מחקר חדש קובע: מדיטציה עושה אתכם חכמים יותר

חצי שעת תרגול יומית של מדיטציה, במשך חודש ימים, הוכיחה שינויים מבניים ברשתות המוח וחיזוק בתפקודים מנטליים שונים של המשתתפים בניסוי. רק אל תקלקלו את זה עם אגו מנופח

רועי אור | 25/8/2010 10:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יצא לכם פעם לשבת על הכרית ברגליים משוכלות ולהרגיש שאתם ברמה גבוהה יותר מרוב בני האנוש? כדאי להיזהר עם האגו, אבל מחקר חדש טוען בדיוק ככה, לפחות מהבחינה המנטלית: מדיטציה, הוא קובע, עושה אתכם חכמים יותר.
 
קשה לראות תוצאות חיוביות במקרה דנן. הסימפסונים משתפרים
קשה לראות תוצאות חיוביות במקרה דנן. הסימפסונים משתפרים צילום: מתוך הסדרה


את המחקר ערך צוות מדענים מסין ומארה"ב באוניברסיטת אורגון, שמצא כי אפילו תרגול יומי בן חצי שעה של מדיטציה עשוי לשפר את מצבכם המנטלי. הסיבה לעניין נובעת מהגברת התקשורת העצבית בין חלקי המוח האמונים על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות, מה שגורם לשיפור כללי של תפקודי המוח. התוצאה הנלווית היא שיפור בתפקודים מנטליים שונים, דוגמת התגובה למצבי קונפליקט.

המדיטציה שנבדקה כוללת טכניקות השאולות מהרפואה הסינית, אך גם מוכרות לנו מסוגי מדיטציה נפוצים אחרים, כמו יציבה, הדמיות מנטליות, תרגילי נשימה והרגעת הגוף. במהלכה ניתנו למתרגלים הנחיות להתמקדות שכללו  גם דמיון מודרך, כשברקע התנגנה מוזיקה מרגיעה.

שינויים מבניים ברשתות המוח

המחקר, בהשתתפות 45 סטודנטים, כלל בדיקה של שתי קבוצות ונמשך חודש ימים. הראשונה תרגלה מדיטציה, ואילו השנייה עסקה בתרגילי הרפיה בסיסיים. חברי שתי הקבוצות תרגלו כחצי שעה מדי יום, חמישה ימים בשבוע, ובסך הכול 11 שעות חודשיות. כבר באמצע החודש, בתום 6 שעות תרגול מצטברות, מצאו החוקרים שינוי בקישורים המוחיים של קבוצת המדיטציה. בסיום החודש ניכר שינוי מובהק בקבוצת המדיטציה בלבד, שעליו נשענו מסקנות החוקרים.

מה שריגש יותר מכל את החוקרים היה הרמז שהתקבל במחקר לגבי היכולת ליצור שינוי מוחי על ידי אימון. "החשיבות של הממצאים שלנו מתקשרת לאפשרות לגרום לשינוים מבניים ברשתות שבמוח", סיפר לעיתונאים הפסיכולוג מייקל איי. פוזנר, שהיה אחד האחראים על המחקר. "החלק המוחי שהושפע במידה הרבה ביותר מהמדיטציה היה זה שאחראי על היכולת להתנהל מתוך קונפליקט, בעוד שלפני המחקר הדעה היתה שנתון זה נגזר מיכולת אישית אינדיבידואלית.

למחקר השלכות רחבות טווח, שכן אותם תפקודים מוחיים נמצאו אחראים גם על תופעות כמו הפרעות קשב וריכוז, דיכאון ואף סכיזופרניה.

נראה שתרגול מדיטציה עשוי לעזור גם לאנשים המתמודדים עם מצבים אלה, והחוקרים מקווים כי מחקרים נוספים בתחום יוכלו לשפוך אור על השימוש הפרקטי במדיטציה לשיפור מצבם של חולים אלה.

מעבר לחשיבות הנקודתית של המחקר, אפשר בהחלט לראות אותו כחלק מתופעה. עוד ועוד מחקרים נערכים בשנים האחרונות לצורך בדיקת השפעתם של כלים אלטרנטיביים כמו מדיטציה, יוגה ודמיון מודרך על איכות התפקודים המנטליים. עולם המדע והעולם הרוחני נפגשים בעוד ועוד מקומות, ונראה כי הם מפרים זה את זה. טכניקות כמו מדיטציה מעניקות מושאי מחקר מסקרנים ופריצות דרך למדע, בעוד המדע מעניק לטכניקות את הגושפנקה שבלעדיה רבים במערב לא יעזו להתקרב לכרית מדיטציה.

אמנם קופות החולים, לפחות בישראל, אמצו כבר די מזמן את הטיפולים האלטרנטיביים, אבל אלה עדיין נתפסים אצל רבים כהשלמה לא מזיקה לטיפול הקונבנציונאלי, שאולי תעזור ואולי לא. נראה שעכשיו כבר מותר לדמיין את היום שבו רופאים ישקלו מדיטציה לפני שהם רושמים ריטלין, וריטריט מדיטציה ייחשב כימי הבראה במקום חופשה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בין גוף לנפש''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/new_age/ordering_new_4/ -->