תשכחו מהרוחניות שהכרתם: זה מה שזה, פרק 4
יש רוחניות אחרת, רוחניות מוּבֶנֶת, רוחניות שיודעת כל שלב ושלב בחיֵי וּמוֹתֵּי כל דבר ודבר ומשככת את הכאבים בַּהבנה שאין דבר כזה כאבים. מאסטר יו מלמד את גיל אלון דבר או שניים
*
ג.: טוב. עכשיו ננסה לכתוב משהו יותר קוֹהֶרנטי.
יוֹ: אין דבר כזה קוֹהֶרנטי. קוֹהֶרנטי קיים רק במוח שלך.
*
ג.: בשביל מה צריך את החיים?
יוֹ: אף אחד לא צריך את החיים. החיים צריכים אתכם.
ג.: כלומר?
יוֹ: שום כלומר! ככה זה וזהו זה!
*
ג.: והמדיטציה?
יוֹ: תעשה אותה כל עוד שתעשה אותה, וְאַל תעשה אותה כל עוד שֶׁאַל תעשה אותה.
ג.: וזהו?
יוֹ: זהו!
*
ג.: מה קורה בעולם הזה?
יוֹ: מה שקורה הוא, שהעולם לא מבין שהוא עולם.
ג.: לָמה?
יוֹ: ככה זה.
ג.: תסביר עוד.
יוֹ: העולם מתעלם מזה שהוא עולם.
(כאן אני מפסיק לכתוב)
יוֹ: תמשיך, תמשיך, תמשיך! אל תפסיק לכתוב.
ג.: אז דיברנו על העולם.
יוֹ: אז דיברנו!
ג.: נו?
יוֹ: זהו! העולם לא יודע שהוא עולם. עושה את עצמו
ג.: אבל למה?
יוֹ: אי אפשר להסביר את זה במושגים שאתה יכול להבין.
ג.: בכל זאת, איזשהו רמז.
יוֹ: תן לי לחשוב... לא, אין לי רעיון להסביר את זה.
ג.: יש תקווה?
יוֹ: הצחקת אותי, תקווה? תקווה היא משהו לא פעיל. צריך לעשות משהו.
ג.: מה?
יוֹ: זה תלוי בך!
ג.: בי?
יוֹ: רק בך.
*
יוֹ: תכתוב, תכתוב, תכתוב!
ג.: מה לכתוב?
יוֹ: מה שאני אכתיב לך.
ג.: טוב, תכתיב.
יוֹ: אז ככה: אין עם מי לדבר ובכל זאת הדיבור מדובר. אין עם מי לשמוע ובכל זאת השמיעה נשמעת.
אין עם מי להריח ובכל זאת הריח מוּרח. אין עם מי לטעום ובכל זאת הטעם נטעם.
ג.: מה זה כל זה?
יוֹ: שֶׁקט ותמשיך לכתוב.
ג.: אני שָׁקט.
יוֹ: עכשיו, אם תסתכל מסביב, מה אתה רואה.
ג.: כלום.
יוֹ: זהו. אמרתי לך שאתה לא רואה שאתה לא רואה. אז תפתח את העיניים, גם את העין השלישית
ותתחיל לעבוד.
ג.: זהו?
יוֹ: זהו. עכשיו תנוח קצת.
*
ג.: מה ההבדל בין מה שאתה אומר לבין מה שאני כותב?
יוֹ: אין שום הבדל. ההבדל הוא אתה לא אני.
*
ג.: למה כל הרעש הזה מסביב? לאן שאני הולך משפצים, קודחים, מְתקנים.
יוֹ: ככה, כי מגיע לך.
ג.: למה?
יוֹ: זה מנסה להראות לך משהו. מה, אתה לא רואה?
ג.: אני מנסה, באמת שמנסה.
יוֹ: אמרתי לך שאתה לא רואה שאתה לא רואה.
ג.: אז תגיד לי מה זה מנסה להגיד לי.
יוֹ: קודם כל תבין שזה לא מנסה להגיד לך, זה אתה שמנסה להגיד לך.
ג. אוקי, נו?
יוֹ: זהו!
ג.: מה זהו? בבקשה תגיד פעם דברים ברורים. אתה כל הזמן מדבר בחידות.
יוֹ: זה לא חידות. זה אתה שקורא לזה חידות.
ג.: אבל אני לא מבין.
יוֹ: בבוא הזמן תבין.
ג.: מתי?
יוֹ: בבוא הזמן.
ג.: אז בשביל מה כל הדיאלוג הזה?
יוֹ: בשביל שתילמד!
ג.: זה מתחיל להימאס עלי.
יוֹ: או! זה סימן שאתה לומד.
ג.: די כבר!
יוֹ: טוב. בוא נעשה הפסקה כאן.
*
ג.: מה אנחנו נכתוב הבוקר?
יוֹ.: כן, נכתוב, נכתוב.
ג.: מה נכתוב?
יוֹ: את אשר נכתוב.
ג.: ובכן?
יוֹ: אז ככה: העיפרון זז על הנייר, הנייר זז על הספר שעליו
הוא מונח, הספר זז עליך, אתה זז על כדור הארץ, כדור
הארץ זז בַּיקום, היקום זז בְּךָ, אתה זז בְּךָ, בְּךָ זז ביקום,
היקום ואתה זזים זזים זזים. זזים זזים ובעצם לא זזים
בכלל. כלום לא זז, כלום לא זז, כלום לא זז.
ג.: זה נשמע כמו שירה.
יוֹ: זו אכן שירה.
ג.: עכשיו מה?
יוֹ: אני אמרתי לך בהתחלה, שאתה כל כך עיוור - שאתה רואה רק את האחדוּת.
ג.: אני עד היום לא מבין את זה.
יו: גם לא תבין כי זה לא נמצא בַּהבנה.
ג.: אז איפה?
יוֹ: בךָ! בך! בך! בך!
*
ג.: מה הם החיים בהוֹוֶה?
יו: החיים בהוֹוֶה הם החיים בהוֹוֶה.
*
ג.: עכשיו תגיד לי, למה פתאום הופעת בחיים שלי?
יוֹ: אני לא הופעתי בחיים שלך. אתה הופעת בחיים שלי.
ג.: תסביר.
יוֹ: אין מה להסביר, זה ככה וזהו.
ג.: אתה כל הזמן אומר 'ככה וזהו'!
יוֹ: אל תיקח את זה כתשובת עונש. תבין את זה במשמעות המילולית. 'ככה', כלומר איך שזה, בפשטות.
ו'זהו' – במשמעות הטהורה של המילה היפה הזאת בעברית, בַּמשמעות של זהות (למרות ש'זהות' -
איך שאתם מבינים את זה – זה קשקוש).
ג.: למה אני לא מצליח לראות את הפָּנים שלך?
יוֹ: אתה לא צריך לראות את הפָּנים שלי. כי אין לי פָּנים.
ג.: אבל בכל זאת אתה מופיע כזָכר, ותמיד מדבר מזווית מאוד מסוימת, בצד ימין, מעל הראש שלי.
יוֹ: ככה זה נוח לי.
ג.: אז מי אתה?
יוֹ: אתה.
ג.: אז למה אתה מופיע כמשהו נפרד ממני?
יוֹ: אני לא נפרד ממך. ככה אתה חושב. כלום לא נפרד מכלום.
ג.: טוב, את זה כבר שמעתי בתורות אחרות.
יוֹ: הן צודקות בעניין הזה.
ג.: אז מי אתה?
יוֹ: אני בעצמי לא יודע.
ג.: מה???!
יוֹ: כל מה שבשבילך הוא במסגרת המושג 'ידיעה' – הוא לא רלוונטי בשבילי.
ג.: עכשיו מה?
יוֹ: תחזור למדיטציה ותפסיק לכתוב.
*
ג.: מהי הרוחניות?
יוֹ: אנשים עושים רוח וקוראים לזה רוחניות. אין דבר כזה רוחניות.
ג.: אז מה כן יש?
יוֹ: יש רוחניות.
ג.: מה זה צריך להיות התשובה הזאת?
יוֹ: זאת רוחניות אחרת, רוחניות מוּבֶנֶת, זאת רוחניות שיודעת כל שלב ושלב בחיֵי וּמוֹתֵּי כל דבר ודבר,
זאת רוחניות שמשככת את הכאבים בַּהבנה שאין דבר כזה כאבים.
ג.: אוי, זה נשמע כל כך לא מובן.
יוֹ: טוב, אני מנסה לפשט את זה. האדם הטיפש עשה הבדל בין חומר ורוח, כשבעצם אין הבדל בין
חומר ורוח, הם אותו דבר.
ג.: את זה כבר שמענו.
יוֹ: גם אני שמעתי והשמעתי. וזוהי הפשטות של כל העניין. אין דבר כזה רוחניות, נקודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם