ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

אל תעשה עניין: זה מה שזה, פרק 14

אז יָצא שנולדתָ בישראל, אז מה? אז יצא שנימוֹלְתָּ ואתה נחשב יהודי, לָמה להפוך את זה לאישיות? אז יצא שאתה מעדיף גברים, אז מה?

גיל אלון | 1/9/2011 9:06

תגיות: בודהיזם, זן, מאסטר, זהות, תודעה, גיל אלון

*

גיל: לָמָה בכל סיטואציה לא ידועה לי, המחשבה הראשונה שעולָה היא מחשבה שלילית?

יוֹ: ככה אתה מתוּכנת.

גיל: לָמה?

יוֹ: זה קשור לילדוּת שלך.

גיל: אני לא זוכר שתוּכְנתי ככה.

יוֹ: גם אני לא.

גיל: אז איך אתה יודע?

יוֹ: אני יודע כי זאת לא שאלה של זכירה, זאת שאלה של ידיעה. ואני יודע שבךָ, כמו בכל אחד אחר, קיימות שתי קטגוריות. האחת חיובית והאחת שלילית. שתיהן קונספט, שתיהן יחסיות, שתיהן לא בהכרח קשורות למציאות. אחר כך לשתי הקטגוריות האלה מוצמדים תיאוּרים. לחיובי מוצמד התיאור "סיכוי קטן" ולשלילי "סיכוי גדול". במילים פשוטות התִכְנוּת עובד ככה: "יש בעולם חיובי ושלילי, ויש הרבה סיכויים שהשלילי יופיע קודם". וככה התִכְנוּת עובד.

גיל: איך אני מוציא את זה מהראש?

יוֹ: אי אפשר להוציא את זה מהראש כי אין לאן להוציא.

גיל: אז מה לעשות עם זה?

יוֹ: זה קשור לאוֹיֵב שלי. זה חלק מהתכונות שלו. תן לאויֵב להופיע ולעשות רעש כמה שהוא רוצה. בסוף הוא יאבד כוח.

גיל: זה מה שאני עושה כבר הרבה זמן, אבל הוא לא נעלם לגמרי.

יוֹ: לזמן אין שום משמעות.

*

גיל: במפגש השני שלנו בישראל, בשעת התרפיה בגלגולים אצל יוֹנִי לָהָב, לפני שנפרדנו, נתת לי מתנה לב, כנראה עשוי משוקולד, אבל אני לא בטוח, עטוף בנייר שוקולדים אדום ומבהיק. מהי המתנה הזאת?

יוֹ: אתה עוד מסתובב בעולם, נכון? כשתמצא את זה, תדע שזה זה.

תן לאויֵב להופיע ולעשות רעש כמה שהוא רוצה. בסוף הוא יאבד כוח Ian Burt cc-by

*

גיל: כל כך הרבה מורים במשך כל כך הרבה דורות אמרו לאנושות שהיא טועה ולאנשים שהם צריכים לשנות את דרכם.

במה אתה שונה מהם?

יוֹ: נו, מה אני יכול לעשות? אני אומר את מה שאני צריך להגיד, ומי שרוצה יקשיב.

*

יוֹ: בתוך תוכך אתה לא סלחני לאנשים.

גיל: לָמה?

יוֹ: אתה מציב להם סטנדרטים שהם לא יכולים לעמוד בהם.

גיל: לָמה?

יוֹ: אני לא יודע לָמה. פשוט תפסיק עם זה.

גיל: מה זה 'פשוט תפסיק עם זה'? אתה אומר לי בפרצוף משהו מאוד קשה. אז בבקשה תסביר וּבְיֶתֶר רַכּוּת.

יוֹ: שמעת על ציפיוֹת?

גיל: נו?

יוֹ: לָמָה אתה מצפה?

גיל: מה?

יוֹ: לָמָה אתה מצפה מאנשים שיתנהגו כמו שאתה חושב שהם צריכים להתנהג?

גיל: כי אני מאמין שיש איזשהו מינימום של התנהגות שהיא מינימום של כבוד הדדי וקבלה הדדית.

יוֹ: נו?

