טבע מעשה ידי אמן

השנה הייתה 1861, זמן לא רב לאחר הבהלה לזהב בקליפורניה. הצלם קרלטון ווטקינס ערך באותה שנה מסע אל מפל בריידלווייל (Bridalveil) שבעמק יוסמיטי (Yosemite). האיש הצעיר הסתער על הרי סיירה נבאדה (Sierra Nevada) כמו כורה המקווה להתעשר. הוא נשא עמו מטען גדול של לוחות צילום כבדים מזכוכית וצנצנות כימיקלים שהועמסו על שיירת פרדות. בתום מסע של 80 קילומטרים נטה ווטקינס את אוהלו על פיסת קרקע שממנה נשקף המפל במלוא הדרו. הוא הציב את מצלמתו על חצובה וחיכה לאור הטוב.

150 שנים לאחר מכן היה זה תורו של אבלרדו מורל, יליד קובה, לתעד את הנוף האלמותי הזה. "לי לא היה קשה כל כך להגיע לשם," אומר מורל, בן 65, באירוניה. הוא פשוט סטה מעט מהדרך הסלולה בפארק וצעד מרחק קצר אל גדת נהר מרסד (Merced). בסמוך למקום שבו עמד ווטקינס הוא הקים אוהל בעל כיפה עגולה שפריסקופ מזדקר מעליו. מורל מיקם את מצלמתו הדיגיטלית בתוך האוהל וחיכה לאור הטוב.

תהום של זמן וטכנולוגיות הפרידה בין שני הצלמים האלה, אך מטרתם הייתה זהה: לצלם תמונות שיגלו לעיני כל את תפארתם ועושרם של נופי מערב אמריקה. ווטקינס ומורל, ואינספור צלמים אחרים שפעלו במרוצת השנים המפרידות בין שניהם, הנציחו את גדולתה של אחת היצירות הנפלאות של ארצות הברית - מערכת הפארקים הלאומיים שלה.

לעומת חלוצי הז'אנר מהמאה ה-19 מורל הוא חובב עתיקות, שהרי הוא אימץ את אחד ממנגנוני הצפייה המוקדמים ביותר - הקמרה אובסקורה. הוא יוצא אל חיק הטבע ומשתמש באדמה הקשה והאינטימית כבתפאורת הרקע שלו. מורל שואף להשיג שתי מטרות - ליצור מחוות הוקרה לצלמים המוקדמים ולאתגר אנשים בני זמננו לדמיין מחדש את נופי הגלויות המוכרים. לשם כך הציב את ציוד הקמרה אובסקורה שלו בפארקים לאומיים ברחבי מערב ארצות הברית. המראה המוכר של המפל מופיע בתצלום שלו כנוף חלומי מצויר על קנווס עשוי מחטי אורן, עלי דשא ועשבי בר, ואילו הגייזר בילוסטון פורץ מבעד ליריעת תפאורה של חצץ וזרדים וכמו נצפה מאחורי זכוכית מכוסה כפור. גלקסיה של חלוקי נחל זוהרת סביב קשת מאבן חול.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוקטובר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף