"תמיד פלורה" הוא רומן של תוכן
הנושאים החברתיים שמופיעים ב"תמיד פלורה" מפצים על החריקות בכתיבה. יובל אלבשן כתב ספר מעניין, עם תוכן חשוב ובעל עוצמה, אבל חסרה לו צורה אלגנטית, שגורמת להתרוממות רוח
תמיד פלורה, יובל אלבשן צילום: כריכת הספר
בספרות הישראלית רואים אור רומנים רבים שאפשר לכנותם "רומנים של תוכן". אלה מספקים לקורא תוכן מעניין, מרגש, מתסיס, ויש לכותביהם בהחלט מה להגיד, אבל לא נלווית לסיפור צורה אלגנטית, שגורמת להתרוממות רוח, שמספקת את התחושה שיש כאן סופר שיודע את מלאכתו. זה המקרה של "תמיד פלורה" ויובל אלבשן.
אי שם בעתיד הרחוק מוצאת אלה מכתבים שכתב לה אביה, נעים, שהתכוון שתקרא אותם אחרי מותו. נעים הוא איש ספר קצת רחפן, שעבד בין השאר כמדריך ב"יד ושם", ובמכתביו מופיעים סיפורים ביוגרפיים על משפחתו. סיפור אחד על אביו האלים אך האומלל, עולה מעיראק שחי את חייו הקטנים והחמוצים בקטמונים הירושלמיים.
סיפור אחר הוא על אהבתו של נעים למרלנה, אקדמאית שברירית ומעודנת מפולין, שהוא עובר לגור איתה בקרקוב מספר שנים. סיפור אחר הוא על החבר'ה מהמילואים של נעים בזמן מלחמת לבנון השנייה. סיפור אחר הוא על הרס המשפחה של אחת מאחיותיו, התאבדות בעלה ואובדן אמונתה, בעקבות פינויה מגוש קטיף. בכל הסיפורים מופיעה פלורה, אחותו הגדולה של נעים, שהוא מעריץ.
פלורה היא אקדמאית שוצפת, גרושה פעמיים, הלוחמת את מלחמת החלשים והמיעוטים ומשלמת על כך מחיר בחייה האישיים והמקצועיים. אישה בעלת לב רחב, נשמה גדולה וחוכמה רבה, אם כי נעדרת פיקחות הישרדותית.
סצינות חזקות, כמעט מרטיטות
היעדר הצורה בולט בספר. קורות חייו של נעים המתגלים באמצעות מכתביו מדגימים אמצעי שקוף ומלאכותי למסירת מידע. אולי זה פיגום שנועד לעזור לנעים לספר את סיפוריו, אבל היה צריך להסיר אותו בגימור הספר. הנושא המוצהר של הרומן: פלורה, חייה ואישיותה, אינו חופף את נושא הספר בפועל: קורות חייה של משפחה מהדור השני למהגרים מעיראק, ששילמה מחיר כבד מאוד על ההגירה גם עשרות שנים אחרי התרחשותה.
הפיתוח החלקי של חלק מהדמויות, למשל הבת אלה, מבטא חוסר איזון במבנה. ויש כמה פגימות תוכניות: אפשר היה לדלל אמרות של חוכמת חיים נכונות אך קלישאתיות ("כשאתה מוכשר ויש לך הרבה קלפים טובים ביד... מאחר שיש לך הרבה דרכים שפתוחות
לפניך - כל בחירה שלך בדרך אחת מאלצת אותך לוותר על הרבה דרכים אחרות ואז הספק אוכל אותך".) ולהרבות באמירות מקוריות יותר. ועוד עניין קטן אך מעצבן: הספר מלווה בביאורים ותרגומי משפטים בערבית-עיראקית, אבל בצד הסברים נצרכים יש גם "תרגום" של מילים כמו "אהבלה" - והקורא מרגיש שמתייחסים אליו בדיוק ככזה.
עם זאת, אלבשן כתב ספר מעניין, כי התוכן כאן בחלקו חשוב ובעל עוצמה. יש סצינות חזקות, כמעט מרטיטות, כמו האב המריר שהזהיר חזור והזהר את בניו לא לפתח תקוות גדולות מהחיים כי "אנחנו מן האופים", כלומר ממשפחתו של שר האופים בתנ"ך, שחלם חלום מבטיח ואילו יוסף פתר את חלומו כגזר דין מוות המצפה לו.
יובל אלבשן. צילום: פלאש 90
בכלל, אם אני צריך לבחור בין רומנים של צורה, שכותביהם רגישים למדיום הספרותי אבל אין להם מה לומר, לבין רומנים של תוכן כמו "תמיד פלורה", אעדיף את התוכן על הצורה.
יובל אלבשן, תמיד פלורה, ידיעות ספרים, 240 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