גיל: מה נו?

יוֹ: מה, אתה לא רואה שגם זה קונספט שהוא רק בראש שלך?

גיל: אז מה לעשות?

יוֹ: אמרתי לך בהתחלה, פשוט תפסיק עם זה.

גיל: אבל איך?

יוֹ: תעשה הפסקה. תפסיק ותסתכל לתוך העניין. תבחן אותו עמוק פנימה.

גיל: אם אני מקבל התנהגות לא מקובלת, אני בעצם משתף איתה פעולה ותורם להֶמְשֶׁכָהּ.

יוֹ: כן, זה בחוץ, אבל בִּפְנים? מה קורה לך בִּפְנים? האם אתה יכול להמשיך באני מאמין שלך בלי להיות פגוע, בלי לקחת את זה אישית?

גיל: איך?

יוֹ: רק שלשום דיברנו על זה שאין אישיות. אז גם אין מה לקחת אישית.

גיל: כלומר מה שאתה אומר הוא שיש דרך להמשיך את האני מאמין בלי להיות מעורב בכך אישית?

יוֹ: כן. זה משמעות המשפט המפורסם: "להיות בַּעולם אבל לא של העולם".

גיל: איך יוצרים את המרחק הזה?

יוֹ: אין שום מרחק ואין מה ליצור. זאת רק שאלה של גישה.

גיל: אני צריך לחשוב על זה.

יוֹ: בבקשה.

המילה 'הודָיה' כוללת את המילה 'הוד'. להיות בהודָיה תמידית זה להיות במצב של הוד צילום: SXC

*

גיל: אם אין אישיות, מי מרגיש את כל הרגשות?

יוֹ: אתה!

גיל: אז יש אישיות או לא?

יוֹ: גם וגם.

יוֹ: זה מבלבל בגללך. הרעיון של: או זה או זה – הוא קונספט, רעיון שלכם.

גיל: ובכן?

יוֹ: יש אישיות, אבל לָמה לעשות מזה עניין גדול, כי אין אישיות. יש זהות, אבל לָמה לעשות מזה עניין גדול, כי אין זהות. יש שייכוּת, אבל לָמה לעשות מזה עניין גדול? אם לשים את זה במילים יותר פשוטות: יָצא שנולדתָ בישראל, אז מה? למה להפוך את זה לזהות ישראלית? אז יצא שנימוֹלְתָּ ואתה נחשב יהודי, לָמה להפוך את זה לאישיות? אז יצא שאתה מעדיף גברים, אז מה? למה להפוך את זה לעניין גדול? לכן אמרתי לךָ, פשוט תפסיק עם זה. תפסיק לעשות עניין גדול.

גיל: חשבתי על זה כבר ואפילו הרגשתי את זה. הרגשתי שבאמת לא מעניין אותי מי אני. לא מבחינה דתית, לא מבחינה מינית, לא מבחינה לאומית. באמת לא מעניין אותי.

יוֹ: אני יודע, לכן אני יכול להגיד לך את זה ולדעת שתבין את זה ולכן תכתוב את זה.

*

גיל: אני יודע שיצרתי לעצמי חיים מעניינים, חיים עם חוויוֹת מדהימות, חיים עם מסעות ועם התנסויות בדברים שלא יאומנו. ובכל זאת אינני מצליח להיות במצב של הוֹדָיה תמידית.

יוֹ: הודָיה משתבשת כשנכנסת העדפה.

גיל: כלומר אני מודֶה על מה שאני מעדיף ולא מודֶה על מה שאני לא מעדיף.

יוֹ: נכון.

גיל: האם אפשר להיות במצב של הודָיה על כל דבר?

יוֹ: כן. גם כאן במילה העברית ישנו הרמז. המילה 'הודָיה' כוללת את המילה 'הוד'. להיות בהודָיה תמידית זה להיות במצב של הוד.

גיל: זה כל כך יפה. זה נשמע כל כך יפה. איך מְשָׁמרים את מצב ההוד גם ברגעים הקשים?

יוֹ: כאן אין לי מילים כדי להסביר. אני רק אומר לך שזה אפשרי.