מקומות 100 - 81
כוריאוגרפית מצליחה, מזרחים חרמנים, אידיאולוג נוקשה, כנר הודי ונשיא המדינה לשעבר
  NRG מעריב
  
81. צביקה בשור ועידו קינן
ההגדרה הכי בסיסית של אדם קול, היא אחד שמצליח לשחק אותה באמינות כאילו הכי לא אכפת לא אם כולם חושבים שהוא קול או סתם טמבל. מכיוון שכל הסימנים מראים שלצביקה בשור ועידו קינן באמת לא אכפת אם חושבים שהם קולים או סתם טמבלים, קשה להחליט אם להכתיר אותם כאלופי הקול או מלכי הלוזרים. ממרום מעמדם כעיתונאי הרשת המובילים בישראל (קודם בנענע, לאחר מכן ב-NRG), קידם הצמד באובססיביות אג'נדות שהחלו מהשוליים, מלינוקס ועד הבלוגים, תוך כדי שהם שבים ומזכירים לקוראים שלהם פעם אחר פעם שבאינטרנט הגיבורים האמיתיים הם הגולשים. באופן אישי אני מעדיף לחשוב שמדובר בצמד אולטרה קולי, לא מעט בזכות התסרוקות היוצאות מגדר הרגיל. (אחי רז)
 
רוברטו בן שושן
82. רוברטו בן שושן
רוברט בן שושן, המתכנה בפי ברנז'ת דוגמניות ומפיקי אופנה "רוברטו", איננו דמות קולית עליה ניתן להכריז בריש גלי, כל עוד הוא ממשיך להיות חנוט בחולצות ג'ינס ונוהג ב-BMW שחורה, שזה הכי אתניקס של תחילת המילניום. אלא שרוברטו משחק בז'אנר אחר מהמוכר לנו עד כה. הוא לא קורבן של סטייל ותכתיבי אופנה, אלא מסוג הקולים שלגמרי לא דופקים חשבון. הוא אוחז בניהול האישי של אגם ופלג רודברג ומאיה בוסקילה, הריץ את הדוגמנית שרון גניש לקמפיין  של ורסאצ'ה והחדיר לשוק את המראה השחמחמם. לבחור יש אינסטינקטים של נמר וחזון רטוב של לונה-גל. אם היו יותר אנשים כמותו, היינו מסודרים. (איתי יעקב)
 
ענבל פינטו
83. ענבל פינטו
"עטוף", "אויסטר", "בוביז". כוריאוגרפית שקלטה שהעתיד נמצא במקום אחר. ענבל פינטו בונה ומעצבת את כל הפרויקטים היפהפיים שלה כך שיהיו מספיק סוריאליסטיים בשביל לא להיות קשורים לתרבות מקומית ספציפית. התוצאה - הפקות בינלאומיות (באופי ובביצוע), עבודה בתנאים מעולים והתבליינות רוב השנה בחו"ל, כולל גיחות מקצועיות מפורגנות בארץ. (רואי וולמן ורז יובן)
 
הישראלים
84. הישראלים
לא קל לשמור על פאסון אצילי בערוגת ההיפ הופ הישראלית. רוב השנה נורא חם, ואין את הלוקסוס של לימוזינות ממוזגות כדי להקל על העובדה שמס הכנסה לוקח לך חצי מהכסף, ורוני בראון את החצי השני. במקרה הטוב, מישהו יסדר שלא יקראו לך למילואים בעזה. במציאות הזאת מתפקדים ביגי ושורטי כמשב רוח מרענן למדי. מדובר במלכים החרמנים של ההיפ הופ המזרחי. בלי הפוזה הפסיכית של סאב והצל ועם לוק אקסצנטרי וצפונה, הם מצאו לעצמם נישה שבה הם עושים את הדברים יותר טוב מכולם, עם הפקות כייפיות ומלא פאן, וכל השאר על הזין שלהם. ואם על הדרך גם רואים מזה כמה כוסיות בביקיני, מה טוב. (אחי רז)
 
מיכאל הנדלזלץ. צילום: גדי דגון
85. מיכאל הנדלזלץ
עורך מוסף "ספרים" של הארץ מעל עשור שנים, מבקר התיאטרון של העיתון ברציפות מ-1975, מקדש המוצר הספרותי ומבכירי הביבליופילים הישראלים באופן כללי. מטפח זקנקן צרפתי ואג'נדה מתפננת. אחד האנשים היחידים שיודעים להפוך דיבור על ספר משעמם לחפלה פריזאית, בלי לחטוף את הבאגט מאחורנית. (רואי וולמן ורז יובן)
 
אדם ברוך ומקורב. צילום: פלאש 90
86. אדם ברוך
לו פרויקטי קול היו נעשים מדי שנה בשלושת העשורים האחרונים, סביר להניח שדמותו המכובענת של אדם ברוך היתה מופיעה ברובם. קולים ותיקים שווים התפעמות כפולה.  לאורך כל שנות הפעילות האינטנסיבית שלו, נדמה כאילו האיש היחיד שאדם ברוך מנסה לתת לו דין וחשבון הוא אדם ברוך. בהתחשב בכך שידו העסקנית נשלחת לכמה כיוונים במקביל - תקשורת, אמנות, עסקים, הלכה - הוא היה צריך להיות עם עיגולי זיעה קבועים מתחת לבית השחי. אבל חולצת הג'ינס שלו נראית תמיד כמי שיצאה הרגע מניקוי יבש. יקירתי, אצלנו בלב את במקום 69. (צביקה בשור)
 
 
 
איווט ליברמן. צילום: נאור רהב
87. איווט ליברמן
לעתים רחוקות מאוד גם כוחניות ולאומנות יכולה להיות קולית, במיוחד בצורה העיקשת שבה איווט ליברמן מחזיק אותה על כתפיו הרחבות. ליברמן הוא קומבינטור על ואידיאולוג נוקשה, בחור די עקשן וטיפוס שמבט אחד שלו יכול לסכל באופן ממוקד מפלגה שלמה של שמאלנים. הוא משלב את התכונות הללו בכזו עקלקלות נינוחה שקשה שלא למחוא לה כפיים, או לפחד. (ניסן שור)
 
מנחם פרי. צילום: רז יובן
88. מנחם פרי
המ"פ הבלתי מעורער של הספרות העברית. עורך-על, מתראיין-על, מרצה-על והמלך הקבוע של שבוע הספר. פרי הוא מהבודדים בסביבתו שיודע לחגוג את המבע הפואטי שבאייטם הרכילותי, בדיוק כמו זה הקיים בעוד טקסט מופתי של יצחק לאור, שהוא בכלל יום חג לספרות המקומית, ולימים ייזכר כמי ששידרג את ענף היחצנות למעמד של שירת יאיר הורוביץ. (רואי וולמן ורז יובן)
 
אריאל זילבר. צילום: אריק סולטן
89. אריאל זילבר
מדובר כמובן באחד המוזיקאים הכי גדולים שהיו לנו, אבל דווקא הגלגול האחרון שלו כמיסטר ג'ורה מוסיף לו פן עוד יותר מוטרף מאשר היינו רגילים אליו בימי "רוצי שמוליק". ההתבטאויות שלו נגד הומואים ושמאלנים מרעננות את השיח הפוליטי הרפה של התרבות הישראלית. סוף סוף קם מישהו ואומר מה שבזין שלו, לא פוחד שיחרימו אותו בגלגל"צ. (ניסן שור)
 
רות דיין
90. רות דיין
ישנה אפשרות ממשית שאינכם מבינים עד כמה רות דיין נוכחת בפנתיאון הקוליות הישראלי. דיין היא האישה הראשונה שזכתה בצדק בתואר "האישה הראשונה", והיא מסוג האנשים שכל נושא שתדפדף בו אחורה בשנים, תמיד תוכל לפצוח בצ'יזבט המשלב את המילים "נכחתי שם" או "כמעט והופגזתי שם" ובעיקר, "יש לי חברים משם", היות ובאמת היתה נוכחת כמעט בכל צעד היסטורי, פוליטי או מדיני חשוב בצירי ההיסטוריה של מדינת ישראל. זאת כמובן, לצד הנתונים הבאים: היא הגרושה של משה דיין, מקימת מפעל העיצוב המקומי ומעורר המחלוקת "משכית", אמא של אסי ויעל, סבתא של ליאור, סופרת, כוכבת מדורי רכילות, אשת חברה, מרואיינת קשה ומעניינת, והאישה הכי צלולה שאני מכיר מעל גיל 87. (איתי יעקב)
 
סמסון קהמקאר
91. סמסון קהמקאר
הכנר המיתולוגי ומי שהקים ביחד עם שלמה בר את הברירה הטבעית. קהמקאר הגיע מהודו ובכל שנותיה של הלהקה תמיד ישב לצד הבמה, מבטו מזוגג והוא מכנר בווירטואוזיות קלילה. מספרים עליו שלכל מקום הוא נהג ללכת עם מזוודה של צעצועים, איש צנוע ומכונס בתוך עולם משל עצמו. קהמקאר תמיד נתן לברירה הטבעית את הטון האוריינטלי, בלי לעשות הרבה רעש. הוא פרש מהלהקה לפני כשלוש שנים והיום יושב בביתו, חולה. (ניסן שור)
 
שירה G. צילום: אופיר קדמי
92. שירה G
לא ברור אם קוליות זו המילה, אף שבהחלט מדובר בתופעה תרבותית שיש להתייחס אליה. שירה G, היא שירה גבריאלוב, היא הבת של מיקי גבריאלוב, הרכיבה במו ידיה שלט מנצנץ של "הבטחה בקטגוריית ה-Teen" ותלתה אותו בעצמה במרחב הווירטואלי שמעל לראש שלה. העובדה שהיא בת 15, אוחזת בפגם דיבור חינני ובעלת כישורונים קונקרטיים מוטלים בספק, לא הפריעה לה להעמיד סינגל חינני למדי, דו לשוני (באמצע השיר מתפרצת משום מקום השפה האנגלית), שלמען האמת לא הושמע מספיק ברדיו. אבל גם הסינגל הראשון של האחיות פיק לא קיבל התייחסות רדיופונית ("השיר הזה" היה השני שלהם, ויצא כמה חודשים טובים אחרי קודמו). וכשחושבים על כך שהאסתטיקה והפרסונה הפופית של ה-G  יפית הזו מורכבות משיבוט של רוני סופרסטאר, האחיות פיק ואווריל לאבין, מגיעים למסקנה המתבקשת: מבחינת שירה גבריאלוב, אין ספק שהשמים הם הGבול. (איתי נאור)
 
אהרל'ה ברנע. צילום: אמיר מאירי, רייטינג
93. אהרל'ה ברנע
אהרל'ה ברנע הוא עיתונאי מוכשר שבשנים האחרונות התיישב בנוחות באולפן הממוזג של חדשות 2 ולא כל כך יוצא החוצה. לא ברור אם זה מרצון או מבחירה אבל נראה שזה עושה לו טוב. בזמן שאלון בן דוד רץ במארבים עם סכין בין השיניים, אהוד יערי ממציא שמות של מנהיגים ערבים, ורוני דניאל מלקק לשלטונות צה"ל, יושב אהרל'ה ברנע בכורסה הרכה ומשרה תחושת אחריות נינוחה, קצת כמו שילוב של מייקל פרקינסון מהבי.בי.סי עם קנט ברוקמן מהסימפסונס. ואת הרומנים שהתקשורת מדביקה לו עם נשות חברה, אפילו לא התחלנו להזכיר. (מורן שריר)
 
עזר וייצמן חוגג. צילום: מאיר רג'ואן
94. עזר וייצמן
אני לא מבין גדול בצבא וביטחון וההערצה שלי לאלופי צה"ל כבר הפכה מזמן לטנטית אבל עדיין, תוכנית "מוקד" להשמדת חילות האוויר הסוריים והמצריים תמיד הציתה את הדמיון שלי. אני זוכר שכילד קראתי פעם שאמרו לעייזר ויצמן שאין סיכוי ליישם את התוכנית הזאת ב-6 שעות והוא אמר "סמוך, יהיה בסדר" ובסוף עשו את זה בשלוש. לא יודע עד כמה זה מעוגן בהיסטוריה אבל אני יודע שהוא נשמע לי קול לאללה ואפילו היתה תלויה אצלי בחדר תמונה שלו במדי אלוף, מחזיק כוס שמפניה וחורץ לשון. הייתי מביט בתמונה בלילות ההמתנה הארוכים שלפני ששת הימים ואומר לעצמי, "לעזאזל, אנחנו ננקנק את הערבים האלה". (מורן שריר)
 
אלי פפושדו. צילום: אמיר מאירי
95. אלי פפושדו
בנובמבר שנה שעברה התפרסמו במדורי הרכילות אייטמים על מסיבה אליה הגיע "אלי פפושדו, 60 פלוס, בחברתה של נערה העונה לשם שרון-לי (22) שדפקה שמלה ורודה וסקסית וסובבה אחריה כמה ראשים כחולים". ובכן, תהיה זו שרון-לי (22) או שחר-אל (19), איל הנדל"ן אלי פפושדו חי כמו שכל גבר רוצה לחיות. הוא מיליונר, יש לו שיזוף כזה שאפשר להשיג רק במיטה מיוחדת, גוף בריוני והוא התחתן עם דוגמנית הצעירה בצורה משמעותית מהאשה של בנו. כשרואים איך הוא חי, אפשר לעשות אחד משניים: או לשאוף לחיות כמותו, או פשוט להתיישב על הרצפה ולפרוץ בבכי גדול של רחמים עצמיים. (מורן שריר)
 
סמי עופר. צילום: סיון פרג'
96. סמי עופר
איל הון, ורק תקלטו את המשקפיים.
 
חנה לסלאו
97. חנה לסלאו
לפני חודש היא היתה על גג העולם, אבל היום היא מדשדשת בתחתית הרשימה אחרי שנדחפה לכל חור אפשרי.
 
אילן פיבקו. צילום: רובי קסטרו
98. אילן פיבקו
גם אדריכל מצליח וגם מגה-קלאבר, מה יכול להיות יותר (או פחות) קול מזה?
 
ישראל איינהורן
99. ישראל איינהורן
טייקון ניהול ויחסי ציבור, מסובב את העולם ואת עצמו על האצבע הקטנה.
 
אולגה
הנדלמן
בורוזינה
100. אולגה הנדלמן בורוזינה
גיבורת "פתוחה", ספרו האירוטי של איתמר הנדלמן בן כנען. אשה שיודעת מה היא רוצה ומתי היא רוצה את זה.
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


ראשי > תרבות > מיוחד > 100 הקולים

  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
כתבות פרוייקט
100 הקולים: ישראל 2004
מקומות 1-20
מקומות 21-40
מקומות 60 - 41
מקומות 80 - 61
מקומות 100 - 81