רפורמה איננה עניין של זבנג וגמרנו
ניסיון העבר באשר להעברת רפורמות ולאישורן מלמד כי אי אפשר להעביר רפורמה מושלמת במכה אחת וכי עדיף להעביר בכל שלב את מה שניתן ורק אחר כך לדאוג להשלמות; ועדת בכר כמשל
משברים נוספים המיטה שליטת הבנקים על שוק ההון, בהתנהגותם חסרת המעצורים, גם ב-20 השנים הבאות: ב-1994-1993 החלו הבנקים במבצעי אשראי להשקעה בקרנות נאמנות מנייתיות ולא חדלו עד שהבורסה קרסה. ב-1996 נחשף הניהול חסר האחריות של הבנקים את קופות הגמל, כשירידת שערי איגרות החוב הממשלתיות בבורסה הביאה את הקופות לסף של חדלות פירעון ועוררה פאניקה בקרב העמיתים. רק התערבות בנק ישראל ברכישת אג"ח בשוק המשני הובילה לנחיתה רכה בשוק.
היה ברור כי שליטת הבנקים בשוק ההון היא מתכון למשברים מאקרו כלכליים תקופתיים ולצל מתמשך על יציבות הבנקים, וכי יש לשים לכך סוף. היה ברור גם ששליטה זו כרוכה בניגוד עניינים עמוק המונע תחרות: כל בנק מייעץ ומוכר רק את הקופות ואת הקרנות שבבעלותו בטענה ההזויה כי כך נוהגות גם סוכנויות הרכב. במיוחד היה ברור שהתפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי חסומה כל עוד הבנקים בסביבה.
בינתיים נקטו בנק ישראל והממשלה שורה של צעדים - כמו ביטול האשראי המוכוון ממקורות הבנקים, ביטול הפמלו"ת )פיקדונות למתן הלוואות( מכספי החיסכון המוסדי והאחדת כללי המס על ההכנסה מנכסים פיננסיים שונים - כדי להקל בפיתוח שוק האשראי החוץ בנקאי המנוון.
עקב כך, לצד איגרות החוב הממשלתיות התפתח שוק איגרות חוב של חברות, שמשקלן ביחס לאיגרות החוב הממשלתיות זינק מאמצע העשור הראשון של שנות ה-2000. פניו של שוק ההון השתנו לבלי הכר.
על ערש השינוי הזה עמד הצוות הביןמשרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון, המוכר כוועדת בכר. על הדוח חתומים העובדים הבכירים של משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המשפטים והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיו, שהוגשו לשר האוצר בספטמבר 2004, קראו כידוע להפרדת הקופות והקרנות מהבנקים.
לא היה זה הניסיון הראשון להפרידם, אבל בסיבובים קודמים, אשר בכולם תמכו בנק ישראל ומשרד האוצר, הניסיון נעצר כשהגיע לסף דלתו של שר האוצר שחשש להתעמת עם הבנקים.
הניסיון בהעברת רפורמות לימד את העוסקים בכך שאי אפשר להעביר רפורמה מושלמת במכה אחת ועדיף להעביר בכל שלב את מה שניתן ולאחר מכן לדאוג להשלמות.
לקח זה בא לידי ביטוי בדוח ועדת בכר שמנה את ההשלמות האלה, קבע את הצורך בצוות מעקב אחר ביצוען וקצב לוח זמנים להשלמתן - עד יוני 2005.
גם בנימין נתניהו, שר האוצר הראשון שהיה מוכן לאמץ את הרפורמה, נאלץ להסכים לוויתורים שונים לבנקים, שהם ועובדיהם ניהלו מלחמת חורמה בהמלצות הוועדה ואף חזו - טקטיקת הפחדה ידועה - פיטורים המוניים של עובדים אם ההמלצות יאומצו.
בין שלל הוויתורים הסכים האוצר לאשר לבנקים לגבות עמלות הפצה,
כשהתברר לבנק ישראל לאן נושבת הרוח הוא הציע למשרד האוצר להתפשר על עמלת הפצה נמוכה ואחידה של 0.1%, אך ההצעה נדחתה.
עמלה זו, הנעה היום בין 0.25% ל-0.8%, בהתאם למוצר המופץ, גולגלה מיד מהיצרנים לחוסכים והיוותה תמריץ להעלאת דמי הניהול במעבר של הקופות ושל הקרנות מהבנקים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות. מי שחושב היום על הורדה מחייבת של תקרת דמי הניהול, כדאי שיחשוב גם על הפחתת עמלות ההפצה.
הבנקים הסבירו כי עמלת ההפצה דרושה בין השאר כדי לממן את פיתוחה ואת החזקתה של מערכת הייעוץ לחוסכים. כדאי לבדוק אם המערכות תומכות הייעוץ בבנקים ודרך השימוש בהן עומדות בסטנדרטים מינימליים מסוימים.
נוסף על כך, הייעוץ לפנסיה כלל לא המריא, והאוצר בתקנותיו חיסל את קופות הגמל ההוניות והותיר רק קופות גמל לקצבה.
מה קרה למערכת הסליקה הפנסיונית שהקמתה נחשבה כתנאי ליכולת לייעץ ולנייד בין יצרנים - שירות חיוני לחוסכים? בהקשר זה הגיעה השעה להציע לעמיתים הרלוונטים את ברירת המחדל של הייעוץ - מה שקרוי המודל הצ' יליאני: קופות וקרנות לקצבה בהרכב המשתנה אוטומטית עם הגיל ובפרופיל תנודתי פחות.
נושא נוסף הטעון טיפול הוא הסטנדרטים הדרושים לקיום מערכת יציבה של אשראי חוץ בנקאי. פרט לכללים של פיזור יש להרחיב את המלצות ועדת חודק, המתייחסות לתהליך קבלת החלטות ההשקעה באג"ח, גם לקרנות נאמנות. כמו כן יש להשלים אותן בהנחיית המשקיעים המוסדיים בדרכים שבהן ראוי לנהוג במנפיקים שאינם עומדים בהתחייבותם לפרוע את איגרות החוב שהנפיקו.
לסדר היום הזה של השלמת הרפורמה בשוק ההון יש להוסיף נושאים גדולים יותר כמו הפרדת הבעלות על תאגידים פיננסיים מתאגידים ריאליים, וכן להוסיף נושאים גדולים פחות כמו השוואת כללי המס החלים על הקרנות הכספיות לאלה החלים על הפיקדונות בבנקים העומדים מולם בתחרות.
כפי שהמשבר הכלכלי בעולם חזר ולימד אותנו, רפורמה בשווקים הפיננסיים איננה עניין של זבנג וגמרנו. רשימת הנושאים לטיפול ארוכה למדי, וצריך להמשיך ללא לאות לבצע את השינויים הדרושים כדי שהשוק יתאים עצמו לנסיבות המשתנות, כדי שהחוסך לא יינזק והלווה ירגיש שהוא פועל בשווקים תחרותיים.
הכותב היה נגיד בנק ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם