ראשי » סגנון ופנאי » אוכל

טוחן מים

גבי בר - חיים מצביעה על המחזור שנושב מדפי הספר החדש של השף ישראל אהרוני, אך עם זאת מוצאת בו אינספור מנות קלות לתפעול

ישראל אהרוני הוא מעצמה קולינרית בסדר גודל פנומנלי. אחרי תכניות הטלוויזיה, ארסנל הספרים שהוציא, הטור בעיתון, הפרסומות ותפקודו כדי.ג'יי במסיבות ברנז'איות, כל שנשאר לו לעשות הוא להוציא בובה בדמותו. למזלנו, לרגע זה הוא מסתפק בהוצאת ספר בישול נוסף.

נושאו של הספר, בשר טחון מעוף, בקר או כבש, קרוב לליבם של ישראלים רבים. מדובר באחד מחומרי הגלם המקובלים בארץ: הוא נוח לטיפול וורסטילי, אפשר להכין ממנו אינספור מנות והוא גם לא יקר, מה שהופך את העיסוק בו למשתלם מאוד כלכלית, גם לקוראים ובעיקר לכותב.

ועדיין, ההתייחסות לחומר הגלם היא רצינית לחלוטין. בהקדמה לספר כותב אהרוני על סטייק טרטר כדי להוכיח את חשיבותו של החומר, כמו גם את היכולת להכין ממנו מנות מתוחכמות יותר. התייחסות רצינית זו ממשיכה לאורך חלק מפרקי הספר, בממולאים, בקציצות ובפרק המכונה "דברים אחרים", בו נכנסו מיני מתכונים שלא התאימו לקטגוריות.  

כמו תמיד אצל אהרוני, גם ספר זה הוא ידידותי עד מאוד למשתמש ומלווה בצילומים מוצלחים של נלי שפר.  מבין פרקיו ראויים במיוחד לציון זה על הממולאים, שמביא כמה אופציות מקוריות יותר לנושא המוכר (חבושים ממולאים בשר, פלפלים חריפים ממולאים, תפוחים ממולאים), לצד קלאסיקות כקישואים וחצילים.

פרק מוצלח נוסף הוא זה העוסק בקציצות, ומשלב בין מתכונים מהמזרח הרחוק (קבב אינדונזי, כדורי בשר בקארי תאילנדי ועוד) עם השפעות מקומיות (כדורי בשר כבש עם דובדבנים, קציצות עם חצילים וקבב עוף פרסי), שכל אם עבריה וסטודנט עסוק יוכלו ליישם בבית. שכן, היופי במתכונים אלו - הנראים כאילו נתלשו ממדורו של אהרוני ב-"7 ימים", הוא פשטותם. ועדיין - קשה שלא לשים לב שכולם מוכרים לנו. אולי מוכרים מדי.

בניגוד למחזור המנשב מהפרקים הקודמים, דווקא הפרק האחרון "דברים אחרים",  חורג מעט מהמיינסטרים המנשב

מעל הספר, עם עם מנות כקובה במיה, צ'ילי קון קרנה, בחש (אורז בוכרי), ומתכונים מהמזרח הרחוק המתייחסים לבשר הטחון כאל בשר לכל דבר (תבשיל של שעועית ירוקה ובשר טחון נוסח סצ'ואן, או עוף טחון חריף בנוסח תאילנדי).

מנגד לנאמר לעיל, פרקים דוגמת זה על כיכרות הבשר האפויות או מאפי הבצק עם בשר טחון (וסליחה מראש ממתכון הלחמה עג'ון החביב), גורמים פשוט לתמיהה. מלבד העובדה שכל קונספט הקלופס עבר מהעולם לפני כ-40 שנה, אפיית כיכרות בשר טחון בתנור אינה בדיוק כוס התה של מי שמתגורר בלבנט.
פשוט חם כאן מדי.

לעומת האנכרוניזם של פרק זה, הפרק של מאפי הבצק פשוט לא נראה רלוונטי. שני אלו, יש לומר, בולטים ביתר שאת על רקע הפרקים המוצלחים האחרים. נשאלת השאלה: מדוע היה בהם צורך? רק כדי להצדיק את קיומו של הספר? כדי לגזור קופון? בשורה התחתונה, המוצר נחמד. אבל ראבאק, 98 שקל?

"בשר טחון", ישראל אהרוני, הוצאת כתר. 208 עמודים. מחיר: 98 שקל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...