מעשה קצב: פרשת קצב מהדהדת סיפור מהתנ"ך הקתולי

"מעשה דניאל ושושנה", אולי סיפור הבלשים הראשון, מזכיר להפליא את פרשת משה קצב, שנכנס היום לכלא

אלי אשד | 7/12/2011 10:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נשיא המדינה לשעבר משה קצב הורשע בהטרדה מינית ואינוס של נשים שעבדו בסביבתו ובניסיונות עקשניים לפגוע בשמן הטוב ובאמינותן. בעקבות עדויות הנשים הוא נשלח הבוקר לכלא לאחר שהשופטים העדיפו את עדותן של הנשים שנפגעו ממנו על פני עדותו. לכאורה מקרה מדהים וחסר תקדים, אך למעשה אין חדש תחת השמש.
 
החיים מחקים את האמנות. משה קצב
החיים מחקים את האמנות. משה קצב צילום: פיני סילוק

פרשה מקבילה מופיעה בספרות היהודית הקדומה ב"מעשה דניאל ושושנה". זהו אחד הסיפורים הבלשיים הראשונים בספרות העולמית, אם לא הראשון שבהם. הוא חובר כנראה במאות הראשונות לפני הספירה, נמצא בגרסה הקתולית של התנ"ך ושייך לספרים החיצוניים. "מעשה דניאל ושושנה" מספר על זקנים מכובדים ביותר בקהילה שניסו להטריד ולאנוס אישה יפה ולאחר מכן ניסו לפגוע בשמה הטוב, אך נלכדו בידי צעיר בעל חושים בלשיים בשם דניאל.

העלילה: שושנה היא אשתו היפה והחסודה של יהויקים, יהודי עשיר בבבל. שני שופטים זקנים מכובדים וחשובים בקהילה מתגרים למראה יופייה ומפתחים אובססיה לגביה. צמד האשמאים הזקנים זוממים נגדה מזימות, וכאשר מתברר להם ששניהם מעוניינים בה, הם מחליטים לשתף פעולה ולפתותה יחד.

יום אחד הם מסתתרים בגן כששושנה פושטת את בגדיה לטבילה בגינת ביתה, שולחת את שתי נערותיה להביא שמן סיכה ונשארת לבדה. ברגע זה צצים שני הזקנים, צופים בתאווה באישה העירומה, ודורשים ממנה לקיים עם שניהם יחסי מין מיד, ולא - יאשימו אותה בפני העם בניאוף ובבגידה בבעלה. האישה החסודה מסרבת ופורצת בצעקות. היא מבוהלת, אך מעדיפה למסור את גורלה ביד ה' וקוראת לעזרתו.

שני הזקנים אינם נרתעים ופורצים גם הם בצעקות. נחושים בדעתם לנקום בה על סירובה, הם מעלילים עליה שראו אותה נואפת עם בחור אחד שנמלט כאשר התגלה על ידיהם. האנשים שהכירו את שושנה נדהמים, כי לא נשמע כדבר הזה.

הציבור אינו מנסה לברר את טענותיה של שושנה בעניין, ואיש אינו שואל את המשרתות שהיו בסביבה. איש אינו מעלה על דעתו לחקור מה עשו הזקנים בגן שהיה אמור להיות נעול.

על סמך עדותם של שני הזקנים ועליה בלבד נידונה שושנה למוות.

אז מתערב בפרשה דניאל, נער סריס בבית המלך (מה שאומר שהוא אדם מכובד בקהילה). "איך אפשר להמית אדם ללא חקירת בית דין?", זועק דניאל. הוא מבקש לחקור את הזקנים בנפרד. על סמך חקירת השניים (הוא לועג להם ותוקף אותם מההתחלה כאילו כבר יודע את אשמתם) מוכיח דניאל שיש סתירה בעדויות ושהם מפריכים זה את עדותו של זה. הוא שואל כל אחד מהזקנים תחת איזה אילן התבצעה הנבלה שבה חזו, דהיינו קיום יחסי המין בין האישה והמאהב. כל אחד מהם נוקב בשמו של אילן אחר.

לשני האילנות גודל שונה מאוד, וברור לכל שהזקנים משקרים. שקריהם של השניים מתבררים, ובמשפט המחודש נמצאת שושנה זכאית, ולזקנים נעשה מה שרצו לעשות לאישה. הזקנים מוצאים להורג בסקילה על פי דין עדי שקר שבספר דברים. מעמדו של דניאל עולה מאוד בקהילה, וכך גם מעמדה של שושנה, שחוזרת לחיות באושר ובעושר עם בעלה יהויקים (שהוא בגדר דמות נעדרת בסיפור, איננו יודעים כלל מה הוא חשב על הפרשה ועל המעשים שיוחסו לאשתו). לסיפור נוסף אפילוג שבו מביא המספר מוסר השכל. מומלץ לאסיר משה קצב לקרוא אותו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים