ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

מנה של רוח: נקטר האלים

כדי להשיג את האמריטם- המשקה האלוהי, נאלצו האלים להקדיש אלפי שנות חביצת אוקיינוס, התעסקות עם שדים, נחש ומה לא. איתי אפרת על הדרך הלא פשוטה שבמסע הרוחני

בשבועות האחרונים כתבתי על המזון, חשיבותו מבחינה רוחנית, הסמליות העמוקה שיש לו בתרבות ההודית ותפקידו בתרגול היוגה.

אחד המזונות, או יותר נכון המשקאות המפורסמים ביותר בהודו  אינו הצ'אי הידוע או הלאסי המתוק, אלא משקה שיתן לכם קצת יותר מסיפוק הצימאון ומסיפוק בלוטות הטעם (ואני מאד אוהב את המשקאות האלה).

המשקה הזה הוא המשקה הנשגב, הנקטר, משקה האלים המכונה בהודו האמריטם. ישנו סיפור נפלא, אולי הסיפור האהוב עלי ביותר מבין הסיפורים הרבים במיתולוגיה ההודית. שמעתי את הסיפור הזה ברגע של משבר, כשהגוף כואב ועייף, וההכרה רוצה רק לדעת, מדוע זה כל כך קשה?

מספרים שלא רק לבני האדם יש קשיים, היה זמן שאפילו לאלים היה קשה מאד. הם הפסידו במלחמתם מול השדים בכל תחום, אפילו אינדרה מלך האלים נסוג ממלכתו לאחר שאיבד אותה במלחמה ונאלץ לברוח על נפשו ביחד עם שאר האלים.

לאחר שלא נותר להם דבר הבינו האלים שהם צריכים עזרה והדבר היחידי שידעו שיציל אותם ממוות הוא האמריטם, המשקה האלוהי שמעניק חיי נצח והופך את המשיגים אותו לחסינים מפגיעה. אבל כיצד יוכלו להשיגו?

האלים הלכו אל האל וישנו שאמר להם: אין בעיה, האמריטם נמצא באוקיינוס החלב. כל שעליכם לעשות הוא להוציאו משם ובשביל זה תצטרכו לחבוץ את האוקיינוס כמו שחובצים חמאה מחלב (תהליך ערבוב ממושך).

האלים הביטו באוקיינוס ומייד טענו שאין להם מושג איך לבצע את המשימה. אין בעיה אמר וישנו, הנה אתן לכם את הר מנדהרה הוא ישמש לכם במקום המוט, והנחש ואסוקי הענק בעל אלף הראשים, ישמש אתכם כחבל אותו תקשרו ובעזרתו תסובבו את ההר.

מצויין! אמרו האלים. אה, ועוד משהו קטן אמר וישנו, אין לכם מספיק כוח כדי לבצע את המשימה, תצטרכו לקבל עזרה ממישהו שימשוך את הצד השני של הנחש, אני מציע שתיעזרו בשדים לשם כך. 

לאלים לא היתה ברירה, הם הלכו אל השדים ואמרו להם: ניתן לכם מהאמריטם, אם תעזרו לנו למשוך ולסובב את ההר. אך הצדדים עוד לא במשימה ומיד נקלעו לויכוח. השדים לא הסכימו להחזיק בחלק האחורי של הנחש, ומפאת כבודם נאלצו האלים לותר ולהחזיק בזנב כאשר השדים מחזיקים בראש. מייד התחילו במשיכה ושוב בעיות, ההר החליק כל הזמן ואי אפשר היה להחזיקו במקום אחד על קרקעית האוקיינוס.

האלים פנו אל וישנו בטענה שהציוד לא עובד וצריך קצת תמיכה טכנית. הוא הסכים לעזור והפך את עצמו לקורמה הצב, שהוא ההתגשמות השניה של האל המשמר הלא הוא וישנו, הוא צלל לקרקעית ועל גבו הונח ההר ושוב החלו במלאכה המייגעת האלים והשדים ביחד.

 לאחר כמה אלפי שנים של מאמץ התחיל לעלות ולבעבע רעל מגופו של הנחש. הרעל יצא מפיו של ואסוקי ישר אל השדים שהחזיקו בראש, ואשר ברחו מיד. הרעל המשיך לטפטף ואיים להמיס ולהרעיל את כל העולם וגם בני האדם בתוכו. האלים זעקו לעזרה ומכיוון שוישנו כבר היה עסוק במקום אחר הפעם הופיע האל שיווה אשר הסכים לשתות את הרעל.

כשראתה זאת פרווטי אשתו של שיווה היא פחדה שימות מהרעל וסגרה את צווארו כך שהרעל לא יוכל לזרום אל גופו. מאז נקרא שיווה נילה קאנטה, כחול הצוואר. שוב במאמץ רב והבטחות שמעכשיו הכל יהיה בסדר כינסו

האלים את השדים בחזרה ויחד המשיכו בעבודה. במהלך החביצה החלו עולות כל מיני מתנות מופלאות מתוך האוקיינוס: סוס לבן ופלאי, פרה ממלאת משאלות, אבן יקרה, היפה בתבל, עץ בעל פריחה תמידית ואפילו האלה לקשמי, אלת השפע הופיעה כתוצאה מפעולת החביצה, ישובה על פרח לוטוס ומטבעות של זהב בידה.

במאמץ רב הצליחו האלים להפנות את תשומת ליבם בחזרה אל המשימה ולרתום את השדים בפיתויים ובתחינות בחזרה אל המלאכה. לאחר זמן רב של משיכה ודחיפה מאומצות הופיע החכם דהנווטארי  ובידו כד שבו האמריטם, משקה האלמוות. בעוד האלים משתאים מהמראה, חטפו השדים את הכד וברחו איתו. לאחר רדיפה ממושכת הצליחו האלים למצוא את השדים והכד ופנו לעזרתו של וישנו שוב.

גם הפעם הרגיע אותם וישנו ויצא לעזרתם. הוא התחפש למוהיני, המפתה והיפה בנשים והופיע בפני השדים. מיד שכחו השדים את האמריטם והחלו בוהים במוהיני. מוהיני ניצלה את ההזדמנות ובתנועות עדינות ויפות לקחה את האמריטם והושיבה את האלים והשדים בשורה.

היא העמידה פנים שהיא מחלקת את הנקטר בשווה לכולם למרות שלמעשה חילקה אותו רק לאלים. הסיפור ממשיך להתפתל לכאן ולכאן  אך הסוף הוא שהאלים זוכים בנקטר, הופכים לבני אלמוות ומנצחים במלחמה. הם זוכים בממלכתם מחדש וחיים בה באושר.

הסיפור הוא יפה, אך מה לסיפור זה וליוגה או לכל דרך רוחנית?  זהו למעשה משל לתרגול ולהליכה בדרך. אם תרצו לנצח במלחמה ולהפוך למאושרים באמת, תיאלצו להתמודד עם ההכרה, הלא היא האוקיינוס הגועש והמלא מחשבות המשתנות ללא הרף. השקטת גלי המחשבה וההתגברות על המחשבות הן עבודה רוחנית קשה כמו המשימה של חביצת אוקיינוס שלם.

בעבודה רוחנית זו לא מספיק להיעזר בתכונות הנעלות שלנו (האלים) וביכולת ההנאה אלא צריך לרתום למשימה את כל הווייתנו ואפילו להשתמש בעורמה כדי לגייס את התכונות השליליות והכאב, לכוון ולמקד אותם לעבודה הרוחנית.

הנחש בעל אלף הראשים מסמל את התאווה והמספר הרב של הגירויים החושיים, והמקל או ההר המסתובב מסמל את הריכוז הנדרש לביצוע התרגול הרוחני. הבסיס לתרגול הרוחני ולריכוז הוא כינוס החושים, כמו הצב, המכנס את גפיו וראשו פנימה.

המכשול הראשון בדרך הרוחנית הוא הקושי והכאב, המיוצגים ע"י הרעל היוצא מהנחש ואשר מפריע בעיקר לחלקים השליליים שבנו וגורם לנו לרצות לברוח. שיווה הבולע את הרעל אל גרונו מראה לנו את ההקרבה והאצילות הנדרשות בעבודה הרוחנית. הוא גם מסמל את השליטה בהכרה על ידי הנשימה המשקיטה ומחזירה לאיזון.

המכשולים הבאים הם הפיתויים הגדולים העולים מהישגים רוחניים. המתנות השונות מייצגות את הרווח החומרי והחיצוני שהמתרגל יוכל לקבל אם ישתמש בכוחות אותם פיתח במהלך התרגול, ושגם מהם צריך להיזהר שלא יסיטו אותנו מדרכנו.

לבסוף החכם דהנווטארי, שהוא הפיזיולוג השמימי מייצג את הבריאות המושלמת של הגוף וההכרה שהיא המפתח להשגת אלמוות. אפילו לאחר שכבר הושגה המטרה והאמריטם נמצא בידינו, עדיין יש סיכוי שהפיתוי יכריע אותנו ברגע האחרון כמו שמוהיני עושה לשדים ברגע אחד של חוסר תשומת לב.

לסיפור גרסאות רבות שהתווספו במהלך השנים והוא יכול להוות מקור השראה גם לאלה שכבר עברו כברת דרך בתרגול הרוחני, וגם למתחילים בראשית דרכם. אבל בעיני זהו סיפר אשר קודם כל מלמד, שבדרך הרוחנית, כמו בהכנת מזון, אין קיצורי דרך. האיטיות והיציבות, תשומת הלב והריכוז הם הדרך הבטוחה אל המטרה, והמכשולים השונים הם בלתי נמנעים, אם לא כן לא היתה זו דרך רוחנית.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...