שמועה על חומוס: האחים חומוס מגיעים עד הבית
חומוס פראי שתורבת רק במעט על ידי טחינה קצפתית. יואש פלדש, שהצליח לדייק בשעות ובימים, הזמין את משלוח הבוטיק של האחים חומוס ופגש גבר צעיר בסנדלים ומנה מסחררת
דופקים על דלתך. האחים חומוס צילום: יואש פלדש
השירות של האחים חומוס זמין רק בימים ראשון עד חמישי. משלוחים בלבד.
במילים אחרות: זה נדיר, וצריך להיות זריזים. מוזיקת המתנה של השיר הזה, ואז קול חלק של גבר צעיר עונה לי. שמו דני E. גילוי נאות: אנחנו מהנהנים זה לזה לשלום ברחוב כשאנו נפגשים. חיוכו, אני יודע מראש – נעים. ברקע קרקוש כלים. המולת הכנת החומוס.
אני מזמין שתי מנות, לי וליוני. דני שואל מתי ארצה אותן. יש לו סיבוב חלוקה. אני אומר באזור 12:00.
"רגע, זה למדור?" הוא מתעניין. בטונים הגבוהים קולו נעשה מחוספס מעט, כמו מייק ברנדטאחרי לילה של שתייה.
"האמת שכן", אני עונה.
"אז אני אלבש משהו יפה", הוא אומר.
בלב אני חושב: אל תלבש כלום!
בשעה היעודה צלצול באינטרקום. אני מזמזם בבאזר, פותח את הדלת ומחכה. דני עולה במדרגות. זה יום מעונן של סתיו, והוא לבוש חולצת משבצות כחולה, דקה ואיכותית, משקפי שמש שחורים, וסנדלים. שיערו הבהיר, הקצר, מסורק לאחור. אולי הרוח סירקה אותו. הוא מופתע לראות אותי בתחתונים. הוא מפליט "וואו".
רוטב הפלפלים החריף צילום: יואש פלדש
"האמת שלא", הוא אומר. "יש אנשים שרואים דברים שלא יאמנו, אבל לי לא יוצא".
אם כך: אני הדבר הכי טוב שהוא ראה היום.
דני מושיט לי שקית נייר חומה. אני משלם לו. רואה איך הוא יורד בעצלתיים במדרגות. הוא חמוד, אני רושם לעצמי לאחר מכן.
אני מעיר את יוני, ואנו מתיישבים בשתיקה אצל שולחן המטבח. שתי קופסאות עגולות, שחורות ומהודרות, נשלפות מהשקית. צורת ההגשה מסורתית: החומוס משמש כמצע, עם שוליים מוגבהים, במרכזו שלולית נהדרת של טחינה לבנה, ועליה תלולית של גרגרים שלמים, זרזיף נדיב של שמן זית ופטרוזיליה קצוצה דק. מעל הכל, כפודרה, נבזקה פפריקה חריפה.
עוד לפני שאקח מעט מהפיתות הטריות והנפלאות שהגיעו, אני טועם
מעט בקצה המזלג. החומוס חלק כמעט לחלוטין, אך לא חלקלקות תעשייתית, אלא חלקות גסה של פרא שנעשה ניסיון לתרבת אותו. הוא עדיין קרוב מאוד למקורו. אני מרגיש שאני עומד מול אידאה של חומוס, במובן האפלטוני. הוא טעים מאוד. הטחינה קצפתית. זהו מפגש קצוות. התיבול העדין משלים את התמונה. החומוס פשוט עומד שם. אין כאן דבר שממסך את החוויה. התודעה והדבר שהיא מתבוננת בו חד הם: חומוס.
החמוצים הביתיים צילום: יואש פלדש
אנחנו קורעים מהפיתות ומכינים סנדוויצ'ונים קטנים של חומוס עם קצת חריף, ואוכלים אותם. בין לבין אני מנשנש מקופסאות החמוצים האלגנטיות: זיתים שחורים כבושים, נהדרים ונימוחים, מלפפונים במלח גדולים, בעלי צבע ירוק עמום, שנחתכו לרבעים ושמרו על מעט מפריכותם (נפלא!), ובצל טרי, שאני משתמש בו לרגעים כפיתה.
יוני מחזיק ביד קטנה את הסנדוויצ'ון שלו ונוגס בו. הוא לא מדבר. אני ממהר לעשות כמותו. יחד, אנו מתייחדים עם החומוס הנהדר של דני.
חשבון
מנה חומוס + חמוצים + פיתות + חריף + משלוח = 25 שקלים
להזמנות:האחים חומוס.
נא להמתין לטעינת התגובות
