איטלקית למתחילים: מגי גליקר מכירה לכם את איטליה
את האהבה הגדולה לאוכל ולאוכל איטלקי בפרט, מיישמת מגי גליקר ב-pastaghetti, הבלוג המוערך שלה בו היא מצליחה ללמד, להפתיע, לרגש וגם להתרגש
כינוי בתפוז: MAGIG
קישור לבלוג: pastaghetti
ותק בתפוז: שנתיים וחצי.
איזה מתכונים אפשר למצוא בבלוג שלך?
בעיקר אוכל איטלקי מקורי, עם ציון המחוז באיטליה בו אוכלים אוכל זה, מלווה בסיפור קטן וצילומים.
מה מקור המתכונים שלך? האם את עורכת ניסויים בבית, משתמשת במתכונים של אמא או נעזרת בספרי בישול?
מקור המתכונים שלי הוא חקירות. היות וחייתי באיטליה תקופה לא קצרה, התאהבתי קשות בארץ המגף הנפלאה. התאהבתי בנופים, באנשים, בתרבות, בהיסטוריה ובעיקר בקולינריה המדהימה שלה, העושר הקולינרי באיטליה הוא בלתי נתפס (ומאוד לא מוכר בארץ) היות ומדובר בבישול מחוזי/מקומי העושה שימוש בחומרי גלם מקומיים. כשחייתי באיטליה, נהגתי לנסוע על הלמברטה שלי לכפרים, עיירות וערים ולבקר במקומות בהם מכינים אוכל אמיתי, שורשי, מקומי.
שאלתי את כל מי שצריך לשאול, חקרתי, חפרתי, רשמתי, בישלתי, התנסיתי, התרגשתי וכשחזרתי ארצה, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, למרות שלמדתי משהו אחר לגמרי, כל מה שאני רוצה זה לבשל אוכל איטלקי ומאז אני מעבירה סדנאות בישול אוכל איטלקי, לרוב בחוגים פרטיים כמו מסיבות רווקות, רווקים, חוגים משפחתיים ועוד. כל מתכון שאני מעלה לבלוג נחקר ונוסה במטבח הפרטי שלי כמה וכמה פעמים ורק כשאני מגיעה לתוצאה שלדעתי היא משביעת רצון, אני מצלמת ומעלה לבלוג.
מי אוכל את מה שאת מבשלת?
בבית - בעיקר בני המשפחה וחברים.
בסדנאות - האנשים המשתתפים בסדנאות שאני מעבירה.
יש לך סיפור מעניין/מצחיק/מסוכן שקרה במטבח?
באחת מהסדנאות שהעברתי נחתכתי באצבעי מסכין חדשה, זה היה באמצע הסדנה ולא יכולתי לעזוב. עטפתי את ידי במגבת מטבח, המשכתי את הסדנה (עוד כשעה וחצי) ואח"כ נסעתי לחדר מיון. כשהגעתי למיון, המגבת כבר הייתה ספוגה לגמרי בדם והיה צורך ב-6 תפרים כדי לחבר את האצבע בחזרה למקומה הטבעי.
אלו רשומות הכי נהנית לבשל, לצלם ולכתוב?
הראשונה והחשובה ביותר לדעתי בבלוג שלי היא הרשומה: שפה מדברת אוכל. אני מאוד אוהבת את השפה האיטלקית, ולדעתי קיימת מעין "בורות" בארץ ולא רק בנושא איטלקית ובישול איטלקי. לרוב השגיאות מושרשות לציבור הרחב על ידי שפים שונים המופיעים בטלויזיה ומבטאים או כותבים בצורה שגויה שמות מאכלים או מקומות.
הטעויות מושרשות ואח"כ כמעט בלתי אפשרי לצאת מזה. דוגמה קלסית: אנטיפסטי - משום מה, בארץ אנטיפסטי הם ירקות קלויים כשירקות קלויים הם מנת אנטיפסטי אחת מתוך אלפי מנות אנטיפסטי.
ברשומה זו הצעתי אופציה לחשוב על המטבח האיטלקי מובן הרחב של המילה, לא כעל מטבח אחד, אלא מטבחים רבים המרכיבים מטבח אחד מגוון עד מאוד.
הרשומה השנייההחשובה בבלוג שלי ואותה מאוד נהניתי להכין, לכתוב ולצלם היא הרשומה על Sfogliatelle שנחשב לפסגת האפיה האיטלקית. הרשומה השלישית והמרגשת ביותר מבחינתי היא רשומה שהקדשתי לאמי ז"ל וקראתי לה: "אוכל של אמא".
איזה מתכון לעולם לא נמצא בבלוג שלך?
מתכונים לדגים וכל מה שבא מהים, אין לי יכולת לגעת בהם אפילו.
יש מתכון שאת מתה לנסות או רשומה שאת מתה להעלות ועדיין לא מעזה?
אין דבר כזה לא מעזה.
בלוג אוכל נוסף שאת שואבת ממנו השראה.
היות ואני מושפעת ביותר מהקולינריה האיטלקית שהיא חלק בלתי נפרד מחיי, ישנה בלוגרית איטלקיה שאני מאוד אוהבת לקרוא את הרשומות שלה ובכלל, יש לה ידע עצום באוכל איטלקי מקומי והיא גם מצלמת יפה, שם הבלוג הוא Anice e Cannella (אניס וקינמון).
בחרתי להביא לכם דווקא מתכון לא איטלקי:
החומרים:
250 גר' קמח (אפשר להכין גם מ-100% קמח מלא או חצי קמח לבן-חצי מלא)
11 גר' שמרים יבשים
4 גר' מלח
125 גר' מים פושרים
3 כפות שמן זית
שמן זית למריחה
פרג, שומשום, מלח גס, רוזמרין, טימין, שבבי צ'ילי וכד' לפיזור על הקרקר
ההכנה:
1. לשים יחד את כל החומרים במשך כ-5 דקות לבצק אחיד (הבצק גמיש אך יבש ולגמרי לא דביק).
2. מכסים ומניחים להתפחה במקום חמים עד להכפלת הנפח.
3. מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים תבניות בנייר אפייה.
4. מוציאים אוויר מהבצק ומפזרים מעט קמח על משטח לישה. מרדדים במערוך (הכי קל לרדד במכונת פסטה, בכל פעם חלק עד למספר 6 - כולל) לעלה דק מאוד.
5. חותכים בחותכן פיצה או סכין חדה או גלגלת משוננת לפסים (או כל צורה אחרת שרוצים) ברוחב 5 ס"מ ובאורך 8-10 ס"מ.
6. מניחים את פיסות הבצק החתוכות בתבנית ובמברשת למרוח אותם בעדינות בשמן זית. מפזרים מעל פרג וכד'.
7. אופים 5-6 דקות, מסובבים תבנית במידה ויש צורך. מוציאים ומצננים על רשת.
המתכון לקוח מהבלוג pastaghetti בתפוז, שם מחכים לכם מגוון מתכונים נוספים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם