ראשי » סגנון » ניו אייג' » הגותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

האלכימאי הטאואיסטי: יעקב אבינו מדבר סינית

מה באמת קרה ליעקב כשזכה להארה פתאומית ישירות מידי האלוהים, מה עושה האלכימאי הטאואיסטי ומה, למען השם, הקשר ביניהם? שורי נוימן שוזר שמיים וארץ

חלום יעקב נחשב בעיני רבים לאחד מן הגילויים העליונים שניתנו לאנושות על אודות דרכי הנהגת העולם שקדמו למתן תורה. הגילוי הוא שהארץ קשורה עם העולם העליון קשר של "סולם", כלומר קשר של עלייה וירידה שבאמצעותו מתאחדים השמיים והארץ באיחוד אין סופי. הסולם מוצב בארץ משום שהאדמה היא זו שמשתוקקת להפרייתה, משתוקקת לחסדי השמיים. מלאכי אלוהים משמשים כאן כשליחים שעולים ויורדים בסולם, ותפקידם לתווך בין שני כוחות: שמיים ואדמה.
 

הפילוסופיה הטאואיסטית מכירה גם היא בכוחות אלו של שמים וארץ, ורואה בהם את הכוח הטהור והיוצר ביקום. הם נמצאים בתנועה מתמדת, יוצרים ובוראים ללא הפסק את הבריאוֹת כולן, כשכל בריאה היא יצירה אלוהית המקודדת בקוד מיוחד המטביע בה את טבעה האמיתי. כך יודעים השמש והירח מתי ואיך להופיע, כך יודעות העונות להופיע בעתן, ובעבר כך גם ידע האדם כיצד להתאים את אורחות חייו למציאות הקוסמית המשתנה. אותו הקידוד שנטבע בבריאות השונות הוא גם שאיפשר, הלכה למעשה, את האיזון העדין הקיים בטבע, ולכן לידה ומוות, בנייה והרס הופיעו על פי חוקיות מסוימת.

אך הכוח השמימי אינו הכוח היחיד. במגרש המשחקים האוניברסלי ישנו שחקן חשוב נוסף, הוא הכוח הארצי, האדמה. בניגוד לקודמה, האדמה היא כוח פסיבי, וכמו אם כל חי היא יודעת לספוג ולקבל ללא קץ. אך אין מדובר כאן בכוח מנוגד לשמיים, אלא בכוח משלים לו, עדין ומסור - אך יחד עם זאת חזק ומסוגל לשאת את כל הדברים. הארץ אינה נלחמת או מורדת, אלא נענית לכוח השמימי כעבד מול פני אדונו. זהו כוח שמטרתו לשרת, ובטבע הוא תמיד נמצא "במקום שני". בעוד השמיים יוזמים את עשרת אלפי ריבוא הדברים, הארץ היא זו שיולדת, מגדלת ומביאה את הדברים לידי הגשמה.

בעת הקדומה, התנהל עולמנו הפנימי בחוקיות זהה לזו של העולם הגדול. האדם, שהיה חשוף ופגיע במידה רבה, ידע כיצד להתאים את עולמו לחוקי הטבע המשתנים, וכך היו לידתו ומותו מתואמים עם חוקי הטבע. אך עם הקידמה המואצת, וככל שחולפות השנים, מתרחק האדם מהחוקיות הטבעית שעל פיה נהג לחיות את חייו. כך, למרות שתוחלת חייו מתארכת במידה משמעותית, איכות חייו מתדרדרת והוא פוגש בחייו מחלות שונות ומשונות.

השאיפה של האלכימאי הטאואיסטי היא להחזיר את אורחות חייו לתקנם, להתאימם לחוקי הטבע, ובכך לשמור על "חיי נצח". נאמן לעקרונות הנצחיים של שמיים וארץ, הוא מנסה לשחזר את החוקיות הקוסמית הזו ולקיימה גם אצלו. בגופו מתקיים עולם קטן, מיקרוקוסמוס. גם בעולמו הפנימי מתקיימים להם שמיים ואדמה, ובדומה לחלום יעקב הוא מנסה לאחדם, לחבר ביניהם באמצעות סולם ובכך, בעצם, להיות אחד עם שמים וארץ. איך הוא עושה זאת?

בפלג

הגוף התחתון, באזור הכליות, מאוחסנת התמצית הקיומית של כל אדם. זוהי אנרגיה במצב צבירה דחוס מאד, והיא השורש לחיים עצמם. תמצית זו מהווה, בעצם, העתק מיקרוקוסמי של האדמה. ולכן, כמו האדמה שמאפשרת את לידתם והתפתחותם של כל הדברים בטבע, כך גם אנרגיה זו שולטת בכל תהליך הרבייה והתפתחותו של המין האנושי. אפשר לדמות אותה לשעווה של הנר הדולק, שהיא הבסיס לקיומו של הנר, ובלעדיה לא יוכל לבעור. במהלך החיים היא בעיקר מתבזבזת, במיוחד כאשר האדם אינו חי על פי טבעו האמיתי.

בלבו ובמוחו של האדם שוכנת הנשמה. זהו הכוח השמימי, המהווה העתק מיקרוקוסמי לשמיים. נשמתנו היא הצורה המזוקקת והטהורה ביותר של אנרגיה; מבחינים בה בנקל ורואים את השתקפותה דרך עיניי האדם, המשמשות כצוהר לנשמתו. כאשר מתבוננים בהן ניתן לראות את זיק הניצוץ של הנשמה, וכל עוד מבחינים בזיק זה, יש לאדם תוחלת.

לכן מדמים את הנשמה לאור הקורן מלהבת הנר. הטאואיסט, על ידי שימוש באלכימיה סינית, מזקק את אותה אנרגיה דחוסה ו"אדמתית" השוכנת בכליות, הרי היא התמצית הקיומית, וממיר אותה לאנרגיה קלה וטהורה - היא הכוח השמימי או הנשמה. וניתן גם ליצור תהליך הפוך: בתהליך של יצירה אפשר "לדחוס" את הנשמה ולהמירה לאנרגיה דחוסה וכבדה - היא התמצית הקיומית השוכנת בכליות. כך יצרו הטאואיסטיים הקדמונים סולם שאיחד את הנשמה השמימית עם התמצית הקיומית הארצית, ובכך הביאו לאיחודם האין סופי של שמיים וארץ. איחוד זה הביא אותם לכדי מצבם הטבעי הקמאי ולהשגת בריאות מופלגת.

התהליך האלכימי נוצר, בין השאר, על ידי שימוש  בתרגולי צ'י-גונג. המפורסם ביותר ביניהם הוא תרגול "המעגל השמימי" (HEAVENLY CIRCUIT), המבוסס על שימוש במרכזי אנרגיה שונים ועל שינוע התמצית הקיומית השוכנת באזור הכליות דרך עמוד השדרה אל הראש ומשם מטה אל הלב. כך תמצית זו מזדקקת והופכת לנשמה. לאחר מכן, מהלב, דרך ערוץ מיוחד, האנרגיה ירדת מטה אל אזור הבטן התחתונה, נדחסת והופכת שוב לתמצית חיונית. בכל התהליך ישנה הזנה הדדית של התמצית - האדמה ושל הנשמה - השמיים. על פי האלכימיה הטאואיסטית, מכיוון שבתרגול זה הנשמה והתמצית הקיומית אינן מתבזבזות, אלא להיפך – משתדרגות, תרגול סדיר של "המעגל השמימי" יביא בסיס איתן לאדם ונשמה זוהרת. לפיכך, המתרגל יזכה לאריכות חיים ולבריאות טובה.

אם היה תרגול יהודי שכזה אי פעם הרי זה מה שחווה יעקב אבינו: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.." (בראשית, כ"ח י"א) חכמים מבארים כי המקום נזדמן ליעקב מהר מכפי הרגיל, וכי הלילה האפל ירד עליו פתאום, ללא התראה. יעקב כאילו נרדם, ומאד מהר הוא חולם את חלומו. יש פה, בעצם, רמז לתרגול רוחני ברמה גבוהה, מעין מדיטציה או תרגול של אלכימיה. יעקב בחלומו מבין את האחדות של שמים וארץ ואת התנועה שביניהם. אחרי שהוא מתעורר מבין יעקב כי המקום שבו חלם הוא קדוש ונורא, הוא מבין שזהו בית האלוקים ושער השמיים. הוא בונה שם מצבה ומכנה את המקום בשם "בית אל". היכן נמצא כיום עוד אנשים שזכו מידי השכינה עצמה להארה בדבר האחדות של שמים וארץ?

ישורון (שורי) נוימן הוא סגן מנהל ביה"ס לרפואה סינית­במכללת רידמן לרפואה משלימה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...