 |
|
/images/archive/gallery/376/296.jpg פרנץ יוזף נואם בפני צבא של תפוחי אדמה. איור: אנה חקו 
|
|
|
|
טמטום במנהרת הזמן |
|
|
|
|
קיסר נאם בפני שדה תפוח אדמה,
מדען נאצי קבע שלא ניתן לייצר
פצצת אטום. הטמטום אינו חדש |
|
|
|
|
|
|
|
|
האגדה מספרת על מלך פרסי ששלח יום אחד לקרוא לכל חכמי ממלכתו. הוא פנה אליהם וביקש שיכתבו עבורו את ההיסטוריה המלאה של המין האנושי. עברו עשר שנים, ולחצרו של המלך הגיעו אורחות גמלים, כל גמל היה עמוס בשני שקי אוכף שמהם הציצו גווילי קלף מכוסים אותיות זעירות. המלך הביט בגמלים, הביט בחכמי הממלכה ואמר להם: יש לי ממלכה לנהל, מתי אקרא את כל הספרים האלה? תנו לי גרסה קצרה יותר של ההיסטוריה.
עברו עוד עשר שנים, ולחצר המלך קרבה אורחת גמלים בודדת, כורעת תחת הנטל. אני כבר בן 50, אמר המלך, יש לי ממלכה לנהל, אימפריה לשלוט בה, מתי אספיק לקרוא את כל זה? את התמצית אני מבקש, את המהות.
עוד עשור חלף, ולחצרו של המלך קרב גמל בודד. אני בן 60, אמר המלך, לא אספיק. רק את התמצית אני מבקש, את עיקרי העיקרים. חלוף עוד עשור וגדול חכמי הממלכה קרב אל המלך ובידו ספר בודד. המלך, על ערש דווי, הושיט ידו אל הספר ופלט בעצב: הנה כלו ימי ועכשיו אמות ולא אדע לעולם את ההיסטוריה של המין האנושי. רגע, אמר לו החכם, חכה רק עוד רגע אחד, מלכי, הנה תמצית ההיסטוריה של בני האדם: הם נולדו, סבלו ומתו. וראוי היה לו להוסיף: הם נולדו, עשו שטויות, סבלו ומתו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
אורסולה אנדר
|
|
 |
|
|
במאה הרביעית לספירה יצאה אורסולה, נסיכה אנגלית, לצרפת כדי להינשא למלך בריטני. סופה שפרצה בתעלה האנגלית גרמה לכך שהספינות של אורסולה ומלוותיה הגיעו לחופי צרפת תוך יום אחד בלבד. אורסולה הבינה מיד את הרמז: זה היה סימן משמים. היא ובנות לווייתה נבחרו להציל את אירופה מידי ההונים שכבשו את חלקה המזרחי וצרו באותה עת על קלן שבגרמניה.
היא נסעה לרומא, שכנעה את האפיפיור לתת את ברכתו למסע ויצאה למסע אל החזית ההונית. איתה היו מלוותיה: 11 אלף בתולות אנגליות. ההונים לא האמינו למראה עיניהם: הצבא הקשוח שלהם, שבאותה עת כבר היה במסע מלחמה בן שנים אחדות באירופה, קם בבוקר וראה 11 אלף בתולות צועדות היישר לתוך המחנה. התוצאה היתה די צפויה: אורסולה הפכה לקדושה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כך סייעו האמריקנים למתקפה בפרל הארבור
|
|
|
|
|
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וככל שהעוצמה הצבאית של יפן וכוונותיה לגבי דרום מזרח אסיה הלכו והתבררו, התחילו לדון בצי האמריקני באפשרות שיפן תתקוף את הבסיסים האמריקניים בהוואי. האמריקנים, כדרכם, עשו עבודה יסודית ובחנו את כל התרחישים האפשריים.
בסופו של דבר, הם עלו על פתרון פשוט. פצצות הטורפדו בנות הזמן לא יכלו לפעול בעומק קטן מ-30 מטר : ברגע שהן הוטלו ממטוס הן שקעו עד העומק הזה לפני שהתייצבו, ורק אז יצאו לכיוון המטרות. לכן, האדמירל הממונה על גזרת האוקיינוס השקט הגה רעיון גאוני: לרכז את כל הצי בנמל של מים רדודים. אמנם יהיה קצת צפוף, אבל לא נורא.
אחרי חיפושים, נמצא הנמל האידאלי: פרל הארבור. עומק המים שם לא עלה על 12 מטר. ליפנים, כידוע, לא היה סיכוי. היפנים, אם נשלים את הסיפור, מצאו פתרון טכני פשוט ומקסים לבעיית פצצות הטורפדו: הם עטפו את הזנב במעין מסגרת מעץ קל. המסגרת מנעה מהפצצות לשקוע, הן התיישרו כבר בעומק של ארבעה מטרים. לפצצות גם לא היה קשה לפגוע במטרות: הן היו די צפופות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נאצי אידיוט
|
|
|
|
|
וורנר הייזנברג היה הממונה על הניסיונות הנאציים לפיתוח פצצת אטום. במהלך המלחמה הוא שכנע את בכירי המשטר הנאצי שחבל על המאמצים: אי אפשר לבנות פצצה כזו. כדי שפצצה אטומית תפעל, הוא הסביר להם, צריכה להיווצר תגובת שרשרת של פירוקי אטומים של אורניום. כדי שהתגובה הזו תגיע לסף קריטי של פיצוץ, אורך תגובת השרשרת הזו לא יכול להיות קטן מחצי מטר. כלומר, צריך ליצור כדור אורניום פעיל שהרדיוס שלו הוא כחצי מטר. אין בעולם כמות כזו של אורניום מתאים. ספק אם יש כזו כמות של אורניום מתאים בכל מערכת השמש.
תתארו לכם את הפתעתו של הייזנברג, אז שבוי מלחמה בפארם הול שבאנגליה, כאשר הפצצות האטומיות האמריקניות מחו את הירושימה ונגסאקי. מה מתברר? תגובת השרשרת לא חייבת להיות ליניארית. היא יכולה להתפתח לכל הצדדים, כמות קטנה עד כדי מיליון מכפי שהייזנברג חישב יכולה להכיל מספיק ריאקציות אטומיות כדי להוביל לפיצוץ.
בחלוף השנים, הייזנברג טען שהוא ידע את זה: הוא רק לא רצה למסור פצצה אטומית למשטר הנאצי. האנגלים חייכו: הם הקליטו את כל שיחותיו של הייזנברג בפארם הול. תדהמתו למשמע ההצלחה האמריקנית לא יכלה להתפרש לשתי פנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סלט קיסר
|
|
|
|
|
הקיסר האוסטרי ירום הודו, פרנץ יוזף, פנה ערב אחד הקרבות המכריעים אל צבאו בנאום מרטיט לבבות. הוא הגיע במרכבתו, יצא ממנה ופנה אל הצבא שנערך מולו במסדר: "חיילי אוסטריה הגיבורים, נצר לאבירים הטבטונים האצילים. . .".
רק אז הפנה השליש שלו בהכנעה את תשומת הלב הקיסרית לכך שהצבא נמצא מהצד השני של המרכבה. פרנץ יוזף ירד מהדלת הלא נכונה והנאום שלו הרטיט את לבבותיו של שדה תפוחי אדמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אש על הפנים
|
|
|
|
|
מנואל מסיאס בטיסטה קואליו הברזילאי עבד במוסך שהתמחה בשטיפת מכליות דלק. השיטה היתה למלא את המכל במים ואז להציף את שרידי הדלק.
יום אחד מנואל מילא את אחת המכליות במים והלך הצדה לדבר עם חבריו, כשחזר רצה לראות אם המים כבר הגיעו לגובה הנדרש: הוא הדליק מצית והתבונן לתוך המכל. שירותי החילוץ קרצפו את שרידיו במרחק של מאה מטר מהמוסך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צא מזה
|
|
|
|
|
שני הסיפורים האחרונים שונים מהותית מהראשונים, וההבדל ביניהם הוא ההבדל בין טמטום היסטורי לסתם טמטום. טמטום היסטורי הוא היכולת להתעלם לחלוטין מכך שדברים יכולים להיות אחרת מכפי שאתה חושב או מכך שאנשים אחרים מסוגלים לחשוב אחרת ממך.
אורסולה הקדושה היתה בטוחה שהופעתה מול ההונים תהפוך אותם לנוצרים אדוקים, לרגע לא עלה על דעתה שההונים יתנהגו - איך נגיד את זה? - כמו ברברים. מפקדי הצי האמריקני לא העלו על דעתם שהיפנים (היפנים! ) יצליחו למצוא פתרון טכני לבעיה שהם עצמם לא הצליחו להתמודד איתה, והייזנברג היה שבוי כל כך בתיאוריה שלו שהוא לא ראה את הדבר הברור ביותר (אגב, בשום שלב בפיתוח הפצצה האמריקנית בעיית התגובה הליניארית לא נפתרה. פשוט, כי היא מעולם לא צצה. לאופנהיימר ולאנשיו היה ברור מראש שהמונח תגובת שרשרת הוא רק מטפורה). מה שקרה לפרנץ יוזף ולמנואל הוא חוסר תשומת לב.
אילו היו חושבים על זה עוד רגע, זה לא היה קורה. אילו אורסולה, האמריקנים והייזנברג היו חושבים על זה עוד רגע, זה לא רק היה קורה: זה היה קורה כפל כפליים. טמטום היסטורי, אם כך, הוא בראש ובראשונה התכחשות ללקח המרכזי של ההיסטוריה: לקח שגם אותו, כמו את הלקח של חכמי המלך הפרסי, ניתן לצמצם למשפט קצר אחד: דברים, אתם מבינים, יכולים להיות אחרת.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | אילו היו חושבים על זה עוד רגע, זה לא היה קורה. אילו אורסולה, האמריקנים והייזנברג היו חושבים על זה עוד רגע, זה לא רק היה קורה: זה היה קורה כפל כפליים. טמטום היסטורי, אם כך, הוא בראש ובראשונה התכחשות ללקח המרכזי של ההיסטוריה: לקח שגם אותו, כמו את הלקח של חכמי המלך הפרסי, ניתן לצמצם למשפט קצר אחד: דברים, אתם מבינים, יכולים להיות אחרת | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
