כל נשימה שאת לוקחת: ריברסינג כנקודת מפגש בין מדיטציה לתרפיה
נשמתי וכל החלל נשם איתי - הקירות, השטיח וכל העולם שמחוץ לחדר. ללא תחושת עצמיות, מחשבה או קונפליקט, חוויתי את השותפות המלאה שביני לבין כל מה שסביבי, ולא היתה נקודה אחת בחלל שהיתה ריקה מאותה אנרגיה. קרן ברס-בוגנים על ריברסינג
הנה קפסולת זיכרון זמינה, רגע חי ונושם בתוכי: לפני כשש שנים ישבתי במדיטציה בסופו של סשן ריברסינג, לאחר שנשמתי בשכיבה נשימה מעגלית ועמוקה, שהעלתה בגופי זרמים ותחושות, רגשות, צבעים והבנות. חוויתי מקלחת משחררת, מעקצצת ומרגשת של אנרגיה, שבסופה נחתי כמה דקות. ואז התיישבתי למדוט.
תוך אולי שתי דקות, כשאני יושבת במדיטציה ופשוט נושמת, גלים חדשים התחילו לזרום בתוך הגוף שלי. כמו גלים של אוקיינוס בלתי נראה אך מוחשי להפליא, קצובים ועמוקים, פועמים איתי, נושמים אותי בתוכם. כל גל שהגיע סחף אותי עמוק יותר לתוך חלל עוטף, נטול זמן ומרחב. לאוזניים ציניות זה יכול להישמע פלצני אבל בשבילי זה היה מוחשי יותר ממסך המחשב שמולי עכשיו, ומצמרר כמו החוויות האלה שלא שוכחים אף פעם.
משתאה, נכחתי בתוך הכוח המסתורי ומלא-העוצמה ששטף את כולי. לא יכולה ולא רוצה להתנגד לו. הגלים המשיכו, לוקחים אותי לתוך מצב תודעה שקט ומסונכרן, שהעמיק מרגע לרגע.
הבנתי מה משמעות המילה "סנכרון": הנשימה שלי, ואיתה כל תאי הגוף והתודעה שלי, הרגישו מתואמים באופן הרמוני עם מקצב גדול ממני, מוכלים בתוכו. כמו ויתרו על אשליית האחיזה העקשנית בקצב האינדיבידואליסטי, לטובת ריתמוס אינסופי, שכולל בתוכו - כן, ניחשתם נכון - את הכל.
נשמתי. אך זו לא היתה נשימה פרטית. כל החלל נשם איתי; הקירות, השטיח, העצים שבחלון וכל העולם שמחוץ לחדר. כולם נשמו איתי נשימת קיום אחת עמוקה ומלאה. כמו התקלפה ממני קליפה שקופה, נשל שהסיר ממני כל תחושת עצמיות, מחשבה פרטית, שניוּת או קונפליקט. עירומה מאותה קליפה, חוויתי את השותפות המלאה שביני לבין כל מה שסביבי. לא היתה נקודה אחת בחלל שהיתה ריקה מאותה אנרגיה שזרמה בכל. והכל היה בסדר. ה-כ-ל היה בסדר.
ביום ההוא הבנתי והפנמתי עמוקות את מהותה של הנשימה. כל תא בגוף שלי נשם את ההבנה הזו: לא רק חמצן חיוני שמזין את התאים. לא רק ניקוי פסולת ורעלים מהגוף. לא רק מושא התבוננות בזמן מדיטציה, כדי שהמחשבות לא יקחו אותי הרחק מכאן ועכשיו. לא רק הזדמנות תרפויטית להתנקות ממשקעי עבר ולהתחדש. הרבה מעבר לכך. הרבה מעבר למה שהמילים שלי יכולות לתפוש כרגע כדי להעביר לכם.
הנשימה היא נשאית כוח החיים המסתורי והמופלא שאין בלתו. התגלמות חומרית של אותו כוח אחדותי. "כשבאמת תחפש אותי, תראה אותי מיד. תמצא אותי ביחידת הזמן הזעירה ביותר", כתב המשורר קאביר. "אלוהים הוא הנשימה שבתוך הנשימה"
נשימת ריברסינג היא טכניקת ריפוי והתפתחות דרך נשימה מעגלית ורצופה, הנושאת איתה לתוך גופנו כמות מרוכזת של חמצן ואנרגיית חיים (פראנה או צ'י). נשימת הריברסינג מציפה את תאי הגוף באותה אנרגיית חיים ויוצרת מעין מקלחת אנרגטית. מטענים מן העבר השמורים בזיכרון הגוף שלנו נשטפים החוצה והבנות חדשות מופיעות. כשאנחנו מזינים את עצמנו באותו "דלק" אינטליגנטי, בכמויות מספקות ובאופן מודע, הוא גם מפעיל מחדש את כוח ההתחדשות והריפוי של הגוף. ריברסינג הוא אפשרות להתחדש - רגשית, פיזית ורוחנית.
דרך הנשימה אני נוכחת שוב ושוב
כשאנחנו מאזנים את הגוף שלנו ומשחררים מתח פיזי אדיר השמור בשרירים וברקמות שלנו, כשאנחנו מאפשרים, מבינים ומרפאים את התנועה הפגועה של הגוף הרגשי שלנו - מערכות אמונה משתנות, המתח השכלי נרגע, והאישיות אינה צורכת את אותה כמות אנרגיה אדירה שהיא תובעת מרובנו כל שעות היממה. או אז, באותו מצב מאוזן יחסית, מתפנה חלק גדול מהאנרגיה שלנו. ואם ברגע הזה לא נחפש את הדרמה הרגשית הבאה להיאחז בה, תוכנית טלוויזיה להיעלם מולה או איזו משימה חשובה אחרת; אם פשוט נסכים להיות נוכחים, שטופים באנרגיית חיים זמינה - יתחיל לקרות הצעד הבא, שלמענו עברנו את כל תהליכי הנפש, לפעמים מבלי שנדע.
הידיעה החדשה הזאת מפתיעה את האישיות שלנו - שכמו חיה את חייה בתוך בועה מופרדת. כעת קיומה המבודד יכול להתערסל לתוך קיום רחב יותר, כמו תינוק שנרגע מבכי בזרועות אמו. הידיעה המשקיטה הזאת היא לא רק צעד חיוני בריפוי הסבל, הבדידות והנוירוזה הקיומית האנושית; כשאנחנו נותנים לה מקום בתוך חיינו, אנחנו מניחים את אחד מהבסיסים המהותיים להמשך ההתפתחות שלנו, כפרטים, ואיתנו להתפתחות האנושות כולה.
שינוי היעד אליו זורמת רוב האנרגיה שלנו - מתחזוקה תמידית של גוף רגשי טעון, גוף פיזי מתוח וחשיבה טורדנית, לנוכחות חדשה, מלאה יותר - הוא נקודת החיבור בין התרפיה למדיטציה. הידיעה השקטה שמתחילה לצמוח בנו בשלב זה, מהותית עד-מאוד להמשך דרכנו.
ריברסינג הוא נתיב המכיל בתוכו ערך תרפויטי רב, ובו זמנית גם כלי רב-עוצמה להתפתחות רוחנית- אך כמובן שהוא אפשרות אחת, וישנם עוד כלים ותרפיות רבות אחרות שמעוגנות במדיטציה ובתהליכים רוחניים.
תרפיה המשולבת בתהליכי מדיטציה היא צירוף חיוני עבור אלה ששנים רבות חוקרים את טראומות העבר, ממשיכים לרפא את אותו פצע קיומי אינסופי הקיים בכולנו. התרפיה היא כלי בריא ונפלא - כל עוד היא מעוגנת היטב בתהליכים שמעבר לה. אחרת, היא יכולה ללכוד אותנו מבלי שנרגיש באותו דפוס ישן: נתמכר מחדש לדרמה האישיותית התמידית שלנו, בתחפושת של צמיחה והשתנות.
אותו צירוף, של תרפיה ומדיטציה, מהותי גם עבור אותם מחפשים רוחניים, שלעתים אני רואה בבירור על גופם כמויות של מטען רגשי ופיזי מוחזק ומודחק, שצורך מהם כל כך הרבה אנרגיה מבלי שהם יהיו מודעים לכך. כשהשורשים מוזנחים, העלים פחות ירוקים - וכך המטען המוחזק מגביל את ההתפתחות, לא מאפשר זרימה קולחת בגוף וצלילות של התודעה.
באותו סשן נגלה לי סוד הנשימה במלוא הדרו, אך לא יכולתי לחוות את הרגע השלם הזה, אם לא הייתי מסכימה לחוות קודם לכן את הנפרדות. נכון שלא בכל סשן אני חווה מצב כזה, ונכון שניתן לחוות מצבי תודעה אחדותיים בדרכים אחרות. אך לא במקרה קרתה החוויה הזו בסוף סשן ריברסינג; פשוט כי במהלכו הנשימה פינתה אותי בהדרגה מאותה תחושת עצמיות העסוקה בעצמה. רק כך יכלה להתהוות אותה מלאות שחשתי במדיטציה אחר כך. צלולה, נוכחת, בלי תוכן שמפעיל אותי, בלי מחשבה שמנהלת אותי, בלי טלנובלה פנימית שמסיחה את דעתי מהרגע הזה, השלם, האחד, שאין בלתו. הכל בסדר, כמו שהוא.
קרן ברס-בוגנים היא מטפלת העוסקת בריברסינג ותהליכי נשימה, מנחת מדיטציה ומלווה תהליכיהתפתחות. סדנת ריברסינג ומדיטציהתתקיים ב-13-15 בנובמבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
