ריבית העו"ש: מוטב להגדיל התחרות בין הבנקים ולא להתערב בניהולם
תשלום ריבית על יתרת זכות בעו"ש עולה כל כמה שנים לדיון על שולחן הכנסת - אולם ההסדרים השונים שהושגו בעניין לא מחזיקים מעמד. אם בממשלה, בכנסת ובבנק ישראל באמת רוצים לשנות את המציאות מוטב שיתמקדו בהסרת החסמים לתחרות ולא בהתערבות בניהול הבנקים
בארה"ב, במשך עשרות שנים, היה כלל שאסר או הגביל מאוד את תשלום הריבית על פיקדונות עו"ש. זה היה חלק ממהפך בעקבות המשבר הכלכלי של שנות ה30- במאה שעברה, שהפריד בין בנקאות מסחרית אשר פיקדונותיה מבוטחים, לבין בנקאות השקעות.
הגבלה זו היתה אחד הגורמים החשובים שהאיצו את פיתוח שוק הכספים בארה"ב, אשר על מכשיריו הבולטים נמנו ניירות ערך מסחריים של חברות מחד, וקרנות כספיות מאידך.
כדי להתחרות בשוק פיתחו הבנקים גם חלופות משלהם, ואחת הבולטות ביניהן היתה הסדר לפיו כאשר יתרת הזכות בעו"ש עוברת תקרה מסוימת, מועבר העודף אוטומטית לחשבון נושא ריבית, ולהיפך - כאשר יתרת העו"ש יורדת מתחת לאותה תקרה.
בסוף המאה הקודמת בוטלו בחקיקה המחיצות בין הבנקאות המסחרית לבנקי ההשקעות והיום, בעקבות המשבר הכלכלי האחרון, נדונות בקונגרס הצעות שמטרתן להחזיר חלק מהגלגל אחורנית כדי להבחין שוב בין שני סוגי הבנקאות, במטרה למזער את הסיכונים אשר בנקים מבוטחים יכולים ליטול על עצמם.
הניסיון מלמד שיתרות הזכות בעו"ש מצטמצמות כאשר הריבית עולה ומתרחבות כאשר היא יורדת. במלים אחרות, הלקוחות אינם זקוקים לחסותו של המחוקק כדי לנהל את הנזילות שלהם. זו הסיבה שכל ההסדרים לתשלום ריבית בעו"ש הם זמניים ונעשים במסגרת התחרות בין הבנקים - וטוב שכך.
מעורבות הממשלה, בנק ישראל והכנסת צריכה איפוא להיות ממוקדת בהסרת החסמים לתחרות בשווקים הפיננסיים, ולא בהתערבות מנהלית בניהול הבנקים. ניסיון העבר מעלה מספר הצלחות מרשימות בתחום זה כתוצאה משינויים מבניים שנכנסו לתוקפם ב20- השנה האחרונות:
◄ בוטלו האיסורים וההגבלות שהטיל בנק ישראל על הצמדות למדד ולשער החליפין, וכך הפכו פיקדונות צמודים לתחליפים להשקעות שקליות.
◄ בוטלו שיעורי הנזילות האסטרונומיים על פיקדונות הציבור לטווח קצר, אשר הופקדו בבנק ישראל ולא נשאו ריבית, כמו גם כל מסגרות האשראי המוכוון ע"י הממשלה
◄ בוטל הפיקוח על מט"ח ונוצרה חלופה נוספת לשוק השקלים.
◄ נוהלה מדיניות אגרסיבית לפיתוח שוק המק"מ, אשר יצר את התשתית לניירות ערך מסחריים ולקרנות כספיות.
◄ אוחדו שיעורי המס המפלים בין סוגים שונים של הכנסות פיננסיות מפיקדונות בבנקים ומהשקעות בשוק ההון.
מכלול צעדים זה צמצם באופן דרמטי את המרווח הבנקאי במגזר השקלים הלא צמודים, ובשנים האחרונות - בשל מגמת הורדת הריבית - נרשמה בו ירידה איטית. בגרף ניתן לראות כי השוק מחולק לשניים: יתרות המוחזקות במסגרת ניהול הנזילות של בעל החשבון - עו"ש בזכות ומשיכות יתר, בו המרווח גבוה ואמור לתרום גם לכסוי ההוצאות התפעוליות של הבנקים; ופיקדונות ואשראים אחרים, לתקופות קצובות, בו המרווח דומה בסדרי גודל, אם כי גבוה יותר, מהמקובל בעיסקאות בשקלים צמודים ובמט"ח.
את המרווח הגבוה בתחום ניהול הנזילות ניתן להוסיף ולצמצם לא על ידי הסדרים מנהליים אשר אינם עומדים במבחן השוק והזמן וחולפים מן העולם, אלא באמצעות ניהול מדיניות אשר ממשיכה לתמוך בחלופות חוץ בנקאיות לפיתוח שוק הכספים על ידי הסרת מכשולים מדרכן.
כך, למשל, החמיץ בנק ישראל הזדמנות נדירה לתת דחיפה של ממש לפיתוח שוק הכספים, שהוא חיוני במיוחד לשכלול השווקים וליציבותם, ולא פחות חשוב - לריכוך בועות המתנפחות תמיד בתקופה של ריבית נמוכה.
הוא איפשר במשך תקופה ארוכה מאוד, ועדיין מאפשר, לבנקים להפקיד אצלו פיקדונות בהיקף של עשרות רבות של מיליארדי שקלים לזמן קצר וקצוב, כדי לייבש את ים הנזילות שנוצר על ידי רכישות המט"ח שלו, במקום לספוג נזילות עודפת זו על ידי מק"מ.
גם משרד האוצר תרם את חלקו לעיוותי השוק על ידי קביעת כללי מס בקרנות הכספיות שאינם זהים למקובל במכשירים פיננסיים שקליים, וכן עלידי קביעת עמלות הפצה שרירותיות לבנקים בגין מכשירי שוק שונים.
אבל בעיקר ראוי היה לבחון מה אירע למערכת הייעוץ הבנקאית לצרכן הפיננסי, שהיתה אמורה כבר לפעול במלוא הקצב תמורת אותה עמלת הפצה וחסרונה בלט במיוחד בעת המשבר הכלכלי האחרון. מי שרוצה בשוק פיננסי משוכלל צריך לתקן עיוותים אלה, ואז גם יקטן העניין בהתערבות מנהלית.
הכותב היה נגיד בנק ישראל ומכהן כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של בית ההשקעות מיטב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם