגועים וכיסופים גדולים. הוא נפטר בגיל 37 בעיר אומן, והשאיר אחריו תלמידים רבים. הצדיק יסוד עולם נתן לנו כמה דברים - הרבה סיפורים רוחניים, את המנטרה המקושקשת בכל פינה, עשרה מזמורי תהילים שאסף יחדיו, וקרא להם "התיקון הכללי" והם טובים לכל עבירה וחטא ובפרט לכאלו שהצנעה יפה להם. ועוד אמר הרבי נחמן, שמי שיבוא על קברו, ויאמר שם את עשרת ניגוני התהלים, וייתן פרוטה לצדקה, ואפילו גדלו ועצמו עוונותיו מאוד חס ושלום, הוא יתאמץ וישתדל להושיעו. במלותיו שלו – הוא יתפוס אותו בפאות ויוציא אותו "פון שאול תחתיות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מניעות ותיקונים
|
|
|
 |
|
|
|
אוקראינה, אם כן, היא יעד נכסף ליהודים כשרים, הרבה יותר מפראג ולונדון. המחירים לאוקראינה אף פעם לא יורדים, אין מבצעים, בקיצור, מקור פרנסה בטוח לחברת אל על. אבל אם תבואי אליו, אמרה ר', תקני לך את העורך דין הטוב ביותר שיש. אני, יש לי חלומות רבים, אבל נסיעה לאומן לא הייתה אחד מהם. מצד שני, אם הצדיק יכול לעזור לי להגשים את השאר, וילחם עליי שם למעלה, מי אני כי אלין? דברי אתו, אמרה ר', הוא מבין עניין. חוץ מזה, מחמיא שהצדיק טורח בי, מעטים הקוראים לי, וצדיקים לא כל שכן. אבל, הנסיעה יקרה, ולא ברור מה אעשה עם הצדיק בפגישתנו. רוחנית ככל שאני, בדיאלוג עם צדיקים אני ממש מתחילה, ורחמנא לצלן, קטנת אמונה. ובכל זאת, משום מה, נגעה ללבי היהודי קריאתו הנואשת של הצדיק, ומעט מזועזעת, מצאתי את עצמי במטוס לאוקראינה, עם חברת "מעיינות צדיקים טורס". בנסיעתי זאת, לא חסרו מניעות ותיקונים,
שני מושגי יסוד המצריכים ביאור.
מניעות - מושג ההולך בד בבד עם תורת החסידים, ועם חיי הפרטיים. כל דבר המעכב, מפריע, מחבל, מטשטש את דעתך ומעורר את חמתך, הוא מניעה. דהיינו, סימן בדוק לכך שאתה בדרך הנכונה. מוזר? אולי. בהנחה שאתה הולך לפתע לעשות תיקון גדול, מתעורר מייד הסטרא אחרא, ומשיב מלחמה. לכן, טוענים הברסלבים, כדאי לשמור דברים חשובים בסוד. ובכל זאת, ככל שרבות המניעות, כך תרבינה הישועות. במניעות יש לי ניסיון גדול, ולכן ברור מאליו שאני בדרך הנכונה. אלא אם פילוסופיה אחרת תטען שהאור מונע ממני לעשות טעויות מצערות יותר.
תיקונים - בני הדוד של מניעות - כל דבר שגורם לך סבל וצער, ואינו לטעמך, הנו בפוליטיקלי קורקט של הברסלבים - תיקון. בבודהיזם קוראים לזה אתגר, בקבליזם - חושך, ובחילוניזם - סתם נאחס. אבל תודו שתיקון נשמע יותר טוב, ומעורר תקווה גדולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להתווכח עם צדיק זה מתיש כמעט כמו עם אמא
|
|
|
|
|
|
|
יום ההמראה לווה במניעות ותיקונים גדולים. קודם כל יצאתי באיחור, בדרך עצרתי בשדה צדדי לשרוף איזו בובת וודו מתרגול פגאני אחר, אחר כך נתקעתי בפקקים של אחר הצהריים, ולקינוח הסתבכתי בדרכי לחניה לטווח ארוך בשדה התעופה שלנו. בן גוריון המחודש נוצר לפי מיטב מסורת המניעות והתיקונים, אי אפשר למצוא בו כלום בקלות, ואתה נאלץ לעבור מדבריות גדולות כדי להגיע לארץ המובטחת. כשמצאתי לבסוף את החנייה, בדיוק פספסתי את האוטובוס. הגעתי אל הצ'ק-אין רבע שעה לפני ההמראה, מה שכמעט וגרם למניעה רצינית ביותר, והגדיל את הסיכוי לתיקון.
במטוס התוודעתי אל הקבוצה שלי, קיבוץ אינטנסיבי של תיקונים שהעמידו את אמונתי במבחן.
אשדודית צעירה שלבה לוהט אל הצדיק, דוסית בת גילי שבאמתחתה 12 צאצאים, עוד בחורה, תיקון בה' הידיעה, ודי לחכימא. משפחה ברסלבית צעירה, המדריך, ושני חילוניים, הנראים בתנופת התחזקות.
מונח נוסף מהז'רגון הברסלבי - התחזקות והתקרבות. מעתה במקום חזרה בתשובה, אמור- אני מתקרב או מתחזק.
הגענו לאוקראינה באישון ליל, ומשם נלקחנו לאומן. עיר קטנה באוקראינה, שעצם הימצאותו של הצדיק בבית הקברות שלה, גרם לתנופה כלכלית ולפרנסה בשפע. הצדיק אמר, שעניינו העיקרי הוא ראש השנה, יום התיקונים. בראשי השנה מקפצין באומן, בדוחק רב, עשרות אלפי פאות, והמספרים הולכים וגדלים.
ניגשנו בארבע בבוקר לומר שלום לצדיק. היה מוזר. עמדתי מול ארון גדול, בחדר מואר בפלורוסנטים. הצדיק לא אמר מילה. כולן פרצו בבכי, מלמלתי מילות ברכה, ברגשות מעורבים, עד שנתקפתי בעייפות גדול, והלכתי לישון.
למחרת התחיל המרתון. התכוונתי לומר את התיקון הכללי עשר פעמים כנגד עשר הספירות. להפתעתי גיליתי, שקשה לי לשהות במחיצת הצדיק זמן רב. מאחר שדקדקתי באמירת ה"תיקון", דהיינו בתוספת הקדמה ארוכה וסיכום מייגע, נדרשו ממני כשלושת רבעי השעה לכל תיקון. אם נוסיף את המאמץ הכרוך בכוונות והשתפכות הנפש, הרי שגמרתי כל תיקון הכללי בחלישות כללית ועל סף התעלפות. גם כשנדם פי וישבתי בשתיקה, התחושה הייתה כה אינטנסיבית, עד שגם שהייתה מרגשת ומרוממת נפש הפכה לתעוקה ולחץ שגרמו לי לשאת רגלי ולנוס על נפשי. כך ביליתי את זמני בין תיקונים כלליים לטיולים בחוץ, התבודדויות בשדה, וסעודות מפוארות עם חברי לקבוצה. הצדיק דיבר רבות בשבח ההתבודדות, שהיא חידוש נוסף שלו. התבודדות היא זמן שבו אתה משיח את לבך, בחסות הטבע, עם הקב"ה, באופן בלתי אמצעי. אתה מספר כהנה וכהנה, ומתנה כיסופיך בלב נשבר. לב נשבר, כך אני משיגה, הוא לב, שאין לו קליפות. בשונה מהלב הישראלי הערל, במחילה מאחי בציון - לב פתוח, חי, וקצת מדמם.
אני בהחלט דיממתי, וזה כאב. אף אחד לא אמר לי שזה יכאב. היי, נחמן, אמרתי, אני מבקשת שזה יהיה קל, בלי תיקונים ומניעות הפעם. הקשבתי, לשם שינוי, לראות אם יש תגובה לאורך ולרוחב. אני יכולה להישבע ששמעתי אותו צוחק. בלי תיקונים? נו, באמת! כן, התעקשתי (הוא אוהב שמתווכחים אתו, ולהתווכח עם צדיק זה מתיש כמעט כמו עם אמא) בלי, מה יש? בנקודה הזו שנינו ידענו שאין עם מי להתווכח. אחרי הכול הצדיק הוא צינור אל הבוס הגדול, והבוס חובב תיקונים. כפי שלמדתי בקבלה, על אור צריך לשלם, ואתה מקבל לפי גודל הצ'ק. קשה לדבר עם הצדיק בפרטיות, מקום הציון המה בכל שעה, וברקע תמיד נשמעו בכיות, נהימות, מלמולים וצלצולי פלאפון (זה חידוש גדול בתורה: חייג, ידידך יצמיד את הסלולארי אל הקבר, ואתה יכול לתנות בקשתך ללא טיסות ומסי נמל).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת הזיווג נענוע
|
|
|
|
|
|
|
כך עברו יומיים וחצי של תיקונים, סעודות, מריטת שערות, וטיולים באומן. לא אסתיר, שהגיעה השעה לעזוב את אומן ולצאת לטיול לקברי צדיקים בהרי אוקראינה, הרגשתי הקלה.
ביקרנו בקברו של ר' נתן בברסלב, שלבו נקשר בנפשו של צדיקנו, והוא שהעלה את כל כתביו על הנייר. אחר כך ישנו במז'יבוז', עירו של הבעש"ט, זצ"ל. אח... הבעל שם טוב... בלי תיקונים, בלי בכיות. הרגשתי שהוא בעדי, בלי מניעות, כמו סבא טוב ומיטיב. כאמור - אין בי שום יכולת להעיד מלבד על תחושותיי הסובייקטיביות. בדרך לשדה התעופה עצרנו ליד הציון של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, מתלמידיו של הבעש"ט, שניחן באהבת ישראל גדולה. אני לעומת זאת קופחתי בנושא אהבת ישראל. בכל פעם שראיתי את חברותי למסע מצטלמות בפוזות יהודיות ליד כל קבר צדיקים רענן, שלא לדבר על דיונים סלולאריים בעיצומם של השתפכויות הנפש, עברתי תיקונים עצומים.
איך אוכל לסכם את הטיול לאומן? אולי, כמו שאומרים, זוהי תחילתה של ידידות מופלאה. חזק אבל כואב, קשה אבל אמיתי, מושג ולא מושג. מי ידע מה רוצה ממני הצדיק, מה זה באמת להיות יהודי, ולמה נדרשנו פה על פני האדמה. יש מופלא מאתנו, נגלה ונסתר, ומה מעניין מלעלות בסולם, ולצפות ממדרגה גבוהה יותר. אסיים בשורות מתוך מלותיו של הבעל שם טוב, שמצאתי בגיליון "חיים אחרים" האחרון, הנותנות מושג על מידת התשוקה והאינטימיות שיש באמונה. והאמונה, אמר רבי נחמן, היא העיקר והתכלית.
התפילה היא זיווג עם השכינה
וכמו שבתחילת הזיווג נענוע
כן צריך לנענע עצמו בתפילה בתחילה.
ואחר כך יכול לעמוד כך בלי נענוע
ויהיה דבוק להשכינה בדבקות גדול.
ומכוח מה שמנענע עצמו יכול לבוא להתעוררות גדול
שיחשוב למה אני מנענע את עצמי
כי מסתמא השכינה בוודאי עומדת לנגדי
ומכוח זה
יבוא להתלהבות גדול.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מחזאית, במאית ושחקנית. יוצרת ההצגות 'שרינגרה' ו'בזמן הווה'. מתרגלת ויפאסנה ושאר ירקות. | | | | |
|
|
|
|
![]()
|
| סקר |
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
