ראשי » תרבות » מוזיקה » מקסימום רעש

תותחים כבדים: 15 אלבומי המטאל של 2008

ליהיא לסלו מאגדת את אלבומי המטאל שהיטיבו לצלוח את שנת 2008. גם אם הת'ראש מוביל ובגדול, מטאליקה ממש לא בלקסיקון

 Gojira – The Way of All Flash
(Listenable)

הרביעייה הצרפתית נכנסה השנה בראש מורם לליגה של הגדולים במגרש הבינלאומי. גם אם ההוקרה הגיעה להם כבר עם אלבומם השלישי מ2005, From Mars to Sirius, קלישאת ה"עדיף מאוחר" מצליחה לעדן את חוסר הצדק. אלבומם הרביעי מתהדר בסאונד מתכתי ומדויק, פרפקציונסטי אבל רחוק מלהיות קר. הדת' מטאל של Gojira הוא ברוטאלי, אבל לא משתלח; הם עוטפים אותו באינטליגטיות בעטיפה של רוק ומטאל מתקדם וגישה דעתנית ירוקה, שמזוהה עם עולם ההארדקור.

Gojira במייספייס


 Genghis Tron – Board Up the House
(Relapse)

מדלגים בין נסיוניות אלקטרונית ובין גריינדקור גולמי, הצליחו שלושת חברי ההרכב האמריקאי ליצור קלאסיקת מטאל אחר. תוך שהם מסתמכים על שילובים מטורפים של קולות, קלידים ומכונות תופים, הם רקחו אלבום המבוסס על צליל ייחודי ומזהה, סוג של סמל מסחרי. היות ומדובר באלבום שני בלבד – יש לחבורה הזו גם פוטנציאל נדיר להמשך.

Genghis Tron במייספייס


 Meshuggah – obZen
(Nuclear Blast)

אחרי Catch 33, אלבומם מ2005 שלא הצליח לממש את גדולתם, חזרו המתמטיקאים השבדים עם אלבום חזק שהניף את המטאל הקדחתני שלהם למקום שהולם אותו: המקום הגבוה ביותר. כמעט זכינו לראות אותם בארץ השנה במסגרת פסטיבל אנת'ם, שכבר הספיק להתבטל בהפתעה מוחלטת ולתפארת מדינת ישראל. עד שיחליטו בכל זאת לקפוץ לכאן, אם בכלל, האזנה ל-obZen יכולה להרגיע את הרוחות, או לעשות בדיוק את ההיפך. ההחלטה היא שלכם.


עוד על obZen
Meshuggah במייספייס


 Harvey Milk – Life… the Best Game in Town
(Hydra Head)

חבורת החנונים בגיל-העמידה לנצח תהיה מהלהקות הבולטות ברשימות ה"להקות מטאל ללא-מטאליסטים". גם אם זה משמח וגם אם ממש לא, האלבום החמישי שלהם הוא אולי הרודף והכבד ביותר מבין קודמיו. על העטיפה מתנוסס צילום של סומבררו שמונח ליד טלאי של איירון מיידן – בחירה מנצחת ומשעשעת מצד הלהקה הדרום ארה"בית לאלבום רוק כבד בסיסי ומעניין, דחוס ואפילו הומוריסטי לפרקים; שיר הנושא של האלבום, שגם פותח אותו, יוכיח את הנקודה הזו בזריזות.

Harvey Milk במייספייס

Opeth – Watershed
(Roadrunner)

הנסיכה השבדית כבר מזמן לא זועמת ומחרחרת. אלבומה התשיעי במספר הוא אצילי, ומודגש בו אפילו עוד יותר הפאן הפרוגרסיבי של הלהקה. עם זאת, מדובר באלבום שוצף אנרגיות ומגוון להפליא, סיבה מסקרנת מספיק בשביל ציפייה לאלבום עשירי. גם אופת' נמנית על להקות פסטיבל אנת'ם האבודות, אבל הבטחות שנזרקו לחלל האוויר (האינטרנטי, בכל מקרה) מעידות על הופעת פיצוי הולמת השנה.

עוד על Watershed
Opeth במייספייס

Cynic - Traced in Air
(Season of Mist)

הלהקה שהפכה ב-1993 את השילוב של ג'אז, דת' מטאל ומטאל פרוגרסיבי לשילוב על גבול השילוש הקדוש, חזרה השנה באיחור אלגנטי מאד עם אלבום שלא רק משתווה לאלבומם הראשון, אלא מעז להתעלות עליו. כל האלמנטים עדיין שם, והם נשמעים מצוחצחים ונכונים יותר מאי פעם. סיניק היא להקה של פעם בדור – או ב15 שנים, אם נהיה מדוייקים. האם לאלבום נוסף ניאלץ לחכות שוב כל כך הרבה זמן?

Cynic במייספייס


 Disfear – Live the Storm
(Relapse)

בזמן שהאיחוד של להקת הדת' מטאל השבדית  At the Gates תפס את רוב המהומה התקשורתית מסביבו השנה, הספיק גם סולן הלהקה, תומס לינדברג, להוציא אלבום שישי עם הרכב הצד שלו. בניגוד למורכבות של הרכב האם, Disfear  שואבים את קיומם מהארדקור ומטאל ראשוניים. נוסחה לא מורכבת במיוחד אבל עובדת: Live the Storm הוא אלבום רוק'נרול גס, בסיסי וכייפי, שנהנה גם מתזמון מצוין ויחסי ציבור מלטפים.

Disfear במייספייס

Testament - The Formation of Damnation
(Nuclear Blast)

טסטמנט, בעלת קילומטראז' מפואר שנמשך עוד מתחילת האייטיז, חזרה לזירה לאחר תשע שנים מאז אלבומה האחרון. באלבומה התשיעי היא משיבה לא רק את הלוגו הישן (באדיבות הקשר הישראלי), אלא גם חברי להקה מקוריים. עם תקדימים עכשוויים ללהקות הת'ראש המייסדות בצורת אלבום מוצלח למגהדת' בשנה שעברה, או אלבום לא ממש אמין למטאליקה השנה, טסטמנט יכולה הייתה בקלות ליפול בין הכיסאות. אבל היא לא, והאלבום החדש שלה הוא אלבום ת'ראש מטאל קלאסי, דומיננטי וחשוב: דוגמא יציבה ומעוררת השתאות ללהקה לא צעירה שעדיין שופעת כוח, בתת-סגנון שמשתכפל ברובו בידי להקות צעירות הרבה יותר.

Testament במייספייס


 Toxic Holocaust – An Overdose of Death…
(Relapse)

והנה דוגמא מצויינת להחייאת הת'ראש מטאל מהכיוונים הצעירים יותר: פרוייקט היחיד של ג'ואל גריינד הניב השנה אלבום הוקרה מנצח לתת-הסגנון, החל מהעטיפה האייטיזית המובהקת, דרך המילים הקטסטרופליות, המקצבים הלא-הגיוניים ועד שם האלבום המטאליקי. בתוך גל להקות הרטרו-ת'ראש הנוכחי ששוטפות את חופי עולם המטאל, השואה הרעילה עומדת בגאון ובאינפנטיליות מקסימה וממוקדת מעל כולן.

Toxic Holocaust במייספייס


 The Gates of Slumber – Conqueror
(Profound Lore)
דום מטאל מסורתי, מטונף, איטי ואמריקאי מאד. זה כל מה שיש לשלישייה הזו להציע, והם קולעים בדיוק למטרה, ולא פוסחים גם על הקדשה מצמררת של 16 דקות לסופר הפאלפ הגדול בעולם, רוברט הווארד. הקדוש ויטוס מתהפך בקברו מרוב אושר, תהיו בטוחים בזה.

The Gates of Slumber במייספייס

The Sword – Gods of the Earth
(Kemado)
הרכב הסטונר מטאל הטקסני מחזיר בעיקר את ההארד רוק הסבנטיזי  למרכז ההתרחשות. Gods of the Earth משלב באופן נבון, ובדיוק במידות הנכונות, בין מספר סגנונות מטאל מהעבר ויוצר פיצוץ מרתק של פסיכדליה אגרסיבית מתובלת בשירה שמזכירה מאד  את אוזי אוסבורן. לא, לא מפתיע בכלל, אבל עדיין מהנה.

עוד על Gods of the Earth
The Sword במייספייס

Enslaved – Vertebrae
(הפקה עצמית)

האם מדובר כאן במקרה קלאסי של נפילת גיבורים, או שמא התפתחות טבעית ונכונה? אני בוחרת באפשרות השנייה, ברשותכם. להקת הבלאק מטאל הנורבגית, הויקינגית הלוחמנית והזועמת, הפכה חברבורותיה כבר באלבומה הקודם מ2004; השנה אישרה את הכיוון החדש עם אלבום מטאל עשירי מעודן, מלודי, פרוגרסיבי במהותו וכמעט רוקיסטי. את הטריטוריה החדשה הם מסמנים בהשפעות ברורות מפינק פלויד ומעט Rush, ומפיקים כמה מקטעי המטאל היפים ביותר שיצאו השנה – נסו את To the Clouds או את Center ותיווכחו בעצמכם.

Enslaved במייספייס

Soilent Green – Inevitable Collapse in the Present of Conviction
(Metal Blade)

הרכב הסלאדג'/דת' מטאל הניו-אורלינסי חזר אחרי שלוש שנים וכהרגלו בקודש הציע קקופוניה בלתי נשלטת של רעש גרנדיוזי, עם המעברים המוכרים לרוק דרומי או בלוז, מעיין איי שלווה בתוך ים של תוהו ובוהו. המעברים הללו הם בדיוק מה שמייחד את סוילנט גרין, ותמיד ייחד אותם, מלהקות אחרות, והופכים את הקקופוניה שלהם, כואבת ככל שתהיה, לממכרת. אין ספק שמדובר באחת הלהקות המגוונות והמעניינות ביותר שיש כיום למטאל האמריקאי להציע, גם אם נראה שבמשך השנים לא קיבלה הכרה הולמת למעלליה.

Soilent Green במייספייס

Cavalera Conspiracy – Inflikted
(Roadrunner)

לא היה ברור מה בדיוק ייצא מהאיחוד הרשמי של האחים לבית ספולטורה, מקס ואיגור קאבאלרה. שתי הלהקות אליהן התפצלו האחים מאז עזב מקס את ספולטורה – Soulfly, בהנהגתו של מקס,  וספולטורה המחודשת ללא מקס, בהנהגתו של איגור, לא היוו את פאר היצירה, גם אם המשיכו להפיק אלבומים סבירים עד טובים.  הקונספירציה של הצמד התבררה כרעיון מוצלח, ויצאה לפועל בצורת הרכב בינלאומי מיוחס למדיי. Inflikted הוא אלבום גרוב מטאל דומיננטי ושופע כריזמה, תזכורת מרעישה למה ששני האחים הברזילאים מסוגלים לעשות ביחד. טיפ: חפשו את ג'ו דופלנטייה, סולן וגיטריסט Gojira, על הבס.

Cavalera Conspiracy במייספייס

Motorhead – Motorizer
(Steamhammer)

למי קילמייסטר המשיך לשעוט קדימה בכל הכוח גם השנה. רק שנתיים עברו מאז אלבום האולפן האחרון של אבירת הרוק הכבד הבריטית, והנה קילמייסטר שולף אלבום נוסף. הזכרנו כבר את תחייתו של הת'ראש מטאל – זה רק סמלי שאחת מהלהקות שהשפיעו עליו ביותר עדיין עושה שרירים גם ב-2008. אין כאן הפתעות בכלל, אבל עם ביצים של להקה כמו מוטורהד, אפשר להשאיר את ההפתעות המזוייפות לביצי קינדר.

Motorhead במייספייס

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

מקסימום רעש

מטאל, הארדקור, נויז וכל מה שכבד באוזן. מדור המוזיקה הכבדה של nrg מעריב

לכל הכתבות של מקסימום רעש