פירות מיובשים באמת בריאים?
וגם: איך לייבש בבית פירות וירקות ללא חומרי שימור, ממרח מעולה לסנדוויצ'ים מושקעים, ארוחה דיאטטית טעימה, סיפור קטן וקונדיטוריה מופלאה. לגזור ולשמור
זו, אגב, הסיבה, שמשמשים מיובשים אורגניים הם בעלי צבע כהה, בלתי חינני, לעומת המשמשים הרגילים, הכתומים הזוהרים, שהוסיפו להם גופרית כדי שייראו ככה. ולמה תוסף הגפרית הזה כל כך רע? כי הוא עלול לעורר אסתמה, מיגרנות, כאבי בטן וכו' אצל הרגישים לו, ועוד לא דיברנו על האפקט המצטבר.
מה לומר, חברים, כשיש רשתות זמינות כמו "אורגניק מרקט", "סטופ מרקט", ושווקים אורגניים מפוקחים ביותר (כמו זה המתקיים כל יום שישי במתחם תחנה, מול הדולפינריום בתל אביב), ובכל סופר ישנה מחלקה ייעודית עם מחירים סבירים, חבל לא לבחור באלה האורגניים.
ועוד דבר: האם אתם מבחינים בין הפירות המסוכרים למיובשים? כי הם נמכרים באותם הדוכנים, ובאותה הקטגוריה. במילון שלי, אלה המסוכרים הם זבל צבעוני זרחני עם קלוריות ריקות וניתן לזהות אותם לפי צורתם השעוותית הנוקשה, צבעיהם הצעקניים, ומעטה הסוכר האבקתי הלבן שעליהם. שימו לב.
מי שרוצה לשלוט במה שהוא אוכל, שיקנה לעצמו מכשיר "איזידריי". באתר הידידותי יש סרטוני הדגמה לאופן השימוש. על מספר מגשים משתנה שהבנאדם רוכש ועורם האחד מעל השני (כשבתחתית כל העסק ישנו פן חשמלי המזרים אוויר חם למעלה), על עקרון סלסילות האידוי הסיניות, ניתן לייבש כל פרי וירק (חתוכים לפרוסות) שרוצים, וגם לייצר בעזרתו תבלינים (מייבשים באופן מוחלט את הירק הנבחר, ואז כותשים לתבלין).
לכאורה,
"אימוש, את לא מתארת לך איזה טעים הממרח הזה שהכנת לי!". כך, בטלפון מיוחד מדירתו, דיווח הקליינט המרוצה שלי, שאכל את הממרח הזה בתוך סנדוויץ' מושקע שהוא הכין לעצמו. שו ממרח, אתם שואלים? הנה:
בקערה קטנה מערבבים בעזרת כף (ולא במעבד מזון) עד שהצבע הומוגני תכולת צנצנת קטנה שלמה של חרדל דיז'ון גרגירים בסגנון ישן של יוניליבר (380 גרם), עם תכולת צנצנת קטנה (394 גרם) של מיונז הלמנ'ס. מחזירים את מה שיצא לתוך שתי הצנצנות הריקות ומאפסנים במקרר. ובקיצור, אם רוצים כמויות קטנות או גדולות יותר זה יחס של אחד לאחד.
ממרח המיונז-חרדל הזה משדרג כל סנדוויץ' בשר, מעלה את מפלס הטעם ומוריד את ממוצע הקלוריות של המיונז מ-687 ל-426 קלוריות למאה גרם.
ובלי להתענות עם הטעם הגועלי והתוספים הכבדים (תקראו, תקראו באותיות הקטנות) של המיונזים מופחתי הקלוריות. בכפית עם קצת בטן שמספיקה למריחת פרוסת לחם (ארבעה גרם) יש רק 17 קלוריות. כמה פשוט - ככה מוצלח.
צריך: 1. שלוש מגשיות "סטייק פרגיות של טבע עוף" (שזה פולקעס בלי אנטיביוטיקה, עצמות ועור). צולים אותם בלי כלום, על השומן של עצמם, במחבת טפלון ענקית, באש איטית, עד צבע שחום סקסי. מתבלים תוך כדי צלייה במלח ופלפל שחור, ומאפסנים בקופסה אטומה במקרר.
2. "לחם באלאנס" (שהוא לחם מצטיין ומשביע ביותר מקמחים מלאים של חיטה, שיפון, כוסמין וגרעיני דלעת). יש בו 43 קלוריות לפרוסה וחובה לקלות אותן קצת בטוסטר לפני האכילה, ואז הן טעימות לאללה.
3. מכל נבטי חמניות (שהם "ירוקים" בטעם מדהים של גרעינים שחורים). איך שרעבים - מפעילים את פס הייצור: קולים שתי פרוסות לחם. מורחים על כל פרוסה כפית ממרח מיונז-חרדל וזו שכבה מספקת, כי הטעם עז.
מניחים על זה 50 גרם בשר עוף צלוי (או אפילו מכובס, מהמרק, ובלבד שהוא מתובל במלח ופלפל שחור) או פרוסות דקיקות של סטייק רזה. מסיימים בחופן נדיב של נבטי חמניות. מתקינים שתי פרוסות פתוחות כאלה, ובתוספת עגבנייה ומלפפון חתוכים גס באותה הצלחת, יש ארוחה משביעה ב-270 קלוריות, ובלי טיפת סבל של חסך.
הרשעת הנשיא לשעבר קצב (שהסטיקר האחרון מראה אותו שלוב זרועות בפוזה גאה, ומתחתיה הכיתוב עם הפיסוק המתחכם: "שופוני: אנס!") הפריחה גל בדיחות כלא. אז ברוח זו מספרים על אישה זקנה, שבאה לבית הכלא ואמרה לסוהר שבכניסה: "אדוני השוטר, באתי פה להתייחדות". הסוהר שאל אותה, כמובן, לאיזה אסיר. "לא משנה", ענתה לו בניגון עולה-יורד ובלי שיניים, "אני לא בררנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם