כתבות קודמות

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    פול סלופק צועד במדבר אפאר (Afar) באתיופיה. כאן הלכו בני האדם הראשונים שעזבו את אפריקה

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    מהגרים אפריקנים בחוף ג'יבוטי סיטי (Djibouti City) מנסים לקלוט רשת סלולרית זולה מסומליה השכנה

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    כפריים מתפללים לגשם במדבר אפאר. בצורת שנמשכה אלפי שנים מנעה כנראה מהאנשים הראשונים לצאת מאפריקה בגלל הסיכון שבחציית המדבר

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    השטחים המתאימים לחייהם של נוודים למחצה מתכווצים. הסוללה בתצלום מסיטה את נתיבו של הנהר אוואש (Awash) כדי להסב שטחים מהמדבר למטעי סוכר

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    סנטימטרים אחדים מתחת לפני הקרקע בשקע אפאר, פליאונטולוגים במיזם מרכז אוואש חושפים כלים ועדויות אחרות לאדם בני 60,000 שנים ויותר

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    גמלים מוסעים בדרך לא מוכרת במשאית לכיוון ג'יבוטי סיטי, ומשם הם יועברו למזרח התיכון. גמלים הגדלים בקרן אפריקה נחשבים מוצר יצוא רב-ערך

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    מסע נואש הסתיים בשדה הלבה בג'יבוטי. אפריקנים רבים מקפחים את חייהם בנסותם לחצות את המדבר האכזרי כדי למצוא עבודה במזרח התיכון

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    נשים עטופות בלבן כסמל לטוהר מגיעות לתפילה בכנסייה אורתודוקסית אתיופית באסאיטה (Asaita)

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    בחור באפאר בוחן בקפידה את תלתליו המעוצבים ומשוחים בחלב גמלים מול ראי בסלון טיפוח ויופי

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    לאחר שעצרו לנוח בצד הדרך, נהגי משאיות למרחקים ארוכים משחקים ביליארד תחת צלו של מלון בלוגיה (Logiya), אתיופיה

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    עץ שיטה מרשרש משקיות ניילון שהשליכו נוסעים. ההאי (Hahai), אנשי הרוח, הוא השם שבו נוודי אפאר מכנים את הפליטים ומהגרי העבודה החולפים כסופה במדבר

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    התנועה סואנת בשוק המרכזי של ג'יבוטי סיטי, עיר המונה 500,000 תושבים. המהגרים המגיעים לעיר השתנו בתוך דור אחד מרועים לעובדים המבקשים להשתכר לפרנסתם

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    יותר מ-20 בני אדם, בעיקר אתיופים, ממתינים בצריף בג'יבוטי סיטי. רובם מחכים שקרובי משפחה ישלחו כסף באמצעות האינטרנט למבריח שיעביר אותם לתימן

  • צילום: ג'ון סטנמאייר

    בג'יבוטי סיטי אנשי משמר החופים החמושים ברובי קלשניקוב מפקחים על באב אל מנדב, מצר המים שאותו חצו בני האדם הראשונים שעזבו את אפריקה

גלרית תמונות

בנתיבי הנדידה של המין האנושי: אפריקה

פול סלופק יוצא למסע ראשון מסוגו. במשך שבע שנים הוא ילך בעקבות אבותינו הקדומים - מאפריקה עד דרום אמריקה. במהלך המסע הוא מקווה להבין כמה דברים על היקום ועל טבע האדם

מאת: פול סלופק | צילום: ג'ון סטנמאייר
הליכה משולה לנפילה קדימה אל הלא נודע. כל צעד שאנחנו עושים הוא קריסה שנעצרה, מעידה שנבלמה, אסון שנמנע. בשבע השנים הבאות אני אצעד באון אל הלא נודע ברחבי תבל. אני יוצא למסע חיפושים. אני מחפש רעיון, סיפור, דבר מיתולוגי או אולי שטות מוחלטת. אני רודף אחרי רוחות. נקודת המוצא שלי היא מקום הולדתה של האנושות, הבקע במזרח אפריקה. משם אלך בעקבות נתיבי האבות הקדמונים שלנו שנדדו לקצווי תבל לפני כ-60,000 שנים. אין ספק שהנדידה הזאת היא המסע הגדול ביותר של האנושות. לא משום שבזכותה אנחנו חולשים על כדור הארץ אלא משום שההומו ספיינס (האדם המודרני) המוקדם, שנדד לראשונה אל מעבר ליבשת האם, הוריש לנו גם את התכונות שנחשבות בעינינו חיוניות לזהות אנושית. אותם ראשונים, שאפשר שלא מנו יותר מ-200 בני אנוש, הם שהעניקו לנו את היכולות האיכותיות של שפה מורכבת, חשיבה מופשטת, דחף ליצירת אמנות, כישרון לחדשנות טכנולוגית ומגוון גנטי ותרבותי עשיר.

אצעד מאפריקה צפונה אל המזרח התיכון ואיעזר במידע ממאובנים עתיקים וממדע הגנוגרפיה החדשני - תחום מתפתח שמתחקה באמצעות די-אן-איי של אוכלוסיות קיימות על תפוצתן של קבוצות קדומות. מהמזרח התיכון יוביל המסלול הקדום שלי מזרחה, לאורך מישורי אסיה הנרחבים, אל סין. אחר כך אמשיך שוב צפונה, אל נופי סיביר המצוירים בגוני כחול וירוק רכים. מרוסיה אשוט לאלסקה ואפסע לאט דרומה במורד החוף המערבי של יבשת אמריקה לטיירה דל פואגו (Tierra del Fuego), ארץ האש סחופת הרוחות, האזור המרוחק ביותר שאליו הגיעו בני מיננו באזור זה של העולם. בסך הכל אלך 33,000 קילומטרים.

 

בסרטון: הכתב ההרפתקן פול סלופק מספר על הנופים והאנשים שפגש בדרכו למפרץ עדן

אם תרצו לדעת, אספר לכם מדוע לקחתי על עצמי את המבצע הזה, שאני מכנה "היציאה מגן עדן". אני עושה זאת כדי לחוות את קווי המתאר של עולמנו בקצב הליכה אנושי של חמישה קילומטרים בשעה. כדי להאט, לחשוב, לכתוב. כדי להתייחס לאירועים עכשוויים כאל סוג של עלייה לרגל. אני מקווה לשקם קשרים חשובים, שנשרפו בשל המהירות המלאכותית של הטכנולוגיה, בשל אי תשומת לב. אני הולך, כמו כל בני האנוש, כדי לראות מה נמצא לפניי. אני הולך כדי לזכור.

השבילים השחוקים ברחבי המדבר האתיופי הם כנראה הסימנים האנושיים הקדומים בעולם. אנשים עדיין הולכים בהם: הרעבים, העניים, נפגעי הבצורת, פליטי המלחמות. משולש אפאר בצפון-מזרח אתיופיה הוא מישור צחיח, נוף ירח מטיל אימה. התחלנו את מסענו בהרטו בורי (Herto Bouri) שבבקע האתיופי בעקבות הזמנה של מדענים המשתתפים במיזם המחקר מרכז אוואש. הם חוקרים את אחד האזורים העשירים בעולם במאובני אדם. כאן התגלו כמה ממאובני האדם הקדומים ביותר, בהם של הומו ספיינס אידלטו, שנעלם לפני 160,000 שנים - אב קדמון בעל עצמות גדולות שהיה דגם ראשוני  שלנו.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות