פרשנות: סדר חדש באירופה
אדריכלי האיחוד חשבו שדי במטבע אחד, בבנק מרכזי אחד ובשני כללים פיסקליים כדי לבסס איחוד מתפקד; המשבר הכלכלי טרף להם את הקלפים והותיר את שוקי ההון עצבניים; החשש ליציבות הבנקים יצר חשדנות בשווקים, זרם האשראי נעצר והמשקים חדלו מלתפקד; מכאן כבר ברור שהסדר הישן יתבטל
חשבנו שהסדר הישן, אשר התפתח אצלנו ב-20 השנים האחרונות, הלך לעולמו, והיו שאמרו שאת המשטר הקפיטליסטי עומד להחליף משטר סוציאל-דמוקרטי. הרי אפילו במעוז הקפיטליזם בניו-יורק קמה תנועת "לכבוש את וול סטריט" אשר נועדה לעקור לפחות את גידולי הפרא של המשטר הקפיטליסטי.
עוד לא הספקנו לסיים את ההיערכות לסדר החדש והתברר שיסודות הסדר הכלכלי הישן רעועים יותר מכפי שחשבנו. בארה"ב הובאה למנוחת עולמים אחת הנוסחאות הוותיקות לטיפול במשברים כלכליים, האהובה במיוחד על פוליטיקאים, זו של ג' ון קיינס מלפני 80 שנה. נוסחה זו גרסה כי כדי להיחלץ משפל יש להגדיל את הגירעון בתקציב. מאז פרץ המשבר במדינה זו ב-2007, המריא הגירעון בתקציב שנה אחר שנה, ומזור אין. הקיפאון השתלט על המערכת הפוליטית ואין הסכמה דרך הפריצה של תקרת החוב כדי לאפשר ניהול תקציבי סדיר.
האמריקאים כבר שוקלים לאמץ את הפטנט "קיצוץ רוחבי" תוצרת ישראל כדי לצמצם את הגירעון בהיעדר הסכמה על קיצוץ לפי סדר עדיפויות, אבל הנשיא ברק אובמה אומר: "על גופתי". רק מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה בינלאומי, אשר אמנם זוהרו הועם, מציל בינתיים את ממשלת ארה"ב מתשלום מחיר כבד בריבית על חובותיה הגדלים. גם הורדת הדירוג ההיסטורית של S&P לא יכלה לדולר. אבל הצל מרחף.
הבנק המרכזי של ארה"ב הטה שכם למאבק בהאטה. לאחר שהוריד את הריבית הקצרה ככל שיכול היה, כלומר לאפס, הראה שעוד נכונו לו עלילות. הוא החל לקנות בשוק כמויות מסחריות של ני"ע של מגזר הנדל"ן ושל הממשלה כדי להוריד גם את הריבית לטווח הארוך. תועלת רבה לתעסוקה לא צמחה מכך, אלא אם נאמץ את הגרסה שאלמלא עשה כן האבטלה היתה גבוהה יותר.
באותה השעה באירופה עומד להקיץ הקץ על ניסיון הרואי לאחד את מדינות היבשת לגוש כלכלי אשר הוצג כמשקל נגד לענק האמריקאי. היורו היה אמור להיות מטבע נחשק לא פחות מהדולר. אדריכלי האיחוד חשבו לתומם שדי במטבע אחד, בבנק מרכזי אחד ובשני כללים פיסקליים (חוב ממשלתי של עד 60% מהתוצר וגירעון תקציבי של עד 3% בעתות שפל) כדי לבסס איחוד מתפקד. הם אפילו קבעו תקופת הכשרה למדינות הרוצות להצטרף לאיחוד, ורק לאחר שעמדו במבחני הכניסה יכלו להצטרף.
יוון, כפי שהתברר מאוחר יותר, הצליחה להתפלח כשהסתירה את הגירעונות התקציביים שלה בעזרת בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס, שלא היה לו שם טוב מדי בעת המשבר. מדינות נוספות כמו איטליה סבלו מחובות
המשבר הכלכלי טרף את הקלפים. שוקי הכספים ושוקי ההון - לב ליבו של המשטר הכלכלי - עצבניים. הבנקים והמשקיעים המוסדיים, שהיו עמוסים תחילה בני"ע ממגזר הנדל"ן שקרס, עמוסים עתה נוסף לכך בני"ע של ממשלות המתקשות להחזיר את חובן. וכבר למדנו כי ברגע שמחלחל חשש שיציבות המוסדות הפיננסיים איננה מובטחת, הם חדלים לבטוח זה בזה, זרם האשראי נעצר והמשק חדל מלתפקד. חברות הדירוג, שיצא להן שם רע על שהכשירו בדירוג מושלם ני"ע מפוקפקים בעת שהמשבר נבט, מזדרזות עתה להצביע על ממשלות שאינן מדקדקות בקלה כבחמורה.
הבנק המרכזי האירופי מסבך את המצב. הוא מסרב לקחת דוגמה מעמיתו האמריקאי, אולי בהשפעת גרמניה, ואינו רוכש בשוק המשני בקנה מידה גדול אג"ח של מדינות שאינן יכולות להקטין בקצב הנדרש את הגירעונות בתקציביהן. לטענתו, ואי אפשר לחשוב שאין בה ממש, אם יבצע את הרכישות הוא יחליש את רצונן להקטין את הגירעונות. הוא איננו מוכן לשמש בתפקיד הקלאסי של בנק מרכזי - מלווה של מוצא אחרון.
גרמניה וצרפת מחפשות בינתיים פתרונות יצירתיים כמו קרן חילוץ אשר תגייס מקורות מסין, מהודו ומברזיל, תחליף את הבנק המרכזי הסרבן ותתמוך בשוקי ההון באירופה באמצעות רכישת ני"ע בסגנון הבנק המרכזי האמריקאי.
יש גם הצעות ליצור איגרת חוב אירופית אשר תשמש את הבנק המרכזי או את קרן החילוץ. בינתיים שום רעיון לא הגיע לכלל ביצוע.
האם ייתכן שהמשבר באירופה ייצא משליטה והאיחוד יתפרק? האם ייתכן שהקיפאון הפוליטי בארה"ב ימיט שפל נוסף על המשק האמריקאי? כל יום שחולף, והימים בחורף קצרים יותר, מקרב את האפוקליפסה. הסדר החברתי החדש, אשר החל ללבלב אצלנו בקיץ, נראה נסוג עתה אל מול המציאות הכלכלית המתגלגלת אל חופינו. זו לא נראית שעה מתאימה לשינוי סדר היום, אם כי הסדר הישן שוב לא יחזור לעצמו.
הכותב היה נגיד בנק ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם