ראשי » רייטינג » ספרות » הזירה הלשונית

הזירה הלשונית: שטרודל עם שטקר

לכבוד כינוס הייקים הגדול, הזירה הלשונית מציגה את תרומתם לשפה העברית, מוינקר ועד שטרודל. וגם, דויד גרוסמן מחפש מילים לאובדן

היום (חמישי) מתקבצים אלפי יקים וצאצאיהם לאירוע גדול בתפן, ממלכתו של סטף ורטהיימר. הייקים הותירו את רישומם בשפה בדרכים שונות ועד היום אנחנו משתמשים במילים בגרמנית בחיי היומיום ובתחומים מקצועיים שונים. חלק לא קטן הגיע לעברית באמצעות התיווך ביידיש, אבל יש גם מעבר ישיר.

מקבץ דוגמאות:

וִינְקֶר. אור האיתות במכונית. עוד מעולם הרכב: פָּאקוּנְג ראש, וגם צְוִוישֶׁנְגָאז, זכר למכוניות של פעם.

יֶקֶה. יוצא גרמניה, וגם שם כולל לתכונות של דייקנות, נוקשות מחשבתית ועוד. לא, זה לא "יהודי קשה הבנה", וגם לא ז'קט, אלא כינוי גנאי ליהודי, שמשמעותו בגרמנית ליצן.

סטודנט. רוב מילות ההשכלה הגבוהה לקוחות מן הגרמנית. כך גם סמינר, קורס, רֶפֶרָאט,  דֶקָן ועוד.

צִימֶר. בית אירוח כפרי, מילולית בגרמנית: חדר. מילה חדשה בשטח.

קָאפּוּט. מקולקל, שבור. השימוש במילה מיושן משהו אבל עוד חי, כמו בטקסט הבא של  קוביאשי פורצלן: "קאפוט המדינה, הכל פה גלגל"צ והכל פה חרבנה".

רָמָה. במלעיל, מוט אופניים המחבר בין הכסא והחלק הקדמי. המקור בגרמנית: Rahmen.

שטֶקֶר. מונחי חשמל עבריים הם על טהרת הגרמנית. כך גם שָאלְטֶר, איזוֹלִיר-בָּאנד, אֶרדוּנג (הארקה) וכן קוּרְצְשְלוּס (קֶצֶר).

שטרודל. עוגת תפוחים שהפכה לסימן הישראלי לכתובת האינטרנט. המשמעות במקור: מערבולת.

שִיבֶּר. גם בתחום האינסטלציה הגרמנית שולטת. יש גם אינטרפוּץ, מוּפָה, צוֹל (אינץ')  שְׁטוּצֶר ועוד. לא לבלבל עם שיבר במשמעות מדידה ידנית מאולתרת, שפירושה בערבית זרת.

שלאגר. להיט. מילולית: מרביץ. אפשר גם בשלילה מזלזלת: "לא שלאגר".

שלאפשטונדה. הסייסטה הישראלית. מילולית: שעת שינה, מילה שמקורה בדרום גרמניה ואוסטריה.

שְׁלִיכְטָה. שלטונה של הגרמנית בעולמם של השיפוצניקים בלתי מעורער. יש גם שׁפַּכְטֶל, שְטִיכְמוּס, שְנוּרְגְרִיסְט ועוד. מה יש להם עם מילים שמתחילות בש'?

שְמָאלְץ. שומן חזיר, וגם כינוי ליצירה סוחטת דמעות.

שניצֶל. בעברית שאינה מעוררת תיאבון: כתיתה. עוד מונחי מזון בגרמנית שאפשר למצוא ברשתות ובשווקים: טוֹרְט, קְרֶמְשְנִיט, שִינְקֶן ועוד.

תחום שבו השפעת הגרמנית בולטת יותר ועם זאת סמויה מן האוזן הוא הביטויים המתורגמים.

לעיתים קרובות אנו מדברים גרמנית בלי לדעת זאת. כמה דוגמאות:

אות קין. אירוע מן העבר המטיל כתם מוסרי חמור על מעמדו הציבורי של אדם. הסיפור מקראי, הצירוף גרמני: Kainsmal.

אם כבר, אז כבר. יש להשלים את המשימה, יש למצות את האפשרויות. גרמנית: wennschon, dennschon .

בית חולים. גרמנית: Krankenhaus.  גם קופת חולים: Krankenkasse.

בשורת איוב. הודעה על אסון כבד. גרמנית: Hiobsbotschaft.

גן חיות. גרמנית: Tiergarten.

גן ילדים.  גרמנית: Kindergarten.

הכושי עשה את שלו. האמרה נטבעה על ידי המשורר הגרמני פרידריך שילר במחזהו "פיאסקו" משנת 1783.

השקפת עולם. גרמנית: Weltanschauung.

חלון ראווה. גרמנית: Schaufenster.

יהדות השרירים. גרמנית: Muskel Judentum. הצירוף נטבע על ידי מקס נורדאו בנאום בקונגרס הציוני השני, שהתקיים בבזל בשנת 1898.

ילד מפתח. ילד שהוריו ממעטים לשהות בבית, ולכן תולים על צווארו מפתח, שיוכל להיכנס. גרמנית: Schlüsselkind.

מגן דויד אדום. גרמנית: Roter Davidstern. .

מדינת היהודים. מה לעשות, הרצל חזה את המדינה בגרמנית: Der Judenstaat.

מדעי הרוח. גרמנית: במילה בגודל הממוצע של 21 אותיות:  Geisteswissenschaften.

משמעת ברזל. דרישה לציות מלא וחמור להוראות. גרמנית: eiserne Disziplin. גם משמעת עיוורת. נראה שהנושא הטריד את יוצרי השפה.

סוס יאור. היפופוטם, בהמות. גרמנית: Nilpferd. 

צער העולם. Weltschmerz. מזוהה עם ורתר הצעיר, יציר רוחו של גיתה. נאמר גם כמילה לעצמה, וולטשמרץ, ואפילו כפועל: לוולטשמרץ. 

קדחת נסיעות. התרגשות ובלבול לקראת נסיעה ארוכה. גרמנית: Reisefieber.

שֶבר ענן. מטח גשם חזק ופתאומי. גרמנית: Wolkenbruch. 

שטויות במיץ עגבניות. דברי הבל. גרמנית: Quatsch mit Sosse (פטפוט ברוטב). גם בצורה מקוצרת: 'שטויות במיץ'. 

 לצד גלגולי הגרמנית אל העברית ושפת הישראלים, יש גם שפה פנימית של יקים, שילדיהם, וכותב המדור בתוכם, מכירים כגירסת ילדות. לכבוד הכינוס טרחו ארגון עולי מרכז אירופה וכתבו מילון יקי, ולהן כמה דוגמאות.

אוֹמָה ואוֹפָּה. סבא וסבתא.

אוֹרְדְנוּנְג מוּסט זַיין. סדר חייב להיות. בילדות הייקית זהו משפט מפתח, בזיכרון הלאומי הוא מעורר צמרמורת.

אַלְזוֹ. ובכן. משמש בגרמנית על תקן מילות המעבר כמו 'אפעס' היידישאי, 'יעני' הערבית, ו'כאילו' האמריקנית.

אפְּפֶל שטרודל מיט שְלָאגְזָאנֶה. הגירסה הגרמנית לגן העדן: עוגת תפוחים עם קצפת.

בּיטֶה שֶׁן דַנְקֶה שֶׁן. תודה ובבקשה, תמצית הנימוס הייקי.

בְּלוּמְשֶנְקָפֶה. קפה פרחים; קפה דליל, המאפשר לקראות דרכו את הפרחים שעל הספל.

בֶּשַׁיְיסֶן. לעזאזל, חרא, שיט.

גוֹט אים הימֶל. אלי שבשמיים!, או בפקצית: או אם ג'י!

גְרוֹסאַרְטִישׁ. הגירסה הייקית ל'מדהים' ו'מהמם'.

דוּמקוֹפְּף. טיפש, ראש כרוב. הונצח במערכון הייקים של אורי זוהר ואריק איינשטיין.

וָארוּם? שאלת הילדים: למה? והתשובה בחרוזים: דארום! (ככה), וגם 'וַייל דוּ בִּיסְט דוּם' (כי אתה טיפש), וגם: 'וַייל דִי בָּנָנֶה אִיסְט קְרוּם' (כי הבננה עקומה).

ווּנְדֶרְקִינְד. ילד פלא. נכנס לשפה גם בגירסה הגרמנית, בדרך כלל באירוניה.

זִיצְפְלַיישׁ. חריצות ושקדנות. מילולית: הבשר שעליו יושבים.

נָא-זוֹ-וָואס. קריאת תמיהה, נזיפה והפתעה. 

קינדֶר שטוּבֶּה. חינוך טוב, מילולית: חדר ילדים.

שְטְרוּבֶּלְפֶּטֶר. המקור הגרמני של יהושע הפרוע, שעל מעלליו גדל דור שלם.

שְׁפִּיגֶל אַיי. ביצת עין, מילולית: ביצת ראי.

ותוספת למילון מההווי הפרטי של המדור: בֶּטְהוּפְּפָלֶה, מילולית: 'קפיצה למיטה', כינוי לממתק שהושאר מתחת לכריך כדי לשכנע את הילדים ללכת לישון.

דויד גרוסמן כתב ספר חדש, "נופל מחוץ לזמן". הספר עוסק באובדן ילד. גרוסמן הסופר הוא גם "האיש ההולך", שאיבד את ילדו, שלו הוא קורא כמה פעמים אוּאִי, שם המזכיר את שם ילדו שלו שאבד, אורי. גרוסמן הוא גם הקנטאור, "חצי סופר חצי שולחן כתיבה", שגם הוא איבד את ילדו, אבל אינו מסוגל להצטרף למסע אלא רק להתבונן בו.

הספר עוסק בשאלת השפה: איך למצוא מילים ולומר בהן את האובדן. לכאורה, אם יימצאו המילים יימצא גם מרגוע לנפש שאיבדה את אחיזתה בחיים, נפשו של גרוסמן, נפשו של "האדם השכול" בכלל. השכול עטוף במילים ולפעמים נדמה שהוא מדבר את עצמו לדעת. חוברות הזיכרון, האנדרטאות, ההספדים, השירים, סרטי הזיכרון וכתבות הזיכרון, הכל מלא מילים. שוב ושוב מתברר שמדובר בארסנל של קלישאות, שאנו החיים משתמשים בהן, כי בעצם אין לנו מילים.

גרוסמן מחפש וגם מוצא מילים. חלקן פשוטות מאוד. "שם" הוא המקום או האין-מקום שבו המתים נמצאים, או בעצם, שם נמצאת אינותם. האב הולך, האשה נשארת: "הייתי הולכת אתו עד סוף העולם. לא לשם. לא לשם". "אין" הוא קיומו של הבן שאבד, הוא ה"יש" הבטוח ביותר בעולם שאבדו יסודותיו. ומילה אחת נעלמה. האב אומר לבנו: "איש כבר לא יאמר 'אני' בקול שלך".

המילים חורגות מן הזמן, כמו האדם הכותב אותם. יש מילים שייקספיריות, יש מילים ימי-ביניימיות, הקנטאור מדבר בשפת דיבור של גבר גס מן הספרות הרוסית. האיש ההולך, הוא גרוסמן, מדבר בשפה עכשווית, נקייה מכל קישוט.  פה ושם נטווה צירוף לשון חדש, כמו הצירוף היפה "גרדום הגעגועים". מילה חדשה נולדת, אָסוּן: "את מה שצרוב, שאסוּן לו בפנים". הקנטאור, המנסה לשחק במילים, מנסה להפוך את המוות לפועל: "המוות מוֹוֵת", או אולי "המוות יִמַוֵות, או אולי יִתְמַוֵות, יְמֻוַות, יוּמְוַות?"

יש צירופים שמשמעותם נהפכת. האדמה, אם כל חי,  היא גם "אם כל מת". "הרה אסון" זוכה לשימוש כפול, שהרי ההיריון של מכיל כבר את האסון, את אובדן הילד: "עובר מאוחר, מאובן, שהרה אסון אחרי בלות". יש בשורה הזו רמז לשירו של יהודה עמיחי על האב הנושא את בנו המת כעובר.

הספר נסגר במסקנת סיום בהירה: "הוא מת, הוא מת, אבל מותו לא מת". וכאן נשבר לבו של הסופר-הקנטאור: "אפשר, שמצאתי לזה מילים". המילים שנמצאו, אולי, הן השער לפרידה מן הבן המת, והפרידה היא הרגע שממנו פוחד האדם השכול יותר מכל.

דאלאס זכתה באליפות האן.בי.איי., ופרשני ערוץ הספורט ליוו את סדרת הגמר בנאמנות. נראה שהדרך לתיאור עברי שוטף של משחק כדורסל, ישראלי או אמריקני, עדיין ארוכה, והאמריקניזמים שולטים בכל פינה.

לאלה נוסף בסדרה הזו שימוש נרחב במילה 'מבט', שפירושה בערך "מצב נוח לזריקה לסל". באנגלית אומרים על שחקן שיש לו good look on the basket. בעברית זה נשמע קצת מוזר: "יש לו מבט טוב על הסל", "היה לו מבט טוב אבל הוא העדיף למסור", וציטוט מאמרות פרשנינו בליל הגמר: "בוש ממשיך לקלוע את המבטים האלה".

הערות? שאלות? הצעות? שלח ב"כתוב לעורך", או ישירות: ruvik@maariv.co.il

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית