הערות לשוניות על האח הגדול
מה יישאר לדור הבא, אחרי שוך המהומה? מה יזכרו דוברי השפה העברית מבליל ההגאים של יוסי בובליל והאם יזכו מטבעות הלשון לשימוש חוזר? וגם: איך כותבים פתח תקוה בערבית, מה בין מחבקי עצים לסביבתנים ובין חזיר לחייזר
בובלילים ופרידמנים. יוסי ועינב בובליל החדירו את המונח "פרידמנים". "פרידמנים" תפס, והפך גם את "בובלילים" למונח. "פרידמנים" הם טיפוסים מאופקים, לא ממש מחוברים לעצמם, משכילים, מתנסחים באופן מדויק אך חסר לחלוחית, אשכנזים דור שלישי. מקור הביטוי אשקלוני, והוא ככל הנראה גלגול של "אפרידרים", תושבי אפרידר שהיו בעשורים קודמים בעיקר אשכנזים. "בובלילים" הם טיפוסים יצריים, ספונטניים, חדי לשון, עממיים, מזרחיים עם דגש צפון אפריקני.
הבובלילים הם ממשיכים של הפרחות והצ'חצ'חים, בהבדל חשוב: הבובליל גאה במוצאו ובמעמדו. הפרחה והצ'חצ'ח נזקקו לאשכנזים אסי דיין ומנחם בגין כדי להפוך למותג מנצח.
חתלתולי ועמלק. בובליל הוא מייל-שוביניסט, מ"נשים, מגזע עמלק" ועד "עשינו דונגה דונגה". ליאון הוא גבר נשי, מ"תולי חתלתולי" ועד "לאון תנשום עמוק". בובליל ממשיך את מסורת המאצ'ו הישראלי. ליאון מייצג לגיטימציה של שימוש גברי בשפה הנשית. העברית הישראלית היא העימות בין השפה הגברית והשפה הנשית, בין הערבית והיידיש, בין בובליל לליאון.
רנין הגלובאלית. רנין, הדמות הלא מפוענחת של הבית, מדברת בסלט של שלוש שפות, עברית, אנגלית וערבית. בכך היא משקפת בצורה מוקצנת את העברית המעורבבת של כלל הישראלים, שהיא שילוב של דאווין עם פאקינג פיצול אישיות.
ומה יישאר? לא הרבה. "פרידמנים" ו"בובלילים" צפויים להיקלט בסלנג. לצידם כמה מועמדים לחיי מדף באורך סביר:
על הגריל. במצב של ביקורת ועין פקוחה, למשל: "איך שמו את אולמרט על הגריל? בסוף נמאס לו והדיח את עצמו".
אל תהיה בז כשאתה ברווז. אוצר משלי החיות של בובליל משווע למוציא זריז לאור שיהפוך אותו לאיזופוס של המאה ה-21.
שבלול. הוואגינה של ונסה.
טרינג טראנג ודונגה דונגה. במסגרת "שפת הגבבה" (ראו מדורים קודמים).
נגמר לך השוקו. השוקו כמותג לשוני. מה יש לאשקלונים עם שוקו?
בעקבות המדור האחרון ננזפתי על ידי כמה גולשים על הקביעה שהאות המשמשת בערבית עבור P של רחוב פינסקר אינה קיימת בערבית. הנזיפה מתקבלת באהבה, ולהלן הסיפור המלא. לפני כעשר שנים הורה בית המשפט העליון לחברה הלאומית לדרכים, (להלן: מע"ץ), להוסיף תעתיק בערבית לשמות היישובים בארץ, ולא רק ליישובים ערבים או ערים מעורבות.
במקום ט' הוחלט להכניס את העיצור ת', ובמקום צד"י: תס. יוסי בכור, שייצג את מע"ץ בוועדות השונות ודחף להכנסת האותיות האלה, מסביר שהכוונה אינה ללמד את הערבים היסטוריה וגיאוגרפיה, אלא לאפשר להם לקרוא את שלטי הדרכים בקלות.
התעתיק החדש התגלגל בוועדות שונות תוך מעורבות פעילה של האקדמיה ללשון, ולפני כשנה אושרה גירסה סופית שלו. עבודת החלפת השלטים נמשכת כבר כעשר שנים, ולכן
הכללים האלה אינם חלים, כמובן, על יישובים ערביים. טל שחר ייכתב בערבית בת', טירה וטייבה בט'. גם שמות הערים המעורבות ימשיכו להיכתב בערבית כפי שערבים נוהגים לקרוא אותם. וכך נקראת עכו בערבית עַכָּא, יפו יָאפָא, ותל אביב – תַל אַבִּיבּ.
במדור האחרון (הזירה הלשונית 5.12) הבאנו את סיפורו של דן שומרון אפשטיין, שנולד בדרום אפריקה לאחר מבצע אנטבה. על כך כותבת לנו הסופרת עדנה נוי, שספרה "כל מי שאהבה" יוצא לאור ממש בימים אלה, כי דן שומרון אפשטיין אינו אחר מאשר בנה. "דן נולד בשנותינו בדרום אפריקה.
הוא נולד בדיוק חודש לאחר מבצע אנטבה, שבו בן דודי צביקה הר-נבו היה הנווט שהוביל את ההרקולסים לאנטבה. בהיותנו משפחת ניצולי שואה, היה הנס הזה, שאחד משלנו היה למציל יהודים, נפלא מנשוא. קראנו לדן שנולד בארבעה באוגוסט 1976 על שמו של גיבור חי, בעוד כל חברינו שנולדו להם ילדים קראו לבניהם יונתן. היום דן הוא רופא בבית החולים קפלן".
ביום רביעי הקרוב יתקיים "כנס הקיימות" מטעם מכון השל. היום בוחרת "התנועה הירוקה" את נציגיה לכנסת. התנועה הסביבתית אתנו כבר עשרות שנים, והיא מלווה בעולם וגם כאן בבניית מילון מונחים חדש שיסייע בשינוי תודעה. בחלק מן המקרים עבר המילון שינויים ואפילו היפוכי מגמה. יחד עם רמי לבני, שהיה מאנשי מכון השל והיום פעיל בתנועה הירוקה, הרכבנו מורה נבוכים קצר לעברית הסביבתית:
איכות הסביבה. השם המקצועי והרשמי. קיים באנגלית מאז שנות העשרים במאה הקודמת, והגיע לישראל בשנות השבעים בחסות נביאו, "מר איכות הסביבה" יוסף תמיר.
אפקט החממה. שם קוד לקטסטרופה האקולוגית. ביטויים נרדפים: "החור באוזון", "ההתחממות הגלובלית", "משבר האקלים", ונספחים כמו "הפשרת הקרחונים", "מִדבור" ועוד.
אֶקו-. קידומת גלובאלית לכל עניין סביבתי, נפוצה מאוד באנגלית.
התנועה הסביבתית. מונח שהחל להיות נפוץ החל משנות השישים בארה"ב, אך חדר לשיח הציבורי בישראל רק בשנים האחרונות. במקום "ארגונים ירוקים" נבדלים מצביע הביטוי על מעין תנועת-על עולמית ההולכת ומעצמת.
ירוק. שם תואר אופנתי הצובע כל מהלך צרכני, יצרני או פוליטי בצבעי העידן הסביבתי. התעשייה ירוקה, החקלאות ירוקה, הפוליטיקה ירוקה.
ירוקים. השם המקיף, האופנתי והמנצח של התנועה הסביבתית. הפך ממלת גנאי ושם נרדף לנודניקים ולאנשים העוצרים את הקידמה, למלה האחרונה בתחום השיווק הצרכני והפוליטי. בבחירות המוניציפאליות התמודדו ברשויות רבות סיעות כמו "תנופה ירוקה", "עתיד ירוק", "התנועה הירוקה", "הירוקים" וכד'. בבחירות הקרובות אנו צפויים לשתי מפלגות ירוקות לפחות, לצד סטלני "עלה ירוק".
מחבקי עצים. כינוי ללגלגני לאנשי איכות סביבה, בעיקר בראשית קיומה. אנגלית: treehuggers. גם "אֶקופריק", פריק סביבתי.
נחלת הכלל. מושג בסיסי בשיח הסביבתי, המתייחס למה שאמור להיות של כולם, בלי שבעלי הון פרטיים ישימו עליו יד: מדרכות, אוויר, חופים, מים נקיים, תדרי רדיו, אינטרנט וידע.
סביבתי-חברתי, ובגירסה הצבעונית: אדום-ירוק – כינויים המשקפים את הרצון של הארגונים והפעילים הירוקים להציג אג'נדה חברתית הפונה לקהלים חדשים.
סביבתנים. פעילי איכות הסביבה. נשמע השבוע מפי ניצן הורוביץ בערוץ עשר.
קיימוּת. המילה האחרונה, תרתי משמע, מחליפה בהדרגה את הביטוי "איכות הסביבה", ומדגישה את הצורך לשמור ולקיים את כדור הארץ. המילה היא תרגום מאנגלית: sustainability. היא משלבת את התפיסה הערכית-רגשית הגלומה ב"ירוק", ואת הגישה המקצועית הגלומה ב"איכות סביבה", עם היבטים מדעיים ופילוסופיים.
יקיר דלל כותב: "לפני כשבוע נחשפתי לראשונה לפועל המשעשע 'לְהִתְחַנְזֵר': 'אחי, כולם התחנזרו פה על העוגה', שמשמעותו: לזלול אוכל כמו חזיר. הרהרתי לרגע מדוע לא פשוט "להתחזר" (דהיינו ללא נו"ן)? אך נזכרתי שבערבית "חזיר" היא "חִנְזִיר". הייתכן כי ידה של הערבית בדבר השתרבבותה של הנו"ן?"
אכן, ידה של הערבית בדבר, כמו בסלנג בכלל. גם הפועל "להתחזר" קיים באותה משמעות, אבל הוא נשמע כנראה מהוגן מדי, ויש לו עוד שימושים: להפוך לחייזר, או לזכות בחיזור.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך"// מילות השבוע ב"הזירה הלשונית" במוספשבת של מעריב: המורדים, אגו נפוח, בועת הפשע.
נא להמתין לטעינת התגובות
