תרבות NRG - מקומות 60

מקומות 60 - 41

אמרגן משופם, מיליונר חרדי, זקן הפועלים, מנכ"ל אנרגטי, שאנסיונר בריבוע ובולבול קטן



	NRG מעריב


41. תמי גלבץ


למצוא עיתונאים קולים זאת באמת משימה קשה עד כמעט בלתי אפשרית, ועדיין, אם יש מישהי שראויה לתואר "העיתונאית הכי קולית שאי פעם שפכה מילים במרחב שבין חדשות למעריב" אזי זוהי תמי גלבץ. היא החלה את דרכה כנסיכת המגזין המושלגת של עיתון "העיר" בתקופתו הקלאסית, המשיכה ל"חדשות", שם כתבה פנינות ביקורת קולנוע, היתה סגנית עורך וקובעת טון ב"תרבות מעריב" ואחר כך גם שימשה כמבקרת הטלוויזיה בעלת עיני הנץ של העיתון. הוציאה השנה את הספר החושפני "את בתקופה טובה" ומשמרת פיגורה מצוינת עם תספורת פוני מדליקה א-לה הצלע הנשית של Swing Out Sister. לאורך השנים גלבץ תמיד טיפלה בחומרים הנכונים במקלדת מושחזת ומצחיקה. אם אנחנו מדברים היום על כתיבה נשית, הרי שגלבץ היא גם אישה וגם לא פוסטמה. אין היום עוד כותבות כמוה, סביר להניח שגם לא יהיו. (ניסן שור)

אבי גואטה עם שרית חדד. צילום: קוקו


42. אבי גואטה


מאחורי כל פרחה במרצדס עומד איש קטן עם שפם שיודע בדיוק מה הוא עושה. אבי גואטה הולך יד ביד עם שרית חדד עוד כשהיתה שרה חודדטוב בת ה-16 מחדרה. בתור האמרגן הכל יכול של כוכבת הפופ המזרחי, הוא האיש שפיקד על הטרנספורמציה שלה מילדה שמנמונת ומחומצנת לסטייליסטית שינקינאית. נדרשים חושים מחודדים ואמונה חזקה בצדקת הדרך כדי להבחין בפוטנציאל החבוי בחדד האנטי כוכבית של תחילת שנות התשעים, אבל גואטה הוכיח שיש לו עין מסחרית של נץ במעופו. היא בתמורה הקדישה לו את השיר "אתה תותח". בזכותו חדד נמצאת איפה שהיא נמצאת, והוא תמיד מאחור, שומר מרחק מעולם הזוהר, ממתיק סוד, חובש כיפה בשביל התדמית המהוגנת, מדי פעם הודף רימונים שנזרקים עליו למשרד. רק שתבינו עד כמה קשים חייו של אמרגן צמרת. (ניסן שור)

סוניה פרס. צילום: פלאש 90


43. סוניה פרס


האמת, עד כמה שאנחנו יודעים, יכול מאוד להיות שסוניה פרס היא האשה הפאתטית ביותר בישראל. אולי בכלל היא לא מפסיקה לנג'ס לשמעון שיוציא אותה לאירועים, להפגנות, לפתיחות, לארוחות בבית השגריר, שייתן לה לראות קצת עולם, לחתום על משהו, הסכם עודפים, אולי לעשות אפילו איזה שלום קטן. אולי. עדיין, הרבה יותר רומנטי להאמין לגירסה הרשמית ונוטפת הנון שלנטיות שדבקה בה, של אחת שרק מפהקת על כל השטויות שמטריפות את הבעל המשיגנע שלה. איזה ווינרית. (אחי רז)

לב לבייב. צילום: רובי קסטרו


44. לב לבייב


נשוי פלוס 8, חי בבני ברק, בוגר ישיבת חב"ד של לוד, ועדיין - מיליארד דולר פה, מיליארד וחצי דולר שם, את לב לבייב, יו"ר חברת אפריקה ישראל, לא נראה שזה מטריד כל כך. לבייב, אחד מאנשי העסקים העשירים בישראל, חולש על חלק גדול מתעשיית היהלומים העולמית ונראה תמיד כאילו אחריו המבול. לא משנה כמה יתקפו אותו בכלי התקשורת, מה תהיה התנודה בשער הדולר ומה תהיה ההשפעה שלה על התוצאות הכספיות של אפריקה ישראל או עסקיו הענפים בחוץ לארץ, פניו של לבייב תמיד ישדרו רוגע. תשאלו אותו על הפוטנציאל של מכרה היהלומים הענק שמצא, ככה במקרה, באפריקה, והוא יפנה אתכם לחשב, ויאמר, בחצי חיוך, אני לא מבין במספרים (כן, קצת קשה לספור הון בשווי 2 מיליארד דולר). תשאלו אותו מה דעתו על המדיניות הכלכלית של משרד האוצר, הוא יצטנע ויאמר מה לי ולפוליטיקה, אני מבין קצת ביהלומים, וזהו. אבל מאחורי הארשת הנונשלנטית הזאת, יודעים מקורביו, ניצב אדם כריזמטי, נחוש, שיודע היטב, אבל היטב, מה הוא רוצה ואיך הוא משיג את זה. (יוסף עסיס)

עדי עליה


45. עדי עליה


סקס, סמים ורוקנרול. נדמה שלמעט האחרון, שכל כך הופנם כמצב תודעתי עד שנחנק, עוּבד ומת, נותרה השלישייה הזאת כמעוז הפחדים של החברה המערבית, החסודה, הדתית. גם כשאחד מהם, בעיקר הסקס, מנסה להכריז על איזו עצמאות, הרי שהוא מיד מנוצל כדי להגביר ניצול. בעולם כזה, עדי עליה, שמפעילה את האתר והדמות "ברכה גולשת", היא מופת של קריאת דרור. אישה שאף פעם אין בטיפול שלה בחומרים הנפיצים האלה משום השמרנות או משום שמרנות הסרק. תמיד היא מביטה אליהם בגובה העיניים, תמיד מתוך שיקול דעת פנימי והיגיון בריא. עדי עליה היא אחד האנשים היחידים בארצנו שמסוגלת לדבר על סקס, סמים ורוקנרול בלי לטבוע בים של בולשיט. (צביקה בשור)

ג'וליאנו מר. צילום: אלכס רוזקובסקי


46. ג'וליאנו מר


על ההליכה רבת השנים בתוואי שבין בריונות חמומת מוח למסירות פוליטית, כשאלה רק מעצימים את הדימוי הסקסי של ה"אחר" והאפיל האמנותי איכותי. שחקן, במאי, אנטי פטריוט, אידיאולוג, אידיאל נשי וגברי וסמל הדו קיום באופן כללי. (רז יובן ורואי וולמן)

גיל שני


47. גיל שני


ישראל היא מקום פארטאצ'י. טיח נופל, תריס מתייפח, אוטובוס מת, אנטי אסתטיקה כדרך חיים. בים הדי.אן. איי האפרורי והמפורק הזה, גיל שני הוא ככל הנראה קפיצה אבולוציונית, נס רפואי בתחום הוויזואליה. האמנות שלו מלוטשת עד תום, רוויה, חסרת פגמים. מגע העין שלו מניח וירטואוזיות כערך מובן מאליו. התערוכות שלו עושות משהו חדש למציאות הישראלית: מזדעזעות ממנה, אבל בצורה מושלמת. זעזוע פרפקציוניסטי. אם תוסיפו לזה את מראה המיליון דולר של האמן, שלא חוצה את דלתו אם הוא לא נראה לפחות כמו הלנה רובינשטיין, תקבלו טמפרטורה מתחת לאפס לפרצוף. (ניסן שור)

יצחק בן אהרון. צילום: דוד גרינשפן


48. יצחק בן אהרון


האלמנט הקולי ביותר אצל יצחק בן אהרון, הדובר הכי ממולח והכי פרגמטי שנשאר לתנועת העבודה, הוא הגיל שלו, 98, והכיוון הוא עדיין קדימה, לעבר יעד שכבר נראה הרבה פחות ברור, אבל אם כבר אז כבר. השנים שחלפו לא פגמו כהוא זה בחריפותו, ומערכניקים אובדי עצות עדיין עושים את כל הדרך אל הקיטון הצנוע שלו בקיבוץ גבעת חיים כדי לשמוע את דעתו של זקן השבט. "העם טעה", אמר ב-77', והוכיח שמי שידע להיות קול בשנה הארורה ההיא, כבר יהיה קול עד יום מותו. (אחי רז)

אורן נהרי וחברים


49. אורן נהרי


כשאתה חתום על "אטלס היסטורי של העולם: כרונולוגיה של המין האנושי", אתה כנראה יודע מה אתה עושה. אורן נהרי הוא אולי השריד האחרון של האליטה הירושלמית ברוממה. נהרי עושה כל שבת בבוקר את "גלובוס", תוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר שאף אחד לא רואה ולכן תישאר כזאת לעד: טהורה ובלתי מושגת. כשהוא וויצטום מופיעים בצוותא על המסך, כל אחד מהם נראה כסייד קיק מרצון של השני, ושניהם חוגגים את השיחה כאילו שהיא הדבר הכי מעניין בעולם, למרות שהיא מעניינת רק את עמנואל הלפרין. (מורן שריר)

לוסי דובינצ'יק. צילום: רובי קסטרו


50. לוסי דובינצ'יק


לא סתם היא גילמה את "קלרה הקדושה". בלוסי דובינצ'ק יש משהו באמת אניגמטי. הבחורה סוחבת איתה פזילה חיננית, בעיית משקל בעבר ובעיית גובה בהווה ועדיין, ב"מיכאלה" היא הוכיחה שמדובר בשחקנית הטלנובלות השווה ביותר בארץ. וזה יותר מעניין של יופי. כשדובינצ'ק מדברת, אפשר למצוא בקול שלה מבטא. זה לא מבטא רוסי, זה מבטא של כוסית. (מורן שריר)


דן דאור


51. דן דאור


מבעלי הוצאת הספרים האיכותית חרגול, סינולוג, בוהמיין, איש רעים והתומך הכי בכיר בעיר בלגליזציה של החשיש. בין מפעלותיו המו"ליות רשומים "דפי עשב", אנתולוגיה ספרותית העוסקת בצמח הקנאביס, תרגום מופתי מהשירה הסינית ועריכת הסדרה "מיתוסים". נראה כמי שמצוי במאנץ' בלתי פוסק וכתוצאה מכך מנהל פיצוציה הממוקמת בכיסי מכנסיו, כולל ניירות גלגול. (רז יובן ורואי וולמן)

זמיר דחבש


52. זמיר דחבש


מנכ"ל ושותף בקבוצת הפרסום והיח"צ יורו תל אביב. האיש שהפך את תחזוק המנכ"לים ועידודם לאמנות. זמיר הוא דמות תל אביבית מוכרת ואחד האנשים האנרגטיים ביותר בתעשייה. בין מטופליו, המותגים איקאה, פיג'ו, סמסונג, NRG מעריב (!) ועוד. האגדה מספרת על יכולת הקלדת חמישה אסאמאסים בו זמנית תוך כדי שיחת טלפון. (עופר שני)

אילן בן דב. צילום: רובי קסטרו


53. אילן בן דב


ההוכחה הניצחת (והבודדת?) לכך שאפשר להיות גם איש עסקים מצליח וגם בעל עור פנים מוצלח. בן דב, שמכר לאזרחי ישראל את הסלולרים של סמסונג ובדרך עשה סיבוב על פלאפון, נולד בכלל למשפחה מהמעמד הבינוני נמוך. השנה רכש כמויות גדולות של מניות קונצרן איי.די.בי. מכור לטריאטלונים ונכנס אלינו לרשימה גם בעקבות גל הרוחניות שסוחף אותו לאשראמים בהודו ולחיפוש עצמי. (עופר שני)

רותי יובל. צילום: עופר חן


54. רותי יובל


חוש המידה הצונן של העורכת היוצאת של "7 ימים" הפך את המגזין הזה לסמכותי ולמשפיע שבמוספי סוף השבוע של השנים האחרונות. סלט שהוא גם מסחרי וגם איכותי הוא מלאכה די מסובכת ואיבוד מאזן האימה בין השניים הוא מסימני ההיכר של רוב המוספים הפעילים בסביבה היום. הוסיפו לכך את אווירת שייק החלבונים ההורמונלית המנשבת מהעורכת המכובדת ותקבלו תמהיל אדיטוריאלי שחבל לכם על הזמן. (ניסן שור)

יוסי בנאי. צילום: אמיר מאירי


55. יוסי בנאי


קשה שלא להפוך לעלי מוהרים כשבאים לתאר ולפאר את יוסי בנאי. ובכל זאת אין מנוס מלציין שלאיש הזה, שכתב את המערכונים האהובים ביותר של הגשש, שמגיש את שיריו בצורה המדויקת ביותר ושהירושלמיות האסלית שלו זורמת כמו טחינה גולמית, יש שיק של שאנסיונר בריבוע. וזה לא משהו שבא מהעובדה שהוא שר שירים בצרפתית, זה מגיע ממקום עמוק יותר, שאם היה לו שם או אפשר היה לראות אותו ברנטגן, אז כל אחד מאיתנו יכול היה להיות קול. (מורן שריר)

דובר קוסשווילי. צילום: אמיר מאירי, רייטינג


56. דובר קוסשווילי


באחת מהסצינות של "מתנה משמים" מופיע דובר קוסשווילי כשאיבר המין הלא גדול שלו זקור לתפארת. צריכה להיות לך מידה מסוימת של קוליות כדי להיות מסוגל להראות את הבולבול שלך, ועוד בסרט שאתה כתבת וביימת. אבל קוסשווילי כבר מזמן הוכיח שאין לו בושה - הבמאי הכי גרוזיני והגרוזיני הכי במאי שיש לנו, האדם שהחזיר את העדה הגרוזינית לתודעה הציבורית דרך חדר המיטות ותמיד נראה כאילו חזר הרגע מאורגיה עם שלוש עקרות בית מאור יהודה. הקולנוע הישראלי רק הרוויח מהצטרפותו של חוליגן שכזה לשורותיו. (ניסן שור)

עו"ד ששי גז. צילום: פלאש 90


57. ששי גז


ששי גז הוא עורך דין מהדור הישן, דיימון רניוני כמעט. לא הרבה ידוע על חייו הפרטיים אבל הרושם שעובר מהופעותיו המתוקשרות בבתי המשפט מציג איש של מכוניות מהירות וארוחות טובות. קשה שלא להעריץ איש שאת מספר הטלפון שלו מקעקעים על זרועו של כל תינוק חדש הנולד במשפחת פשע. ליום סגריר. (מורן שריר)

לאורה ריבלין


58. לאורה ריבלין


אחת ההוכחות המרכזיות להיותו של אדם "שומר מסך" של פאסון עצמי, היא עמידותו הוויזואלית במבחן הזמן. התלתלים של ליאורה ריבלין הם נכס על זמני, מעין הדהוד אסתטי לאריסטוקרטיה שנוזלת לה בטבעיות מהשרוולים. שובו לא רק להופעות מלאות החן שלה ב"קרובים קרובים" אלא גם להפצעה הקולנועית שלה בנוסח הגל החדש הצרפתי ב"שמלה" של ג'אד נאמן - יותר אנה קרינה מזה לא תמצאו. (איתי יעקב)

רפי לביא. צילום: יוסי אלוני


59. רפי לביא


מלבד הכישורים האמנותיים העיליים שלו, היותו מלך מלכי "פשטות החומר" ואחיזתו בטור מוזיקה קלאסית מקרב לבבות, מטופל רפי לביא גם בפה הגדול הכי בטוב טעם ברשימה הזאת. לא תתפסו אותו נטפל אל האנשים הלא נכונים, וכשהוא מחלק כאפות מילוליות, זה אף פעם לא מהתהומות של הג'ורה. אם בא לכם על שעתיים של השוואת ביצועים של מוזיקה קלאסית בחברת המאסטר עם הכפכפים מרחוב יונה הנביא בתל אביב, תרימו טלפון ביום שלישי אחרי הצהריים. אם יש מקום בסלון, אתם בפנים. כדי להבין עד כמה האיש יושב באולימפוס של עצמו, נקנח בציטוט מטור המוזיקה השבועי שלו: "די הרבה קוראים פנו אלי בבקשה לפרסם רשימה של ת"קי השנה. אין לי סבלנות לזה. תעקבו אחרי הרשימות השבועיות". (אחי רז)

פישי הגדול. צילום: אריק סולטן


60. פישי הגדול


הראפר הכי מוכשר בארץ, 2.02 מטר של עוונטה ים תיכונית שמשתלבת בגרוב רגאמאפיני וסטייל היפ הופיסטי ייחודי. מין ערס אשכנזי שהטמיע את כל היכולות הווקאליות והמוזיקליות של תרבות הרגאיי. את אלבום הבכורה שלו הוא הקליט בגיל 22 כשעוד גר עם אמא. מאז הוא הספיק להיות האמן הראשון שקיבל אלבום זהב על תקליט שניתן להוריד ברשת, חיזק את הקשר שלו עם הזמר המזרחי ולא סתם את הפה בקשר למה שמתרחש בתעשיית המוזיקה המקומית. את כינויו קיבל בגלל שבשכונה טענו שהוא דומה לפישנזון מ"אלכס חולה אהבה", אבל פישי הוא לא חנון חרמן, לגמרי להפך. (ניסן שור) למקומות 80 - 61