כנגד ארבעה בנים: ההגדה הרוחניקית
מעשה ברבי אזרחי ורבי ליייטמן שהיו מסובין באשרם במדבר ומספרים ביציאת מצרים. ואז הגיע אחד ממש בן זומה. בלעדי לערוץ הניו אייג': ההגדה הרוחניקית לפסח
***
עבדים היינו לפרעה במצרים, ועבדים אנחנו למיינד המעפן שלנו בירושלים. ויוציאנו אלוהים ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, אך אחר כך הלך לחדר כושר, ואותנו השאיר לגלות מדוע נעלם, ומדוע אנו נשארנו עבדין. ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו שנונים, כולנו סטלנים וכולנו כבר זקנים, חובה עלינו להמשיך לספר ביציאת מצרים כמו כל היהודים, כי בכל זאת חלק אנחנו מעם ישראל, לצאת מן העדר אין אנו רוצין, ולעמוד לבדנו אנו מפחדין. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
מעשה ברבי רפיק, רבי אזרחי ורבי טובלי שהיו מסובין באשרם במדבר והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו לילה, עד שבאו הרוחניקים מחדר האורגיות ואמרו להם: די לכם רבותיי, הגיע הזמן להוציא חשבונית. אמר רבי לייטמן: לא חשבונית, כי אם קבלה. אמר רבי קאלו: בושו לכם, כי אם היה רואה זאת ישוע, כסוחרי בית המקדש החוטאים היה סופכם. אמר רבי נסים אמון: הרי אני כבן חמישים שנה, ועדיין לא זכיתי בהארה, אך בכל זאת אספר ביציאת מצרים כמו רבי ממש בן זומה.

עבדים היינו לפרעה במצרים, ועבדים אנחנו למיינד המעפן שלנו בירושלים. מימין לשמאל: קאלו, אזרחי, לייטמן ואמון
גרפיקה: אלכסיי טקצ'ב
***
כנגד ארבע מדיטציות דיברה התורה. אחת חכמה, אחת מרושעת, אחת תמימה ואחת שאינה יודעת לשאול.
חכמה - מדיטציית החקירה - מה היא אומרת? מי זה ה"אני" הזה שאתם מסתובבים איתו וחושבים שהוא אתם? חקרו ושאלו "מי אני" כל חייכם. אם לא מגיעה שום תשובה – המשיכו לחפש. ואם מגיעה תשובה כלשהי – הרי שהיא שגויה. בהצלחה.
מרשעת - מדיטציית דיינמיק - מה היא אומרת? קום בשש בבוקר לפני הזריחה, שים דיסק של תופים שיעירו את כל השכונה, נשוף אוויר עד שתצא סמוחטה מאפך, קפוץ במקומך עד שבשריר התאומים תחוש מתיחה, עכשיו צרח כמו משוגע, ואז עמוד לך, מזיע ומסכן, בלי אף תזוזה. כך תזכה בכל
פעם בחצי שעה של חוסר מחשבה. ואיך לא? הרי אתה כבר מת למחצה. עשה כך בכל בוקר עד הודעה חדשה.
תמימה - מדיטציית הוויפאסנה - מה היא אומרת? לך לך אל המדבר, לכרית אשר אראך, ושם שב בשתיקה והתבונן בנשיפותיך, בשטויותיך, בסטיותיך, ובשערות שנותרו על פדחתך. המבורגר לא יהיה בכליך, ויתוש לא ימעכו ידיך, וג'וינט לא ייגע בשפתותיך, ולזיין לא יעלה בהרהוריך, והכי חשוב – מחשבות על האנשים הבורים והגסים, הנחותים ממך, לא יחדרו אל עולמותיך, ולא יפריעו את טוהר דרכיך. ותהיה ההארה אולי יום אחד נחלתך.
ושאינה יודעת לשאול - מדיטציית הזאזן - מה היא אומרת? היא לא אומרת.
***
והיא שעמדה, והיא שעמדה, לאבותינו ולנו. ומכאן כל צרותינו. שלא אחד בלבד עמד לנו, אלא בכל דור ודור עומד לנו, לכלותנו. ורוצים אנו הצלה, אבל לא מידינו. ואם לא ההיא שעמדה, לאבותינו ולנו, אולי לא היינו כל כך משועבדין, ולא כל כך תוקפנין, ואולי לא היו עומדים עלינו כל כך לכלותינו, ולא היינו ממציאים לנו קדוש ברוך הוא שמצילנו כביכול מידם.
***

היה נותן בהם סימנים. רבי אובמה צילום: אי-אפ-פי
דם אחינו ובני דודנו שאנו שופכין כדבר שבשגרה, ומתרצים תירוצים ולא מוותרים על רעיונותינו ויהירותנו.
צפרדע שאנו מנתחים בה ומנסים בה, כי יותר מחייה חשובים חיינו, ויותר מכאבה חשוב כאבנו.
כינים על ראשנו ושער ערוותנו שהן מבוכתנו ובושתנו, ואת אותה בושה אנו מעבירין לילדינו.
ערוב, הלוא הן חיות הטרף שאליהן הפכנו, ואנו כולאין ורוצחין וממנגלין ומנפנפין וטורפין את כל החיות האחרות שמסביבנו.
דֶבֶר הבקר ווירוס העופות ושפעת החזירים, שעליהם אנו מתפלאין לאחר שאנו מהנדסין ומשבטין ומהרמנין ומרעילין את גן העדן אשר הוא לשומרו ניתן לנו.
שחין ומיני מחלות ונגעים בגופנו, שבהם אנו נלחמין ומסממין ומנתחין, ואין אנו רואין שבאים הם עלינו בגלל שאנו כועסין ופוחדין, מדחיקין ומכחישין, ובזה אין אנו מטפלין.
ברד וקרח שבקוטב אנו ממיסין, ואיננו עוצרין, עד שבסוף בתל אביב עיר הקודש נמצא עצמנו שוחין.
ארבה ארבה ארבה תוכניות ריאליטי והאח הגדול שלהן אנו מתמכרין, ובריאליטי האמיתית איננו מבחינין, ואת אחינו הגדול המביט מבפנים אנו שוכחין.
חושך גדול שבו אנו נמצאין.
מכת בכורות שאותם אנו מגייסין ומשביעין ומציידין ומאמנין ואל הקרב בגאווה ובזחיחות אנו שולחין, ובהלוויותיהם אנו בוכין.
ורבי אובמה היה נותן בהם סימנים: תזיז"ו א"ת התח"ת ובהקד"ם.
***
אהבתי כי ישמע אדוני קולי, תחנוני, כי היטה אוזנו לי ובימי אקרא, אך מתי אשמע אני קולו ואת קול תחנוניו, ומתי אטה אני אוזני אליו, כי לעולם חסדו. לשנה הבאה בירושלים. ובישראל אומרים: לשנה הבאה בשיח' ג'ראח הבנויה.
אחד מי יודע? אחד אני לא יודע.
אחד אלוהינו.
אלוהינו? אלוהינו? אלוהינו? אלוהינו?
שבשמיים ובקלאב הכל כלול בחוץ לאאארץ.