הכפר הגלובלי הוויזואלי
עידן הצילום הדיגיטלי ואפליקציות הצילום בטלפונים החכמים מנגישים את יכולת התיעוד להמונים. הכלים החדשים מקלים עלינו לספר את סיפורינו
מאת: ג'יימס איסטרין
מהירות צמצם, סטופים, מהירות סרט, חשיפה – מי שרצה להיות צלם נדרש בעבר לשלוט בתפעול המצלמה כדי ליצור תמונות מרשימות ומרגשות. כיום, נוכח שפע אפליקציות הצילום בטלפונים החכמים שלנו, כולנו צלמים, ואפילו לא רעים, שכן איכות הצילומים שהסמארטפונים מפיקים קרובה מאוד לזו של מצלמות דיגיטליות ולעתים אינה נופלת ממנה.
דומה שקלות הצילום בעידן החדש יצרה תיאבון עצום, כמעט בלתי ניתן לשליטה, ללכידת רגעים קסומים וגם שגרתיים. אנחנו מתעדים את חיי היום-יום באינטנסיביות מטורפת - בין שמדובר בתמונה של ארוחת הבוקר שלנו, בין בתמונה של החתול שלנו או של ארוחת הבוקר של החתול, ובמקום לאסוף תמונות באלבומים אנחנו משתפים אותן, מסמנים "לייק" ומגיבים עליהן עם חברים וזרים מכל רחבי העולם.
אפילו צלמי עיתונות חוטאים בצילום סלולרי, שכן היות שהמכשירים כמעט אינם מושכים תשומת לב אפשר ללכוד באמצעותם רגעים אמיתיים, לא מלאכותיים. האינטרנט מאפשר לצלמים לעקוף את גופי התקשורת המסורתיים ולפעול כמו"לים של עצמם, וכך להגיע אל קהלים רחבים דרך אתרי רשתות חברתיות דוגמת אינסטגרם.
ייתכן שהתיעוד הבלתי נלאה ומקושרות היתר הללו עשויים להוביל לשינוי יסודי באורח החיים שלנו. אולי אנו חוזים בהתפתחותה של שפה חזותית אוניברסלית, כזו שתשנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה ואל העולם. כמובן, כמו בכל שפה, יהיו אלה שייצרו שירה ואלה שיחברו רשימות קניות.
לא ברור אם הפריחה הזאת של צילום תמונות תוביל ליצירת ציבור בעל אוריינות חזותית משופרת או פשוט תגרום לנו לשקוע באדישות אל מול יופיים של דימויים מעוצבים לתפארת, אבל השינוי הוא בלתי הפיך. יש לקוות שמיליוני התצלומים המצולמים כיום יעזרו לנו לראות את מה שיש לכולנו במשותף ולא את מה שמפריד בינינו.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוקטובר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »דומה שקלות הצילום בעידן החדש יצרה תיאבון עצום, כמעט בלתי ניתן לשליטה, ללכידת רגעים קסומים וגם שגרתיים. אנחנו מתעדים את חיי היום-יום באינטנסיביות מטורפת - בין שמדובר בתמונה של ארוחת הבוקר שלנו, בין בתמונה של החתול שלנו או של ארוחת הבוקר של החתול, ובמקום לאסוף תמונות באלבומים אנחנו משתפים אותן, מסמנים "לייק" ומגיבים עליהן עם חברים וזרים מכל רחבי העולם.
אפילו צלמי עיתונות חוטאים בצילום סלולרי, שכן היות שהמכשירים כמעט אינם מושכים תשומת לב אפשר ללכוד באמצעותם רגעים אמיתיים, לא מלאכותיים. האינטרנט מאפשר לצלמים לעקוף את גופי התקשורת המסורתיים ולפעול כמו"לים של עצמם, וכך להגיע אל קהלים רחבים דרך אתרי רשתות חברתיות דוגמת אינסטגרם.
ייתכן שהתיעוד הבלתי נלאה ומקושרות היתר הללו עשויים להוביל לשינוי יסודי באורח החיים שלנו. אולי אנו חוזים בהתפתחותה של שפה חזותית אוניברסלית, כזו שתשנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה ואל העולם. כמובן, כמו בכל שפה, יהיו אלה שייצרו שירה ואלה שיחברו רשימות קניות.
לא ברור אם הפריחה הזאת של צילום תמונות תוביל ליצירת ציבור בעל אוריינות חזותית משופרת או פשוט תגרום לנו לשקוע באדישות אל מול יופיים של דימויים מעוצבים לתפארת, אבל השינוי הוא בלתי הפיך. יש לקוות שמיליוני התצלומים המצולמים כיום יעזרו לנו לראות את מה שיש לכולנו במשותף ולא את מה שמפריד בינינו.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוקטובר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות