בובות על חוט: בנות 10 מצטלמות לקמפיינים
זו הצעקה האחרונה באופנה העולמית: דוגמניות בנות 10, שמאיימות להדיח מהמסלול את הקשישות בנות ה-16. תחביב לא מזיק או טראומה לכל החיים?
בטי לואו, ביתה של המעצבת פרל, מדגמנת עבודות של אמה מאז שהיתה בת חמש. "אני יודעת שזה נראה מוזר שאני מרשה לבטי לדגמן בגיל כל כך צעיר", אומרת פרל. "אבל היא אוהבת את אור הזרקורים. זה לא שהיא משתתפת בתחרות יופי". אבל גם לפרל יש גבולות: היא לא מרשה לבטי להשתמש במייק אפ. "עד כאן", היא אומרת.
למג מתיוס, גרושתו של נואל גלגר, לשעבר בלהקת "אואזיס", יש בטוויטר תמונה של בתה בת ה-11, אנאיס, שצולמה על ידי צלם האופנה מריו טסטינו. התמונה הזו כבר הושוותה לתמונות המוקדמות של קייט מוס. אנאיס חתומה בסוכנות הדוגמנות סלקט.
אמנם אין לך הרבה סיכוי להיות דוגמנית על בגיל 11 אם אמך או אביך אינו סלבריטי, ובכל זאת זה כבר לא מחזה נדיר לראות דוגמניות בתחילת שנות העשרה, על המסלול או בפרסומות אופנה.
קרול וייט, מנהלת פרמייר, אחת מסוכנויות הדוגמנות המובילות בבריטניה, מודאגת מכך שכמה בתי אופנה מובילים בניו יורק ובמילנו, כולל פראדה, החלו להשתמש בנערות בנות 14-13 להוביל קמפיינים או להשתתף בתצוגות אופנה. "הם מחפשים מראה מסוים והם רוצים נערה שאף אחד עדיין לא גילה", היא אומרת. לדבריה, בלונדון זה לא קורה.
"בשביל להשתתף בשבוע האופנה בלונדון, הנערות חייבות להיות בנות 16 לפחות", מציינת וייט. לדבריה, זה מאוד שכיח כיום שמאתרים דוגמניות כבר בגיל 13, גם אם עוברות כמה שנים עד שהן מתחילות לעבוד. "הן בעצם לא עושות שום דבר עד גיל 15".

יחצנית האופנה דברה בורן היא בין המייסדות של "אול ווקס און דה קטווק", ארגון הפועל למען מגוון רחב יותר של גילים, צורות ומוצאים אתניים באופנה. "התחרות הקשה גורמת לבתי האופנה לאתר דוגמניות בגיל מאוד צעיר", היא אומרת. "אם מתחילים לעבוד עם הדוגמניות בגיל 16-15, הדבר מאפשר לסוכנות לבנות איתן מערכת יחסים. אבל אני עדיין חושבת שמבחינה רגשית זו משימה בכלל לא קלה לדוגמניות הצעירות, גם אם בתי האופנה אומרים שהם מגנים עליהן".
הדוגמנית הקנדית קוקו רוצ'ה בת ה-23 התלוננה באחרונה בראיון טלוויזיוני בארצות הברית ש"להתחיל לדגמן בגיל 15 זה מוקדם מדי". "אותי איתרו בגיל 14, בגיל 15 התחלתי לדגמן ובגיל 16 כבר התגוררתי בניו יורק", היא אומרת. היא השתתפה בתצוגות אופנה של מרק ג'ייקובס, אנה סוי וסטלה מקרטני והובילה קמפיינים של גאפ, דיור ואיב סאן לורן. כעת היא סבורה שהקריירה שלה בגיל צעיר גבתה ממנה מחירים גבוהים. לדבריה, מוציאים נערות מהתיכון, מרחיקים אותן מההורים ומכניסים אותן לתעשיה ש"מתייחסת אליהן כאילו הן מבוגרות, והן לא יודעות איך להסתדר עם זה".
רוצ'ה מוסיפה שלפני שנה היא הפסידה עבודות דוגמנות בגלל שהיא "גדולה מדי" - משקלה 47 ק"ג. מי שישבה לידה באותה תוכנית טלוויזיה היא השחקנית והדוגמנית קארה אוטיס בת ה-43. היא החלה לדגמן בגיל 16 וכיום היא חושבת שזה היה מוקדם מדי. "אני לא חושבת שנערה צריכה
למרות שדוגמניות מתחת לגיל 16 לא אמורות למצוא עבודה בקלות, באחרונה רואים על המסלול ובקמפיינים הרבה נערות צעירות. הוול סטריט ז'ורנל כתב באחרונה על ולרי ססטיץ' בת ה-15, דוגמנית שוויצרית-קרואטית שהשתתפה ב-16 תצוגות אופנה במהלך 15 יום במסגרת שבוע האופנה של ניו יורק, וזו גם היתה הנסיעה הראשונה שלה לארצות הברית. זה קרה על אף שמועצת מעצבי האופנה של אמריקה ממליצה לא לאפשר לנערות מתחת לגיל 16 להשתתף בתצוגות אופנה.
בכלל, לא נראה שמישהו בתעשיה מקשיב להמלצות הללו. בדצמבר האחרון, ג'וליה שניידר בת ה-15 זכתה בתחרות הדוגמניות "אליט" שנערכה בשנגחאי. בגליון ווג הצרפתי מהשנה שעברה, שאותו ערך המעצב טום פורד, הופיעה תיליין-רוז בלונדו בת העשר. הילדה השחקנית אל פנינג בת ה-13 (אחות של השחקנית המפורסמת דקוטה) והיילי סטיינפלד בת ה-14 חתמו על חוזי דוגמנות עם מרק ג'ייקובס ומיו מיו.
בהטי פרינסלו בת ה-22, דוגמנית של ויקטוריה סיקרט, סיפרה כיצד מרגישה דוגמנית שמתגלה בגיל 15. " אף אחד לא מסייע לדוגמניות להבין מה הן צריכות לעשות או שנותן להן עצות מה לעשות עם הכסף. זה מאוד קשה לדוגמניות צעירות מדי".
היא מוסיפה: "את צריכה לגלות הכל בעצמך. זה מאוד מלחיץ. יש הרבה נסיעות, את מבלה המון זמן הרחק מהמשפחה וצריכה להתעסק בדברים שלא אמורים להעסיק אותך בגיל הזה".

חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה ומהמרכז לחקר המראה באוניברסיטת מערב אנגליה בבריסטול בדקו אם אנו מגיבים בצורה שלילית למראה נשים שאינן נראות כמו נערות רזות בנות 16, כפי שטוענים בתעשיה.
עורכת המחקר, ד"ר פיליפה דידריקס, יצרה סדרת פרסומות בהשתתפות דוגמניות במידה 36 ובמידה 40 ואז שאלה נשים מה הן מרגישות כלפיהן ואיך מימדי הדוגמניות משפיעים על ההחלטה שלהן לקנות את פריט האופנה שהדוגמנית מקדמת.
נשים צעירות, בגילאי 18 עד 25, דיווחו שהן מרגישות מדוכדכות למראה תמונה עם דוגמנית במידה 36. לדבריהן הן יחושו נוח יותר לקנות משהו שמפרסמת דוגמנית במידה 40. המחקר טרם הסתיים, אך מסתמן שתעשיית האופנה תיאלץ לחשוב מחדש על התפיסה שהמראה של נערה צעירה הוא "האישה האידיאלית".
אשת האופנה הבריטית קארין פרנקלין אומרת: "אני תוהה מדוע התעשיה כל כך נמשכת לנערות צעירות, עד כדי כך שמדובר ממש בהפרעה. מדוע אנו רוצים לשווק נשים צעירות שבקושי החלו את גיל ההתבגרות כאייקון נשי? אני שמחה שמדברים על הנושא בתעשיה, ובכל זאת, יש בתי אופנה שמעדיפים לא להתמודד עם הנושא כראוי ולקחת את האחריות הנדרשת. בתעשיית האופנה אוהבים לחשוב שהם מקבלים החלטות אמנותיות דרמטיות. הדבר האחרון שמעניין אותם זה להבין את השפעת ההחלטות שהם מקבלים על הנפש של אישה, צעירה או מבוגרת".
אז איזה גיל צעיר מדי לאופנה? ומהו גיל מבוגר מדי? "16 הוא גיל טוב להתחיל", אומרת הסוכנת קרול וייט. "17 הוא גיל מושלם לדוגמנית, כי בשלב זה רוב הבנות כבר חשות בנוח עם גופן. גם 18 זה טוב, כי אז גם לימודי התיכון הסתיימו. אם צעירה תתחיל בגיל עשרים, היא תתקשה למצוא עבודה. הסוכן שלה בוודאי ישקר לגבי הגיל שלה ויגיד שהיא צעירה יותר".

בניגוד לפופולריות ההולכת וגוברת של ילדים-דוגמנים בעולם, בישראל הסתמנה בשנה האחרונה מגמה הפוכה. על פי הנתונים שפרסמה לאחרונה המועצה הלאומית לשלום הילד, בשנה האחרונה ירד ב-36 אחוזים מספר היתרי העבודה שניתנו לילדים עד גיל 15 להופיע בפרסום ובדוגמנות.
למרות זאת, במהלך עשר השנים האחרונות חלה בישראל גדילה משמעותית של 78 אחוזים במתן היתרים לקטינים לדגמן, מרביתם בגילים שש עד 11. את הירידה במתן ההיתרים ניתן לזקוף לזכותו של חוק עבודת הנוער ואכיפתו המוגברת, לפיו העסקת ילדים בדוגמנות עד גיל 15 מתקיימת באישור משרד התמ"ת, והעסקת ילדים עד גיל שנה מחייבת אישור ועדה מוסמכת.
סוכנת דוגמנים-ילדים מובילה, שביקשה להתראיין בעילום שם, מסבירה כי העסקת ילדים בדוגמנות נהייתה מורכבת יותר בשנים האחרונות: "החוק מגן על הילדים ומשרד העבודה מקפיד ומחמיר באכיפה. כל לקוח עובר אישור, ובנוסף צריך להביא גם אישור מרופא, מההורים וממנהל בית הספר שמאשר שהצילומים אינם מתקיימים על חשבון לימודים. בנוסף לכך פקחים מגיעים לוודא במהלך יום הצילום שהתנאים ראויים. זה הפך להתעסקות שגוזלת זמן, ולא כל החברות ממהרות להיכנס לתהליך".
בניגוד לדעה הרווחת שילדים משתכרים סכומים נכבדים בפרסומות, מספרת הסוכנת שההפך הוא הנכון: "עם השנים יותר ויותר חברות אופנה משלמות בתלושים, במיוחד חברות האופנה, מאחר שהחוק לא מגביל את אופן התשלום. התוצאה היא שאם תשלום המינימום הוא 400 שקל ליום צילום, החברה משלמת את הסכום הזה בזיכוי, שבפועל שווה מבחינתה לכחצי מהסכום, ובנוסף הכסף הזה ממשיך להתגלגל בתוך החברה".
משתלם לעבוד כך? "מאחורי ילדים רבים יש הורים שדוחפים בכל מחיר, ועבורם הכסף לא משחק תפקיד: הפרסום הוא הסיפור. זו הסיבה שחברות מרשות לעצמן להוריד סכומים עם ילדים, ולשלם בתלושים. יש אלפי ילדים שרק מחכים להתקבל, וחלק מההורים אפילו מוכנים שהילד ידגמן ללא תשלום".