ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

שאלה של בחירה: זה מה שזה, פרק 6

פתאום, באמצע החזה, גיל אלון מתחיל להרגיש אהבה כלפי המאסטר שהוא כל כך מפחד ממנו. אבל עכשיו צריך להמשיך במדיטציה

גיל אלון | 7/7/2011 11:10

תגיות: מדיטציה, בודהיזם, גיל אלון, זן, זן בודהיזם, מאסטר

המקום הזה שבו החיים מתרחשים זה מקום של בחירה, בין אם היא מודעת ובין אם לא צילום: אי-פי

להקדמה

*

גיל: אתה מתחיל לדבר?

יוֹ: אני מתחיל, אני מתחיל.

גיל: משהו שצריך לכתוב?

יוֹ: כן, לכתוב.

גיל: אני מוכן.

יוֹ: אני עוד לא.

גיל: איך זה יכול להיות?

יוֹ: אני צריך לחשוב איך לנסח לך את זה. אז תחכה קצת.

גיל: או-קיי.

יוֹ: טוב, תכתוב: לַיָפָּנים אין כל נגיעה לַסינים. לסינים אין כל נגיעה ליפנים.

גיל: מה?

יוֹ: עוד פעם אני אומר: ליפנים אין כל נגיעה לסינים, ולסינים אין כל נגיעה ליפנים.

גיל: למה?

יוֹ: זה מה שעשיתם.

גיל: כלומר?

יוֹ: אתם יצרתם את ההפרדה.

גיל: איזו הפרדה? בין מה למה?

יוֹ: בין דבר לדבר, בין יפני לסיני.

גיל: אני מחייך, זה מצחיק אותי, זה נשמע כמו בדיחה.

יוֹ: זו באמת בדיחה, רק שהיא בכלל לא מצחיקה.

גיל: או-קיי, אז בוא נהיה רציניים.

יוֹ: אני תמיד רציני. גם כשאני צוחק, אני צוחק ברצינות, כלומר מכל הלב.

גיל: טוב, נחזור לנושא.

יוֹ:

אין לְמה לחזור. כשאתה אומר 'לחזור' אפשר לחשוב שאי פעם עזבת את הנושא, אבל בעצם אף פעם לא עזבת אותו.

גיל: אני כבר מבולבל לגמרי.

יוֹ: טוב, חזרה למסילה. אני אומר לך שההפְרָדה שיצרתם היא שורש כל הבעיות שלכם.

גיל: אין חדש תחת השמש, כבר שמענו את זה.

יוֹ: אבל אתם לא מבינים את זה. אז צריך לדפוק לכם עם פטיש על הראש, עוד פעם ועוד פעם, עד שתבינו. אף על פי שאין שום פטיש, בגלל שאתם הפטיש של עצמכם.

גיל: כן. אז ההפְרָדה היא שורש כל רע.

יוֹ: והרע הוא שורש כל הפְרָדה. אתה רואה את המִשוואה?

גיל: תגיד עוד פעם.

יוֹ: ההפְרָדה היא שורש כל רע, והרע הוא שורש כל הפְרָדה.

גיל: אז איך אפשר לצאת מתוך המעגל הזה?

יוֹ: אי אפשר לצאת ממנו. לצאת זה לא מספיק. צריך לקפוץ ממנו, לזנק ממנו החוצה.

גיל: לאן?

יוֹ: אל הלא-כלום. אל איפה שההפְרָדה הופכת לבלתי רלוונטית.

*

גיל: האם יש איזושהי ידיעה בקשר לְמָה שקורה פה, לָמה? מה הסיבה? פה, אני מתכוון בעולם.

יוֹ: אני מזכיר לך שלפני כמה שנים נתקלת במה שאמר רבי צדוק הכהן ש"בַּמָּקום שיש ידיעה אין בחירה וּבַמָּקום שיש בחירה אין ידיעה". זה משפט כל כך נפלא וענק, שזה מסכם כמעט את כל האמת.

גיל: אני מודע לזה שזה משפט נפלא, אבל אני לא בטוח שהבנתי את כל הרבדים שלו.

יוֹ: בַּמקום הזה שבו החיים מתרחשים, זה מקום של בחירה. כלומר מה שלא תעשו ומה שכן תעשו נובע מבחירה, בין אם היא מודעת ובין אם לא. לכן אתם לא יכולים לדעת. בעברית יש משמעות מאוד עמוקה לַידיעה. זאת הסיבה שהמילה הזאת משמשת לתיאור האקט הסקסואלי. לַדעת את האישה (או את מי שאתה בוחר לדעת).

גיל: ובכן?

יוֹ: כל עוד אתם בוחרים, אתם לא יכולים לדעת.

גיל: למה?

יוֹ: אני לא בטוח שאני יכול להסביר את זה.

גיל: תנסה.

יוֹ: כל פעם שבוחרים, בעצם מתעלמים מזה שיודעים. רק ההתעלמות מהידיעה מאפשרת את הבחירה. אפשר להגיד שבַּבחירה אנחנו מעמידים פנים שאנחנו לא יודעים. כלומר אתם מעמידים פנים שאתם לא יודעים.

גיל: כן...?

יוֹ: אז: אם אתה בוחר – אתה לא יודע, ואם אתה יודע – במה בדיוק תבחר? בַּידיעה, בַּידיעה המוחלטת, הבחירה נעלמת. וגם העולם נעלם. גם פֹּה, בשפה העברית, יש רמז נהדר. המילה 'עולם' כוללת בתוכה כבר את המילה 'התעלמוּת'.

גיל: טוב, עכשיו תעשה קצת סדר פרקטי.

יוֹ: אני אנסה. נגיד שאתה יודע הכול. אתה יודע מראש את כל האפשרויות שעומדות להתרחש; אז מה הטעם בַּבחירה? איפה ההפתעה? איפה הריגוש? איפה התגלית? איפה ההתגלוּת?

גיל: אז?

יוֹ: אז בשביל לבחור – יותר טוב לא לדעת. זהו, מספיק לעכשיו, אחרת זה יהיה יותר מדי כבד. בשבילך ובשביל אלה שיקראו. אז בוא ננוח להפעם.

אין אהבה וחוץ מזה משהו אחר. יש אהבה וזהו זה צילום: אי-פי

*

גיל: אני לפעמים מפחד ממך. אתה אומר אמיתוֹת שקשה לי לשמוע, או שאני לא רוצה לשמוע. ואתה גם מתפרץ בלי הזמנה.

יו: אם אני כל הזמן ישנו, איך אני יכול להתפרץ.

גיל: כן, אתה ישנו כנוכחות, אבל לא כל הזמן אתה מדבר.

יוֹ: אני כן מדבר כל הזמן, אבל אתה לא כל הזמן שומע.

גיל: או! אתה רואה – זהו עוד נתון שקשה לי או שאני לא רוצה לדעת.

יו: אז תִּתְרַגֵל.

גיל: אולי הפכתי לאדם עם אישיות מפוצלת?

יוֹ: מה אתה מקשקש!

גיל: בכל זאת כל התופעה החדשה הזאת, הדיאלוג איתך, זה די מוזר.

יוֹ: 'מוזר' זה עניין של בחירה. איך אתה בוחר לתייג משהו.

גיל: אז אני בסדר?

יוֹ: פֶּרְפֶקְט.

גיל: לא לדאוג?

יוֹ: אין מה לדאוג, אני פה, אוהב אותך ושומר עליך.

ג.: תודה רבה.

יוֹ: בבקשה. תמיד.

(הפסקה בכתיבה)

גיל: פתאום, באמצע החזה אני מרגיש אהבה אליך.

יוֹ: יופי! עכשיו בוא נמשיך, כלומר תמשיך במדיטציה.

גיל: אבל זה חשוב!

יו: בטח שזה חשוב, אבל גם חשוב להמשיך במה שאתה עושה. אין אהבה וחוץ מזה משהו אחר. יש אהבה וזהו זה. אז אני אומר לך להמשיך. שים לב: להמשיך! לא לשנות ולעבור למשהו אחר. להמשיך. כלומר בזה שאתה ממשיך את מה שאתה עושה אתה ממשיך את האהבה, אתה לוקח אותה הלאה.

גיל: זה נפלא מה שאתה אומר.

יוֹ: אני יודע.

*

גיל: מהו הקשר החזק הזה להוֹדוּ? למה אני מרגיש געגועים כה חזקים לַמקום?

יוֹ: זה קשר בל ינתק.

גיל: לָמה?

יו: כל ניסיון שלך להסביר את זה בדרך לוגית הוא בזבוז זמן. אתה זוכר שאמרתי לך שהשאלה היא מאיפה אתה בא?

גיל: מה, אתה רוצה להגיד לי, שבעבר חייתי בהודו?

יו: אוי, אל תוריד את השיחה לפסים כל כך רדודים.

גיל: אז איך להבין את זה?

יוֹ: עוד פעם? אמרתי לך שזה לא בַּהבנה. אתה מחפש הרבה דברים בַּהבנה, אבל הם לא בַּהבנה.

גיל: אז?

יוֹ: הקשר שלך להוֹדוּ הוא הקשר שלך להוֹדוּ. זה קשר בל-ינתק.

גיל: אתה פשוט אומר שוב אותו דבר.

יוֹ: כי אין דרך אחרת להגיד את זה.