גבולות הגזרה החדשים של הבנק המרכזי האמריקאי
המעורבות חסרת התקדים בסיוע למוסדות הפיננסיים הקורסים זיכתה את בן ברננקי בתואר איש השנה של מגזין ,Time אבל עוררה גם את זעם הקונגרס. הבנק המרכזי האמריקאי עשוי לשלם מחיר כבד
הראשון: דיון בסיבות למשבר הכלכלי העמוק ביותר ב-80 השנה האחרונות. המשבר הוא מעשה ידי אדם, קובעי מדיניות בארה"ב, ובהם גם הנגיד הנוכחי.
הזרעים אמנם נזרעו והמוקשים הוטמנו בימיו של קודמו, אלן גרינספאן, אשר שמר על ריבית נמוכה זמן רב מדי, שיתף פעולה עם מדיניות התקציב הכושלת של הממשלה ונתן יד לתפיסת פיקוח רופסת על המערכת הפיננסית. ההצדקה לכך שגורמי המשבר לא נידונו נעוצה אולי בכך שהמגזין הגביל את עצמו למעשי הנגיד ב-2009 בלבד, ובשנה זו ברננקי אכן התעלה על עצמו.
התחום השני שחסר בראיון: איך מבטיחים שהיציאה מהמשבר לא תזרע את זרעי המשבר הבא. ניסיון היציאה מהמיתון הקודם בראשית העשור עדיין טרי, והמשוכה הפעם הרבה יותר גבוהה.
לבנק המרכזי תיק גדול של אג"ח מגובות משכנתאות שנרכשו כדי להקל על משבר הדיור; בתיקים של המוסדות הפיננסיים קיים עדיין נתח של נכסים רעילים המקשה עליהם להרחיב את האשראי, והערכות הגידול בחוב הממשלתי חורגות מכל דמיון. האם בתנאים אלה יוכל הבנק לנהל מדיניות יעילה לשמירה על יציבות מחירים?
התחום השלישי שנעדר בראיון עם ברננקי: בירור ההשלכות שעשויות להיות למעמדו של הבנק המרכזי בארה"ב כתוצאה מפועלו בשנים 2008-2009 לחילוץ המשק האמריקאי מהמשבר.
פרט להורדת הריבית, הבנק - לעתים עם משרד האוצר - העמיד אשראי קצר-טווח למגזר העסקי, ערב לקרן של קרנות נאמנות כספיות המהוות חלופה לפיקדונות בבנקים, קנה אג"ח מגובות משכנתאות, סייע למוסדות פיננסיים לא-בנקאיים, תמך באשראי צרכני, העמיד קווי אשראי לבנקים מרכזיים אחרים, וסייע למשרד האוצר להשתמש בתקציב מיוחד כדי לממן השקעה ממשלתית במניות בנקים.
פעולות חסרות תקדים אלה הגדילו את מאזן הבנק המרכזי בקצב מטאורי. ההצדקה להתעלמות מהשלכותיהן פחות ברורה, משום שאם החקיקה המתגלגלת עתה בקונגרס תהפוך למוגמרת, מעמדו של הבנק המרכזי לא יהיה כפי שהיה.
יריית הפתיחה כבר נורתה. לפני כחודש, ב-19 בנובמבר, החליטה הוועדה לשירותים פיננסיים של בית הנבחרים, ברוב
במסגרת מדיניות זו נכללות החלטות הריבית, פעולות הבנק בשוק ההון, קביעה למי מורשה הבנק לתת הלוואות וכמה, מה טיב הביטחונות הנדרש, וכן הסכמים של הבנק עם מוסדות מימון ובנקים מרכזיים אחרים.
כל אלה היו חסויים עד עתה בפני הביקורת, בשל טענת הבנק שחשיפתם תיפגע בסודיות הבנקאית ולא תאפשר לנהל מדיניות מוניטרית יעילה. במשך 30 שנה הצליח הבנק לעמוד מול ניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת; מדיניותו בשנתיים האחרונות מוטטה את השלמתו של המחוקק עם מציאות זו.
השלבים הבאים בדרך. גוף חדש שיוקם, מועצת מפקחים, יורכב מראשי גופי הפיקוח השונים, לרבות הנגיד, בראשות שר האוצר. תפקידה של המועצה יהיה לאתר סיכונים במערכת הפיננסית בכללותה, ופעולותיו של ה-FED כמלווה של מוצא אחרון יהיו טעונות את אישורו של שר האוצר.
בכפוף לאותה מועצה, אמור ה-FED לקבל סמכות לטפל בצורה מסודרת בסגירת מוסדות פיננסיים לא-בנקאיים שיוגדרו כ"גדולים מכדי ליפול", סמכות שאינה נתונה היום לאיש (בניגוד לסמכות דומה הנוגעת לבנקים ומצויה בידי המוסד הפדרלי לביטוח פיקדונות, ה-FDIC). במקביל, סמכויותיו של הבנק בתחום הגנת הצרכן אמורות להיות מועברות לגוף חדש שיוקם למטרה זו. עם זאת, תהליך החקיקה טרם הסתיים.
המשבר הנוכחי הציף בעוצמה רבה את שאלת העצמאות של הבנק המרכזי. זו ניתנה בעבר בטענה שאין להפקיד בידי פוליטיקאים את משימת הטיפול בריסון האינפלציה. מחקרים אכן העידו כי במדינות שבהן הבנק המרכזי עצמאי האינפלציה נמוכה יותר.
אלא שהעצמאות לא ניתנה לבנק המרכזי כדי שיוכל להחליף את תקציב הממשלה על ידי הדפסת כסף. לא מעט מפעולותיו של ה-FED במשבר הנוכחי היו גבוליות מבחינה זו. שעה שהנשיא ושר האוצר נאבקו בקונגרס על אישור תוכניות החילוץ לסוגיהן, הכפיל הבנק המרכזי או יותר את מאזנו ברצף החלטות על הלוואות וביטחונות, שהשקיפות היתה מהן והלאה, ובלי שנזקק לאישורים חיצוניים.
הקונגרס לא אהב מציאות זו. התוצאה יכולה להיות הגבלת עצמאותו של הבנק גם בניהול המדיניות המוניטרית, וזה במדינה שבה הבנק המרכזי התנגד לקביעת יעד אינפלציה פורמלי.
גם בהיסטוריה שלנו היתה תקופה ארוכה שבה שימש בנק ישראל כזרוע הארוכה של הממשלה בהקצאת אשראי, כדי להסתיר גידול בגירעון התקציבי. במדיניות שיטתית אשר התפרסה על פני כעשור, החל מהמחצית השנייה של שנות ה-,80 יצא בנק ישראל ביוזמתו מתחום זה והעבירו למערכת הבנקאית, בליווי עדכון הולם של כללי הפיקוח על הבנקים.
עתה נותר לראות עד כמה חוק בנק ישראל החדש מפיק את הלקחים הראויים מהישגי הבנק בעבר ברכישת עצמאות בפועל, וכן מניסיון בנקים מרכזיים אחרים בהתמודדות עם המשבר הכלכלי אשר עבר על העולם.