 |
/images/archive/gallery/831/666.jpg מטוס מדגם F-89 סקורפיון
www.silentthunderdmodels  |
|
|
|
|
|
|
| מטוס שנעלם באגם לפני חמישים שנה, חברות צלילה פיקטיביות וזייפני עב"מים מאוסטרליה – גילי שכטר וחנן סבט מושים מהמים את "פרשת קינרוס" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב-23 בנובמבר 1953 הוזנק מטוס F-89 מבסיס קינרוס שבמישיגן כדי לבדוק עצם בלתי-מזוהה שהופיע על מסכי הרדאר ומוקם במרחק של כ-257 קילומטרים צפונית-מערבית לבסיס. באותו יום נספו שני אנשי-צוות אחר במטוס מדגם זהה, בעת טיסת ניסוי. גם הפעם התרסק מטוס ה-Scorpion ובו הטייס פליקס מונקלה והנווט רוברט וילסון. בשונה מהאירוע הראשון, ההתרסקות ארעה בנסיבות עלומות, ושרידי המטוס לא נמצאו.
 |
| חלום אריזונה? |
|
היום לפני עשר שנים טס עב''ם עצום מעל אריזונה. כך לפחות טוענים אלפי אנשים, כולל מושל המדינה. גילי וחנן עם העדויות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
המטוס זוהה בפעם האחרונה מעל לאגם סופיריור, בעודו מתקרב אל העצם הבלתי-מזוהה - או אז נצפו שני העצמים ברדאר כשהם מתאחדים ונעלמים מהמסכים.
במשך יותר מיובל שנים לא נמצאו שרידי המטוס ו"אירוע קינרוס", כפי שכונה ע"י חוקרי העב"מים, המתין לפתרונו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הטיוח
|
|
|
 |
|
|
|
ראש הוועדה הלאומית לחקר תופעות אוויריות וחוקר העב"מים דונלד קיהו, כתב על האירוע כך: "מונחה ע"י הרדאר הקרקעי, עקב מונקלה אחרי העצם הבלתי-מזוהה, מעל לאגם סופריור, בעודו טס במהירות של כ- 800 קמ"ש. מספר דקות לאחר מכן, הבחינו הפקחים בהתמזגות שני הסימנים של העב"ם והמטוס לסימן אחד". מילותיו האחרונות של הטייס בקשר היו: "אני ניגש לתצפית קרובה יותר".
חיל-האוויר מיהר לטייח את עניין התמזגות הסימנים במסך הרדאר, וטען שמדובר
היה בפירוש מוטעה של העצמים. לטענת חיל-האוויר, העצם הבלתי מזוהה היה מטוס קנדי שסטה ממסלולו. הרשויות הקנדיות מסרו מאידך שלא ידוע להם על כל מטוס קנדי שהיה באזור בזמן זה.
האמריקנים המשיכו בטיוח הפרשה. אלמנתו של הטייס מונקלה, קיבלה שתי גרסאות לאירוע שהביא למותו של בעלה. הגרסה הראשונה טענה שהטייס טס נמוך מדי והתנגש במימי האגם. בגרסה נוספת ומאוחרת יותר טען חיל-האוויר שהמטוס התפוצץ בגובה רב מסיבה לא ידועה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/831/668.jpg
שרידי המטוס הנעלם צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
מה התגלה בקרקעית האגם?
|
|
|
|
|
|
|
בשנת 2005, הודיעה חברת Great Lakes Dive Company) GLDC), שתוצאות מיפוי קרקעית אגם סופריור, גילו את המטוס הנעלם בעומק של מעל 80 מטרים ובסמוך לו, התגלה עצם בלתי מזוהה, ככל הנראה אותו עצם שהתנגש במטוס.
החברה, הנמצאת בבעלות מהנדסים וצוללנים, פועלת לחשיפת ממצאים היסטוריים, הבטיחה שבחודשים שלאחר מכן תחל בפעילות נמרצת לבדיקת השרידים בעזרת ציוד חדיש.
כבר בתחילת הסריקות הודיעו ראשי החברה כי שרידי המטוס אותרו בקרקעית האגם. השרידים תועדו ונראה כי הכנף השמאלית של המטוס חסרה – יתכן שבשל ההתרסקות או בשל בלאי טבעי בקרקעית האגם. כל הניסיונות לאתר את הכנף החסרה, כמו גם את זנב המטוס, עלו בתוהו.
ההפתעה הגדולה הגיעה כאשר הודיעו החוקרים כי הצליחו לצלם לא הרחק מהמטוס את שרידיו של העצם הבלתי מזוהה. מאחר וקרקעית האגם ריקה לחלוטין מסביב לאזור בו התגלה המטוס, הרי שהחוקרים הניחו שישנה סבירות גבוהה שהעצם הבלתי-מזוהה שייך אף הוא לאירוע ההתרסקות.
בקרקעית האגם, במרחק של כ- 76 מטרים משרידי המטוס, התגלה "עצם מתכתי" כך טען אדם חימנז, דובר החברה. גודלו של החלק הגלוי של העצם כ- 4.5 מטרים על 2 מטרים, ויתכן שרובו שקוע מתחת לקרקע.
לטענת הדובר, מהממצאים שתועדו במקום נראה ששני הכלים אכן התנגשו זה בזה. העצם המתכתי נשא עליו סימנים המתאימים לסימני הכנף החסרה של המטוס. מה שלא הצליחו להסביר היא העובדה שהמטוס לא רק שקע בקרקעית האגם, אלא הצליח לשקוע ולפלס לעומק הקרקעית עצמה. ההנחה שהועלתה הייתה, שההתנגשות ארעה סמוך לפני האגם ובמהירות נמוכה יחסית, אך טיעון זה לא הסביר את ההתחפרות בקרקעית.
העצם הבלתי-מזוהה אינו חלק מהמטוס, ולא ממטוס אחר. לטענת הדובר, העצם הבלתי-מזוהה ממשיך להיות בלתי-מזוהה. כך שכולם המתינו בקוצר רוח לתחילת עונת הצלילה הבאה, והחלו ההכנות לבדיקה מדקדקת של השרידים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/831/666.jpg
דגם מטוס הסקורפיון צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
מיהו חימנז?
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת 2006 ביקשו החוקרים להשתמש ברובוט מיוחד הנשלט מרחוק (remotely operated vehicle - ROV), לשם בדיקת מעמיקה של השרידים – אך אז החלו התכניות להשתבש.
ממשלת קנדה סירבה להתיר לחברה להשתמש ב- ROV בלא שתקבל מלכתחילה את נקודות הציון המדויקות של מיקום השברים. כמו כן, התנו הקנדים את המשך המחקר בסיפוחם של אנשי משמר החופים הקנדי או אנשי ממשל לצוות החקירה של החברה.
מרכז MUFON, הנחשב למרכז לחקר העבמי"ם המוביל והחשוב בעולם, החל להתחקות אחרי חברת הצלילה, וחוקריו העלו נתונים מוזרים:
לא נמצאה חברה רשומה במישיגן העונה לשם GLDC. במייל שנשלח ב- 19 בספטמבר 2006 טען הדובר חימנז שהחברה נמצאת בעיצומו של תהליך החלפת שמות ומעמד, ובשל כך עדיין לא ניתן למצוא את הרשומות בפומבי. מייל זה סתר מייל קודם ששלח חימנז ב-6 בספטמבר, מה גם שחימנז סירב למסור פרטים לגבי זהותם של מנהלי החברה ושל כלי השיט והמחקר המצויים בידם.
חימנז טוען שהוא מסרב לחשוף פרטים בשל איומים שהופנו לאנשי החברה, מאנשים שהציגו את עצמם כמפיקים בערוץ דיסקברי. חברת הצלילה החליטה לנתק מגע עם הערוץ, לטענת הדובר, בשל העובדה ש- GLDC גילו שמניעי ערוץ דיסקברי אינם כשרים. הדובר טען שהחברה החליטה להחליף את כל מספרי הטלפון שלה, וכן להסיר כל מידע מאתר האינטרנט שלה, העשוי להוביל לחשיפת פרטים אישיים על המועסקים אצלה.
זמן קצר לאחר הענקת ראיון זה, התברר שאף מספר הטלפון הסלולארי של הדובר אינו זמין עוד. מרגע זה ואילך, נותק הקשר לחלוטין עם חברת GLDC.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעלומה אחר תעלומה
|
|
|
|
|
|
|
MUFON החליטה לחקור את הטיעונים שהעלתה חברת GLDC. לפי הידוע, הוקמה חברת GLDC בשנת 2001 כדי לחקור את שרידי הספינות הטבועות במימי אגם סופריור. בדיקה קצרה עם דובר משרד התרבות באונטריו העלתה שמעולם לא הוגשה בקשה לבצע מחקר אודות המטוס השקוע או העצם הבלתי-מזוהה.
כמו כן טען הדובר, בניגוד לטענות GLDC, שאין שום צורך בליווי משמר החופים במחקרים מעין אלו, וכי אין צורך לספק נתונים מדויקים על מיקום השברים, אלא בדו"ח המסכם.
חוקרת העב"מים והעיתונאית לינדה מולטון האו, השמיעה בשידור רדיו ראיון בו טען דובר GLDC, חימנז, שממשלת קנדה דורשת בעלות אוטומטית על כל השרידים המתגלים בשטחה. לעומתו, נציג המשרד המטפל בשרידים אלו טען בפני MUFON, שלא היו דברים מעולם – ממצאים ושרידים שייכים למי שהיה אחראי עליהם מלכתחילה (במקרה המטוס – לחיל האוויר האמריקני), אך ניתן לבקש אישור בעלות ע"י מי שמגלה אותם. במקרה של העצם הבלתי-מזוהה, במידה ולא ידועים בעליו, הרי שבמשך שנה הוא יישאר בבעלות הממשל באונטאריו, ורק אם הבעלים לא יימצאו, הרי שאז יעבור העצם לרשות מגליו, והם יהיו רשאים לעשות בו כרצונם.
בשידור הרדיו נטען כי אדם חימנז, דובר GLDC, הוא מהנדס מחשבים מאז שנת 1990, בעל תואר השייך ל- Kettering Technical School (שבבעלות ג'נרל מוטורס). בדיקת MUFON העלתה, כי ברשומות המוסד (שבינתיים הפך לאוניברסיטת Kettering), לא מוכר אדם בשם זה.
MUFON, המשיכה וחשפה ממצאים נוספים אודות חברת GLDC – אין כל רשומות על פעילות החברה ומחקריה לפני שנת 2006, ואיש מבין קהילת החוקרים והצוללנים במקום לא שמע על פעילותה. כך גם באגודה ההיסטורית לחקר שרידי אוניות – איש לא שמע על החברה ועל פעילותה לפני פרסום גילוי שברי המטוס והעצם הבלתי-מזוהה.
MUFON פנתה לשני מכוני מחקר, Woods Hole Oceanographic Institution ו- Michigan Tech University, לשם בדיקת תצלומי הסונאר, שסיפקה GLDC. המרכז הראשון טען שהצילומים אינם נראים כמו סריקת-צד של שרידים וסביר שטופלו במחשב, על-מנת להיראות כאלו, ואילו המרכז השני טען שיתכן ומדובר בזיופים ממוחשבים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם הכל היה זיוף?
|
|
|
|
|
|
|
הן MUFON והן מרכזים נוספים לחקר עב"מים, החלו לחשוף נתונים סותרים: בחלק מהנתונים נראה כי חימנז טען שלא הוכח בוודאות שאכן מדובר במטוס הספציפי אותו מחפשים, מאחר ומספרו הסידורי טרם אותר. בראיון אחר טען חימנז, שהמספר הסידורי נראה היטב על זנבו של המטוס, וכך הסיקו שמדובר במטוסם של מונקלה ווילסון. בדיקה מעמיקה יותר העלתה אף תמיהות לגבי מקורם של ראיונות אלו, והעומדים מאחורי פרסומם. ככל שהעמיקה החקירה, כך עלו יותר ויותר שאלות לגבי העומדים מאחורי הפרסומים המקוריים אודות חשיפת השברים.
ב-26 בספטמבר 2006, נעלם לפתע אתר האינטרנט של חברת GLDC. שבוע לאחר מכן, הוסר גם לוח ההודעות של החברה, שמוקם באתר אחר.
MUFON העלתה, כי מאחורי האתר עמדה קבוצה מאוסטרליה. החשד נפל על קבוצת זייפנים, שחודשים מספר לפני כן, פרסמה באינטרנט אוספים של צילומי עב"מים מזויפים שכביכול צולמו באוסטרליה. בדיקה נוספת, לא הצליחה לקשור בין אותה קבוצת זייפנים לבין GLDC.
עד היום לא הצליחה MUFON לאתר את אדם חימנז, ולא הצליחה להתחקות אחר עקבות החברה. הנתונים שסופקו נותרו ללא מענה, ומרכז MUFON וכך גם כל חוקרי העב"מים, ממתינים לראות כיצד יתפתחו הדברים, והאם חברות אחרות תיקחנה על עצמן את המשך החקירה. תעלומת קינרוס – התיק נותר פתוח.
בפעם הבאה: האיש שמנסה לדעת – ראיון עם חיים מזר, חוקר עב"מים ותאורטיקן
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העב"מים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
