הזירה הלשונית: הכל נשאר במשפחה
מה מקור השם אבקסיס, למה שירי מיימון מביאה מזל, מאיפה הגיע שם המשפחה בניון ולמה נינט טייב טובה ליהודים? רוביק רוזנטל יצא לבדוק מה מקור שמות המשפחה שלנו
המחקר בעניין שמות המשפחה מסועף ועשיר. עם זאת, מי שירצה לקבל תשובה ברורה ומוחלטת מהיכן הגיע שם המשפחה שלו יתאכזב בדרך כלל. ככל שהולכים לאחור מתמעטות העדויות הוודאיות ורבות ההשערות. ובכל זאת, ספר מרתק בעריכת פרופסור אהרן דמסקי מאוניברסיטת בר אילן, שופך אור על מאות רבות של שמות משפחה ספרדיים, שהם אחוז ניכר משמות המשפחה בישראל היום.
דמסקי הוא חוקר ותיק בתחום ובנושא מתקיימים מדי שנה כינוסים בינלאומיים. הספר, שיצא באנגלית בהוצאת אוניברסיטת מרילנד, מביא שורת מחקרים בנושא שמות משפחה ושמות פרטיים בתפוצות ספרד, מארצות הבלקן ואיטליה דרך ספרד ופורטוגל ועד לצפון אפריקה.
חלק ניכר מן השמות הם מילים עבריות, בדרך כלל שמות תואר כמו חכם, נבון, יקר ואחרים. הרבה שמות הם מן התנ"ך. הדוגמאות מן הספר המובאות כאן מתייחסות לשמות שמקורם לועזי, ומטבע הדברים מדובר בעיקר בספרדית ובערבית, אך יש גם נגיעות של יוונית, איטלקית ועוד.
אבואב. גם אבוהב. לשם שני הסברים: מקום יישוב שנקרא אום אל אבוהב בטוניסיה, או שם שמקורו בערבית ופירושו המארגן או המסדר, והוא מזכיר את השם הערבי אלווהב. לשמות שמקורם במקומות יישוב קוראים טופונים.
אבוטבול. גם אביטבול, הוא אבו-טבול, מילולית אבי התופים, והכוונה למוכר תופים.
אבקסיס. גם אבוקסיס. אחד השמות רבי ההסברים. אב יכול להיות גם "אבא של", וגם "בן של", קיצור של אבן בערבית. קסיס היא עיר בדרום צרפת; קשיש הוא זקן בעברית,
אברבנאל. מקור השם הוא ככל הנראה אברהם, אבל הוא התרחק מהמקור בזכות שינויים שמקורם ביהדות ספרד. ה' הפכה לב' רפה, מ' הפכה לנ', בדומה לשמות כמו חיין ואפריין, וכך קיבלנו אברבן במקום אברהם. התוספת אל מקובלת בספרדית, ויתכן שהיא פשוט תוספת המילה העברית אל.
אוּזָן. שני הסברים. גם אדם שמקצועו שקילה, וגם יוצא העיר אוזן שבצפון מרוקו.
אוחיון. בנו של חיון, ראו הסבר בהמשך. "או" היא קידומת ברברית, ומכאן גם אוחנה, בנה של חנה, ועוד.
אזולאי. שלושה הסברים. האחד, על שם שבט באלג'יר. השני, מילה ברברית שפירושה טוב. השלישי, מילה ספרדית שפירושה כחול, ואזולאי הוא אם כן "כחול במידת מה". הסבר אחר, ככל הנראה מדרש מאוחר, הוא שיש כאן ראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא ייקחו", מספר ויקרא, ומכאן שזהו שמם של כוהנים.
אלג'ם. המקור בערבית, אך יש ויכוח האם מדובר באדם זר (עג'ם), בקבוצת אנשים (ג'מיעה), או במטפל בסוסים (מן המילה לג'א).
אלמוזלינו. יוצא העיר אלמזן שבקסטיליה, שבה חיו יהודים לפני הגירוש. הסבר נוסף קשור לפירוש השם בספרדית, נדיב וחסוד, בעקבות אלמה, נשמה הספרדית.
אלמוסנינו. מקורו כנראה מהמילה הספרדית לימוסנה, שפירושה נדבה או צדקה. הרב יוסף אלמושנינו מטוניס טען שמקור השם עברי: "אל מושיענו", בעקבות אחד מאבותיו שנפל לבאר וניצל.
אנקרי. מקור השם הוא אנקאר, כפר ברברי בטוניס.
אסיאג. בערבית מוכר או יצרן תכשיטים.
אסקלוני. תושב העיר אסקלונה, לא זו שדרומית לאשדוד, אלא שמות כמה ערים בספרד.
ארואסטי. נקרא על שם העיר הרבאס בדרום ספרד, ואולי על שם העיר ארבאס, ואולי על שם רואסטה ליד נהר אראגון. שמות קרובים הם ארואטי, רואטי ועוד, וגם להם שלל פרשנויות, בעיקר גיאוגרפיות. יש קושרים את השמות האלה לטלאי דמוי גלגל שיהודי אראגון נשאו על בגדם, ונקרא רוטה.
אשכנזי. החוקרים מצאו תושבים רבים בארצות המזרח ששמם אשכנזי. בדרך כלל אלה היו אנשים שהגיעו מגרמניה. ברור.
בוטון. גם ויטון, או ביטון. הסבר מקובל שזהו גלגול של המילה הספרדית ויטה שפירושה חיים, ואולי יש כאן תרגום של השם חיים. בבולגריה היתה תפוצה הונגרית משמעותית, ושמם של אלה שהגיעו מהעיר בודה (מחציתה של בודפשט) נקראו בודון, וגם בוטון.
בכר. ראשי תיבות של "בן כבוד רבי", שם שניתן במקור לבנים של רבנים מפורסמים, והופיע בדרך כלל בין שני שמות פרטיים, של הבן ושל האב, למשל: יצחק בכר יוסף. גרסה מוארכת היא "בכמואראם", בן כבוד מורנו הרב. ככל הנראה אין קשר בין השם בכר לעיר בז'אר, שהיא מקור השם בז'ראנו.
בניון. עוד אחד מגלגולי השם חיון, שהיה לבן חיון, ומכאן הדרך לבנאיון קצרה.
גלמידי. שם יווני שהיה נהוג בין יושבי כרתים, והתגלגל מתושבי קלמטה ביוון.
גרציאני. קשור כנראה לעיר גראס בפרובאנס, אבל לפי טענה אחרת הוא נגזר מהשם גראסיה, שהיא הגרסה הלטינית לחנה, כלומר, החסודה.
הררי. שם שניתן בספרד לאנשים שהגיעו מהעיר מונפלייה שבצרפת, מונט בצרפתית פירושו הר.
ורסאנו. השם הגששי הזה הוא לא פחות ולא יותר גלגול שמה העתיק של ברצלונה, שנקראה בעבר ברצינו.
חיון. חיון הוא שם נפוץ ביהדות צפון אפריקה, וגם לו כמה מקורות. חיון הוא גם שמו של שבט ברברי בצפון אפריקה, וגם צורה ערבית של השם חיים. יש לזכור שבערבית הפועל חי דומה לפועל העברי.
טולדאנו. שמו של מי שבא מהעיר טולדו. ויש גם מדרש חביב בשתי גרסאות. האחת, שלאחר הגירוש הצהירו יהודי העיר: "טולדו - נו!", לטולדו לא נחזור לעולם!. השנייה, שלאחר הגירוש אמרו אנשי טולדו בגאווה: "מטולדו אנו!"
טייב. עוד שם אהוד בין יהודים ומוסלמים, והפעם אין ויכוח, טייב פירושו בערבית טוב.
ייני. לא יין ולא מים. מקור השם בטורקית, מן המילה יֶני שפירושה חדש.
ירחי. שם שנתנו יהודי ספרד למי שהגיע מהעיר הצרפתית לונל. לונה פירושו ירח.
לחיאני. עוד אחד מצאצאיו של חיון.
מדינה. המילה מדינה קיבלה בערבית משמעות של עיר, ושמות ערים רבות בספרד נפתחו במילה מדינה. מי שבא מהערים האלה קיבל במתנה מילה עברית.
מזרחי. שם שניתן בקהילות ספרד לאנשים שהגיעו מן המזרח, כלומר, מארצות המצויות ממזרח לספרד, ארצות הבלקן, איטליה וארץ ישראל.
מיטראני. ההברה הפותח "מִ" היא עברית. מיטראני הוא מי שהגיע מהעיר טראני.
מיימון. מילה ערבית שפירושה מזל, ומכאן גם המימונה.
ניניו. בספרדית: ילד.
ספורטה. וגם ספורטס, סספורטס ועוד. פירוש המילה סספורטס בספרדית הוא שש הדלתות. יש קושרים את השם לרחוב היהודי בעיר סרגוסה. הסבר אחר הוא שזה היה שמם של מי שפתחו וסגרו את שערי הרובע היהודי מידי בוקר וערב.
פאפו. סבא ביוונית. זהו כינוי ספרדי לשם יוסף, וראו יוסף פאפו מילוא, הבמאי האגדי.
פאריינטה. בספרדית: הורה.
פלורנטין. על שם העיר קסטיון פלורנטיני באיטליה, הנמצאת דרומית לפירנצה, היא פלורנס.
פררה. שם עיר בפורטוגל ובמיורקה. פרירה פירושו בפורטוגזית עץ אגס.
קונפינו. בספרדית, אדם הנמצא בגלות או מאסר.
קטן. מקור אחד הוא המילה העברית קטן. מקור נוסף, הגיוני יותר, הוא המילה כתאן בערבית, שפירושה יצרן או סוחר טקסטיל.
קלדרון. על שם אזור באלבאסטה וסוויליה, וכן שם רחוב באזור המוסלמי של טולדו. קלדרון בספרדית פירושו כלי לחימום מים, דוד.
קסוטו. בספרדית: כובע, על שם הכובע הקצר שלבשו היהודים.
רומנו. כלומר, הרומאים, שם שניתן ליהודים שחיו ביוון, כרתים ואיטליה לפני הגירוש.
שאמי. שאם הוא השם הערבי של דמשק, וזהו כנראה ההסבר לשמו של חבר הכנסת (היהודי) כרמל שאמה.
איש השמות הגיאוגרפיים יהודה זיו כותב: "קבל-נא לאוסף שלך ברכה ירושלמית מקורית חדשה, מכל הלב, ששמעתי באסרו-חג של סוכות: "אחרי החגים שמח"!!!
דורון וקסמן מגבעת שמואל כותב: "לאחרונה חגגנו לבתנו בת מצווה. לאחד האירועים הוזמנו בנות כיתתה למסיבה בביתנו בשעות לפני הצהריים. ואז העליתי את הרעיון להזמינן ל"בראנצ'-מצווה", המשלב את הבר/בת מצוה עם ארוחת הבוצר. האם מדובר בחידוש לשוני?". אכן חידוש, ובהחלט רב לשוני ורב תרבותי. שיהיה במזל טוב.
ילדה ששמה שמור במערכת אוהבת לתקן למבוגרים שגיאות בעברית. לאחר שהיא מאזינה ברוב קשב לגברת אחת היא פונה לאמה ואומרת: תקשיבי, יש לה שגיאות כתיב!!!
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם