ראשי » סגנון » ניו אייג' » בין גוף לנפש

יוגה מאניה: לא על האסאנות לבדן

הקשר בין המסורת היוגית העתיקה לבין שלל השיטות שפותחו במערב והגיעו לחדרי הכושר ושות' מקרי בהחלט. רני פייפר מזכיר לכולנו שמאחורי היוגה יש הרבה מעבר לתנוחות פיזיות שונות ומשונות

בשנים האחרונות יש מגפת יוגה בארץ, או אם תרצו יוגה מאניה. למרות שמדובר במגמה לכאורה חיובית, נשאלת השאלה מה באמת הקשר בין אלפי הישראלים שמתרגלים יוגה בחדרי כושר, מרכזי יוגה למיניהן, מתנ"סים ושאר ירקות לדבר הזה שנקרא יוגה?

בארץ פועלות אינספור שיטות ואסכולות שונות בתחום היוגה, או ליתר דיוק בתחום ה"האטה יוגה", הענף הפיזי בתחום. הנה רשימה חלקית, רק כדי שתהיו בעניינים: איינגר, אשטנגה, ויג'נאנה, ויניאסה, אנוסארה, אגאמה, קריפלו, בריגהו, שאדו, ריי, ביקראם, קונדליני, פאוור יוגה, יוגה 23 ואפילו משהו שנקרא אקרו-יוגה (שילוב מנצח של אקרובטיקה ויוגה?!).

כל אלה מציעים חיטוב פיזי ושיפור איכות החיים,

בריאות וכו', אך איפה הזיקה לפילוסופיה ששזורה בד בבד עם המסורת ההינדית העתיקה שנקראת יוגה?

האטה יוגה היא רק חלק קטן (ויש אומרים אף זניח) במסורת האדירה הזאת. ביצוען של אסאנות מאתגרות ומושלמות ככל שיהיו אינן יוגה. איינגר ואשטנגה שמות דגש על מחויבות פיזית לתנוחה, אך אינן טורחות להקנות לתלמידיהן ומוריהם את הבנת הפילוסופיה הפנימית והעמוקה של היוגה.

יש טענה שאנשים נמשכים ליוגה מההיבט הפיזי ואילו ההיבט המנטלי או הרוחני (וגם למילה הזאת נתייחס בהמשך) מגיע לאחר מכן. אולם במציאות, ברוב המקרים נשארים המתרגלים רק עם האימון הפיזי ורק מעטים מעמיקים ומפנימים את כל התורה אליהם פנימה.

אינני מתכוון להיכנס לעובי הקורה של הפילוסופיה היוגית כי לא בזה עסקינן כאן, אך גם בפסוקי היוגה הנערצים של פאטנג'לי יש בקושי שלוש סוטרות (מתוך 195) שמתייחסות לאסאנות, ורובן אסאנות לישיבה נוחה וממושכת של מדיטציה.  גם ההאטה יוגה פריד יפיקה, שנכתבה במאה ה-14, מונה 15 אסאנות בלבד. ובדומה לה, גם הגרנאדה סמהיטה ושיווה סמהיטה שנכתבו במאה-17 מונות בערך מספר דומה של אסאנות.

אז בואו ניכנס קצת לפילוסופיה הודית, ענף ההאטה יוגה הוא רק חלק קטן מן העץ שנועד להביא למלוא הגשמתו העצמית של האדם (או לענות על השאלות הקיומיות ביותר של האדם, כגון:מי אני, מי זה ה"אני" ומה ואיך ה"אני" הזה עושה כאן לעזאזל?) עם כל הכבוד לאסאנות (ותאמינו לי, יש הרבה כבוד), האסאנות לכשעצמן אינן יכולות לספק תשובות לשאלות אלו.

היוגה על כל ענפיה ושורשיה מספקת כלים נפלאים להבנה יותר ברורה ואמיתית של עצמנו. הראג'ה יוגה או האשטנגה יוגה (לא השיטה שפותחה על ידי שרי פטהבי גוי'ס  שחי בין השנים 1915-2009 אלא היוגה בעלת שמונת האיברים) שמה דגש קודם לכל על היאמות וניאמות שהן קודים התנהגותיים, מוסריים וחברתיים של ההולך בדרך היוגה, כמעין בסיס חזק ואיתן להמשך הדרך שעליה היא נבנית.

קודים אלה עוסקים בטיהור מנטלי ופיזי של האדם כהכנה לתרגולים יותר גבוהים של ריכוז בתודעה טהורה ונצחית, חשיבה חיובית, מדיטציה ולבסוף סאמאדהי. היוגה מכילה בתוכה אוצרות לחיים נעלים יותר, תוך כדי ריסון האגו, חשיבה גבוהה וטהורה וחיים צנועים, אך לשם כל זה נדרשת מן השואף בדרך היוגה משמעת עצמית חזקה כברזל ועבודה רצינית וכנה (סהדנה), או כמו שאמר אחד ממוריי, "יוגה זה לא תחביב".

יוגה היא דרך חיים שניתן לשלבה בחיי היומיום שלנו כדי לשפר את אופיינו, חיינו זה עם זה, האופן שבו אנו מתנהגים ועובדים בכלליות, להבין את חיינו כתהליך של למידה תמידית ומתמשכת ולבסוף לחקור את יחסינו עם אמת ותודעה נצחית אחת.

מספיק לקרוא את הבהגוד גיטה כדי לראות ולהבין איך התגבשו להם כל ענפי היוגה השונים כגון הבהקטי יוגה (יוגה של דבקות), נאיאנה יוגה (יוגה של ידיעה) וכמובן קארמה יוגה (יוגה של עשייה ושרות ללא תמורה) כדי ללטש ולטהר את השואף הרציני בדרכו ההתפתחותית.

התפתחות ביוגה היא אינדיבידואלית ונתונה לגמרי בידו של השואף ורצינותו בדרך, כך שאין הרבה מקום להתפשרויות והנחות. יוגה אינה יכולה להתקיים עם חיים נהנתנים של מסיבות, סמים, גרגרנות, מיניות מופקרת וכו'. היוגה בעצמה מפתחת אצל השואפים אבחנה (ויווקה) בין הדברים שחולפים וניתנים לשינוי לבין אלה שאינם. עוד כלי נפלא שהיוגה נותנת היא הויצ'ארה או ויצ'ארנה שבאמצעותם יכול היוגי לחקור בחקירה עצמית ונכונה את מה שחווה, קרא או הסיק מתרגולו האישי.

כלים אלה ועוד רבים אחרים מעניקים ליוגה מקום של כבוד ההערצה וחיבוק של האסכולות הפילוסופיות החשובות של הודו -  הסאמקאיה, הוודנטה הניאיא והטנטרה.

אלא שכאמור, בישראל (ובכלל במערב) ישנו דגש גדול יותר על האסאנות ופחות על הכלים היותר עדינים של היוגה להתפתחות אישית, שהיא מוטיב מרכזי ובסיסי ביוגה. חשוב לציין שאינני מוריד מערכן של התנוחות, התנוחות ידועות ככלי רב עוצמה לשליטה באנרגיית החיות (פראנה) ולאיזון מרכזי האנרגיה המנטליים בגוף (צ'אקרות).

כמו כן, יחד עם תרגול כן וחקירה עצמית נכונה וידע - חווייתי ואינטלקטואלי - האסאנות מסוגלות להוביל אותנו לשליטה בהכרה, עד כדי כך שנהיה אדונים לעצמנו ולא עבדים להכרה מבולבלת שכל הזמן משתוקקת ורצה לכל כיוון שאנו מאפשרים לה לרוץ.

רבדיה של היוגה רבים ועמוקים וחלקם גם מאוד קשים להבנה לוגית ואינטלקטואלית של האדם המערבי, אך אם נדע לשלב בין הפיזי למנטלי נוכל באמת להעריך ולהבין כיאות את המתנה הגדולה שקיבלה האנושות.

למעשה, משמעותה של היוגה רבת פנים; ענפיה מתפצלים ומשתרגים לכל עבר. היא קשורה באופן ישיר לכל הפילוסופיות ההודיות ויחד עם זאת אינה שייכת להם ועומדת בפני עצמה (למרות ההומולוגיה עם הסמקאיה). הכתבים ההודים מזהים את היוגה ככל דרך אלוהית בין אם זו קרמה, נאינה, בהקטי או ראג'ה - יוגה היא הדרך הנבחרת להשגת תודעה טהורה, נצחית ומוחלטת.



רני פייפר חי וחוקר את התרבות והמסורת ההינדית

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...