דונה גרציה - הטייקונית היהודייה הראשונה

וגם: למה קורים דברים רעים לנשים טובות, ותרשים הביליארד של החיים. לגזור ולשמור

סופ
אודטה  | 12/11/2011 9:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אהלן חברים, לפני שנה בדיוק שמעתי לראשונה את הסיפור הפנטסטי הזה שתכף אספר לכם אותו, על דונה גרציה, והתרגזתי לאללה. אחרי שתקראו את הדברים, אין לי ספק שגם אתם תתרגזו. מי תלש את הדף שלה מההיסטוריה? איך קרה הנס הזה, שעד היום לא מלמדים בכל בתי הספר שלנו פרק כל כך משמעותי בתולדות העם היהודי? ואיך זה שרק בשנה שעברה האישה הזו קיבלה סוף סוף הכרה ממלכתית? היו צריכים לעבור כ-460 שנים כדי שנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, ייתן לאחת הנשים החזקות שידע העולם מאז ועד היום, את הכבוד הראוי לה.

ולמה היא לא הייתה קיימת בדפי ההיסטוריה שלנו עד לפני שנה? כי ההיסטוריה נכתבה על ידי גברים. ככה פשוט. זה למה. מי הייתה דונה גרציה? סיפור תהפוכות ותפניות חייה פשוט מדהים, כי חייה היו טלנובלה מטורפת. היא ניהלה אימפריה וקשרים עם נסיכויות שונות, וסחרה בין מדינות עם הרבה כוח, עוצמה, חזון, תושייה ויכולת. ובכל משאביה - והם היו רבים - היא השתמשה כדי להציל את העם היהודי. ממש כך.

בת האנוסים הזו, שחיה במאה ה-16 בספרד, שגילתה רק ביום חתונתה שהיא יהודייה, הייתה המיליארדרית הכי גדולה של דורה. היא "חותנה טוב" עם בעל אמיד, בן אנוסים גם הוא, מבוגר ממנה בהרבה, שהתעשר מאוד מייבוא פלפל מהודו, שמשקלו היה אז בזהב. ולמרות פער הגילים, עד יום מותו היו להם נישואים טובים, מלאי אהבה, שהניבו שתי בנות (שאחת מהן מתה בגיל צעיר, ושברה בכך את לב אמה).

המיליארדרית היהודייה הראשונה עשתה את מרב הונה אחרי מות בעלה בגלל כישורי המסחר המדהימים שלה, מעסקים בשוקי התבלינים והיין והבנקאות. היה לה צי סוחר פרטי, ענק יותר מאשר של ונציה וכל נסיכויות הים האירופאיות במשותף, והיא הייתה עשירה יותר מכל המלכים, הנסיכויות האירופיות, והסולטן הטורקי גם יחד. בסכומים של ימינו, עושרה היה גדול מצרוף הונם של וורן באפט, ביל גייטס ועוד כמה מיליארדרים ביחד.
רחלי שלו
דונה גרציה. הטור של אודטה רחלי שלו

להיסטוריונים מביני דבר יש נוסחאות שמתרגמות את הסכומים שהיו לה לסכומים בני ימינו, וככה יודעים. היא שלטה בשוק היין, התבלינים והמסחר העולמיים ומשכה בחוטים של מנהיגי העולם כולו, בימים של אינקוויזיציה ספרדית, גירוש יהודים ומעמד נשים נחות. היא חיה בתקופה חשוכה ליהודים, ועוד יותר חשוכה לנשים.

היא הייתה אישה עם מנוע ענק לעשייה, שהתעלמה מהנסיבות הקשות והתעלתה עליהן. מעולם היא לא התייחסה למציאות החיצונית הקשה - אלא ייצרה אותה לרצונה, בכל העוצמות והתושייה. לא משנה כמה קשה היה המצב - היא יכלה לו.

הנה סיפור מדהים נוסף עליה: אחותה קינאה בכוחה ובעושרה, והלשינה עליה לאינקוויזיציה שהיא יהודייה, כדי שיאסרו אותה, ועושרה של דונה גרציה יעבור לרשותה. אלא שהסתומה לא לקחה בחשבון שגם אותה יכניסו

לכלא. כי אם אחותך יהודייה, אז מה את? כמובן שעם הכספים והקשרים שהיו לה, דונה גרציה הצליחה לבסוף לשחד את מי שצריך, ואחרי כשנתיים בכלא היא קנתה את דרכה החוצה. והפרט המדהים: היא קנתה גם את חירותה של אחותה הבוגדת, חמלה עליה, ולקחה אותה איתה. הרצל, לפניך.

דונה גרציה, האישה החזקה בעולם, הייתה הראשונה לחלום ולהגשים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. והיא עשתה זאת 350 שנים לפני הרצל. האישה הזו היא אגדה אמיתית. היא חכרה מהסולטן הטורקי את אזור טבריה. אחר כך היא הבריחה לשם יהודים מכל אירופה, כדי להציל אותם מאימת האינקוויזיציה וליישב את ארץ ישראל. היא הייתה "הסוכנות היהודית" בת אישה אחת. שלא לדבר על זה שהיא דאגה לתרגם את התנ"ך ללדינו ולהפיץ אותו בכל אירופה, כדי שהיהדות לא תיכחד.

זה היה מפעל יקר ומסוכן ביותר בזמנו. ושוב: כל זה, כשהאינקוויזיציה הייתה בשיא כוחה. ואיך יודעים שהכל אמת? איך יודעים שזו לא פנטזיה מזרחית? כי כל המסמכים המאשרים את חייה ופועלה קיימים עד עצם היום הזה בכל מיני ספריות אירופיות של אוניברסיטאות וכנסיות. וד"ר צבי צחייק, שהוא היסטוריון שחקר את האישה הזו במשך עשר שנים (וכתב עליה את הדוקטורט שלו), מביא אותם כסימוכין בדוקטורט הזה. פשוט צריך לקרוא את כל מראי המקומות.

פסטיבל דונה גרציה בטבריה. רגע לפני החגיגות המתוכננות בפסטיבל מיוחד הנושא את שמה בטבריה (מה-14 עד ה-17 לחודש זה), לכו לבקר ב"מוזיאון דונה גרציה" שם. אל תצפו להרבה, כי הוא סוג של דלות החומר, ואני עדינה, אבל ההדרכה מ-ר-ת-ק-ת, וזה שווה את הכל. ואולי אולי מישהו ירים את הכפפה, ויעשה סדרה היסטורית מרהיבה ומדויקת על פי סיפור חייה מלאי התהפוכות. דונה גרציה, אישה ומנהיגה יהודית לאומית, יהי זכרה ברוך.

למה קורים דברים רעים לנשים טובות?

יקירתי, בתשובה לשאלתך, אנשים אחרים הם רק סטטיסטים בתוך המחזה של חיינו. הם תמונת המראה המדויקת לאיך שאנחנו מתייחסים אל עצמנו. אם הוא התייחס אלייך רע - סימן שהרשית לו את זה. בגלל שלא ידעת ולא הייתה לך המודעות פשוט לא לאפשר לו את זה.

לשיטתי, ומסיבות של השתלות היסטוריות שהושתלו בנו על "איך זה להיות אישה" - את פשוט התייחסת רע אל עצמך, ו"השתמשת" בו בתור הסחבה המטונפת שבה הרבצת לעצמך. זה שהוא נולד גזור מדויק לתפקיד הזה, זו כבר הנבזות שלו, והוא יאכל אותה על זה. היי בטוחה שהוא ישלם על כך בחיים האלה, או בחיים הבאים שלו - אבל לשלם הוא ישלם.

אלא שהחשבון הזה הוא בינו ובין אלוהים. לך יש פטור מלא מלטפל בו ולהתעסק איתו. לא לטוב ולא לרע. שיחיה, שימות, זה לא עניינך. והפתרון להבא? תאהבי את עצמך. אבל ממש. תשאלי את עצמך: לו הייתה לי ילדה - האם הייתי מרשה שיעשו לה את מה שהמנוול הזה עשה לי? ומה שלא היית מרשה שיעשו לילדה שלך - לעולם אל תרשי שיעשו לך. כל כך פשוט ולא מסובך. אל תאפשרי את זה לאף אחד, כי אלה לא מנחות אהבה חוקיות. איך אומרת מיכל קידר לוי מ"אהבה רבה"? " אהבה זה לא כואב. אם זה כואב - זו לא אהבה". אז מה את מוכרת לעצמך סיפורים על "אהבה" ? זו הלקאה עצמית,
באמצעות שליח.

הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אודטה

עצות קטנות לחיים גדולים וטיפים שכדאי לזכור

לכל הכתבות של אודטה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים