נשים נהנות יותר: ריבוי תפקידים משפר את איכות החיים
הנה סיפור שיכול לעורר את כעסם של גברים ונשים כאחד: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר אילן מצא כי בניגוד לדעה הרווחת, העובדה שהאישה המודרנית היא בו בזמן גם אם, רעיה, בת, סבתא, וצריכה גם לעבוד ולבלות, רק משפרת את איכות חייה. איך? הכל עניין של הפריה
איך היא מצליחה לתמרן בין כל התפקידים האלו? תתפלאו, אבל היא בהחלט מסתדרת. "אני לא מבזבזת זמן על שטויות", היא מסבירה. "הזמן שלי מאוד מתוכנן. אפשר לומר שאני בריצה מתמדת".
אילנה לא לבד. אלפי נשים בארץ ובעולם נאלצות לעבור בין התפקידים הרבים שלקחו על עצמן או שהוטלו עליהן, והן עושות זאת בהצלחה מעוררת הערצה.
פעם היה נהוג לחשוב שריבוי התפקידים שמוטל על האישה גורם לה לשחיקה, למתח ולתשישות. ההיגיון שעמד מאחורי המחשבה הזאת היה שמצבור האנרגיה שלנו מוגבל, וכך גם הזמן העומד לרשותנו. כך, הריצה היומיומית בין העבודה, המשפחה, הילדים, הנכדים וההורים - מכלה את אותו מקור שמניע אותנו.
אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר אילן מגלה שריבוי התפקידים של האישה דווקא משפר את איכות חייה. המחקר, שערכה פרופ' ליאת קוליק, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי, בחן 227 אמהות עובדות מהמעמד הבינוני, נשואות או חד-הוריות. המחקר ביקש לבדוק אם קיים קשר בין מספר התפקידים שהאישה ממלאת לבין תחושה של מצוקה נפשית.
מספר התפקידים המקסימלי שמילאו כמה מהנבחנות עמד על שמונה: רעיה, אם, אישה עובדת, סבתא, מטפלת בהורים קשישים, לומדת, מתנדבת ומשתתפת בפעילות פנאי. רוב הנשים מילאו בממוצע ארבעה תפקידים.
פרופ' קוליק מצאה כי ככל שיש לנשים יותר תפקידים למלא - כך הן יוצאות מעושרות יותר בחייהן מפני שקיימת הפריה בין תפקיד אחד לאחר.
ההעשרה באה לידי ביטוי בכך שהאישה מעבירה מיומנויות מתחום לתחום. לדוגמה, אם היא יוצאת להשתלמות, היא רוכשת כלים שאותם היא מעבירה לעבודתה או לביתה. ישנם גם מקרים שבהם התפקיד האחד מפצה על חסך בתפקיד אחר. אם האישה ממצה את עצמה בתפקיד של פנאי או בתפקיד קהילתי - הוא מספק לה אדרנלין שמסייע לה לשרוד את המתחים היומיומיים בעבודה. לחלופין, אם האישה מטפלת בהורים קשישים, היא מתמלאת בסיפוק ושמחה שהיא נושאת עמה לביתה. כך, כל תפקיד שהיא ממלאת מספק לה רשת תמיכה.
כמו כן מהמחקר עולה כי כל תפקיד שאישה ממלאת מעניק לה משאבים נוספים על אלה הקיימים. לדוגמה, קשרים חדשים שהיא יוצרת לצד פעילויות גומלין חדשות. רשתות התמיכה שהאישה צוברת עוזרות לה למלא את התפקידים הבסיסיים של אימהות וניהול קריירה.
"בניגוד
כל זה מתקיים כשעומדים לרשות האישה המשאבים המתאימים. במחקר נבדקו שני סוגי משאבים: סביבתיים ואישיים. הראשון הוא רשת תמיכה חברתית-רגשית כמו חבר קרוב, בן משפחה או מכר. מנגד נבחנו משאבים שכללו מצב בריאותי, השכלה ויכולת כלכלית.
"מצאנו שנשים עתירות משאבים נהנות יותר מההשפעה החיובית של ריבוי התפקידים", מוסיפה פרופ' קוליק. "מה זה אומר? כשיש לך גב - מצב כלכלי טוב או רשת חברתית תומכת - את יכולה להרשות לעצמך לקחת יותר תפקידים. אותו ריבוי תפקידים מפחית מהמצוקה בעבודה.
כך אפשר להבחין בשרשרת של השפעות: אישה עתירת משאבים תיקח על עצמה יותר תפקידים וכך תהפוך מועשרת יותר והדבר ייטיב איתה בעבודה והמצוקה הנפשית שלה תפחת. זו גישה מהפכנית וראייה די אופטימית. זה אומר קודם כל שנשים לא צריכות לחשוש לקחת על עצמן הרבה תפקידים חברתיים, בתנאי שהן יודעות שיש להן משאבים למלא אותם".
ומה באשר לקשר שבין התפקידים המרכזיים: בית ועבודה? המחקר מצא כי נשים בדרך כלל מתנסות יותר בקונפליקט מסוג בית-עבודה לעומת עבודה-בית. כלומר שהמצוקה הנגרמת בשל זליגה של דרישות מהבית לעבודה גדולה יותר מזו הנגרמת מחדירת העבודה לבית. למשל, אם ילד שנמצא בבית בחופשה מתקשר לאמו כל 30 דקות בטענה ש"משעמם לו" או אם האם המבוגרת מתקשרת כדי להתלונן - הדבר מציק לאישה העובדת יותר מאשר אם היתה מקבלת טלפונים הביתה מהעבודה לאחר השעות המוגדרות מראש.
"האישה מוטרדת יותר מפלישת הבית לעבודה מכיוון שהעבודה היא תחום שבו יש לה פחות גמישות", אומרת קוליק. "היא לא יכולה להתפנות ללא הרף ולמלא אחר דרישות הילדים או ההורים. אבל כשהעבודה פולשת לבית וכשמתחילים טלפונים בדיוק בזמן הכנת ארוחת הערב, אפשר לומר לילדים להמתין כי יש שיחה חשובה מהעבודה. הבית גמיש יותר".
הסבר זה יכול לפרש נתון נוסף שנמצא במחקר, שלפיו לריבוי התפקידים יש השפעה מיטיבה עם האישה בהפחתת המתח בעבודה, אבל לא בזה שנמצא בביתה. "השורשים של המצוקה במשפחה ככל הנראה עמוקים יותר ונובעים ממקורות ראשוניים שריבוי התפקידים אינו יכול לפצות ולהפחית מהשפעתם השלילית על רווחת האישה", אומרת קוליק.
כמו כן ישנה השפעה גם לגיל. פרופ' קוליק מצאה שני סוגים של השפעות לעניין הזה: מצד אחד, ככל שהגיל עולה האישה צוברת יותר משאבים ותפקידים-סבתות ואמהות כנראה יאפשרו לעצמן יותר שעות לעסוק בפנאי. מנגד, ככל שהגיל עולה רשת התמיכה החברתית יורדת, בין שמדובר בהורים שאינם בחיים או מסיבות אחרות. כך שבמובן מסוים יש לגיל השפעה מיטיבה ובמובנים אחרים הוא מגביר את המצוקה הנפשית.
מחקר מקביל שנעשה בקרב 450 נשים חרדיות הגיע לסיומו בימים אלה. הוא מצא כי בניגוד לחילוניות, ששמות דגש על הבית ועל העבודה ומנסות להשתלט על שני התחומים, בקרב החרדיות המשפחה המורחבת נמצאת במרכז. מנגד, מדובר בנשים שבכל זאת נחשפות לכל התפקידים האחרים כמו הכשרה ופנאי.
המחקר העלה שחרדיות מודעות לצורך במילוי המשאבים האנרגטיים המידלדלים. הן תיארו איך הן מקצות זמן למשימה זו ובוחרות לצאת לצעידה בלילה עם הבעל או מקדישות זמן של פנאי לילדים. נמצא כי מדובר בנשים בעלות מודעות לארגון הזמן בצורה אופטימלית ולצורך שלהן למלא את המשאבים. כדי לעמוד בכל המטלות בקלות הן מקדישות יותר זמן מבעבר לפעילות של פנאי. בין שזו הכשרה ובין שזו פעילות ספורטיבית.
מי ששותף לממצאים ומהווה מודל לאיש מחקר ואיש משפחה בו בזמן הוא גבי ליברמן, שמשמש כיועץ סטטיסטי לחוקרים רבים באקדמיה ומבצע ניתוחים מורכבים שמאפשרים לחדור לעומקה של התופעה ולהבין את הקשרים השונים שבין רכיביה. ליברמן הציע את המודלים שאפשרו להבין כיצד היקף האחריות שנוטלת על עצמה אשת קריירה לאו דווקא מתנגש עם היותה אם ורעיה. הוא עצמו נמצא בצד השני של המשוואה האחראית להצלחתה של האישה: סביבה תומכת. מדובר באיש קריירה שלוקח חלק בניהול משק הבית, בגידול הילדים ותורם להתפתחותה המקצועית של רעייתו.
אז אם אומרים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה - מעכשיו אפשר לומר שמאחורי כל אישה מצליחה עומדים גם הבעל, החברות, הלימודים, המשאבים הכספיים ופעילות הפנאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם