זיכרונות אהבה מזכרון: ביקרנו במנואלה
מסעדת מנואלה מהווה פיתרון מוצלח לנקלעים לסיור תיירותי במדרחוב של זכרון יעקב בפרט ולתושבי האזור בכלל
יום שישי, צהריים. העיר חדרה מתכוננת לשנת הצהריים שתימשך לפחות עד מוצאי שבת. מרחק נסיעה בן רבע שעה ואתם במקום אחר, ירוק ולא אפרורי כלל, עם כמות תיירים שלא היתה מביישת גם את יפו ואת נמל תל אביב: זכרון יעקב.
הסיבה שאני מזכירה את חדרה באותה נשימה עם זכרון, הפנינה התיירותית של האזור, היא שלפני שנים, זכרון, עם דרך המייסדים המוכרת שלה, היתה מעין מקום מפלט לאנשים מהעיר הבעייתית שלצידה, שחשקו בבית קפה, מסעדה או בר שהם קצת יותר שיקיים מאיזו שיפודייה.
אז היום כבר יש כמה בתי קפה מוצלחים בחדרה, ואפילו אפשר למצוא שם מסעדה-שתיים ברמה סבירה יחסית. מתחם ברים מוצלח לעומת זאת, עדיין לא נפתח באזור, ובתי הקפה ממשיכים לשמור על סטטוס קוו של שמירת שבת. על כן, כשאני וחברתי הוותיקה ק' הגענו לביקור משפחות, בחרנו באופציה המוכרת, ונסענו לזכרון יעקב שלנו.
אל מסעדת מנואלה, שהכניסה אליה גם היא מרחוב המייסדים, הגענו בצהריים, אבל למרות החום הגדול החלטנו שלא להסתגר במסעדה הממוזגת אלא דווקא להתיישב בחוץ, בהסתמכנו על קנקן המים הצוננים שמיהרו להגיש לנו.
אחרי בחינה של התפריט ושיחה זריזה עם השף נדב שרז, נבחרו למנה ראשונה סלט אגסים עם חסה, עלי בייבי, אגוזי מלך, פלחים דקים של גבינת פקורינו, שמן זית וחומץ בלסמי (40 שקל), וכדורי מוצרלה טרייה מתובלת בשמן רוזמרין עם עגבניות שרי לחות, זיתי טאסוס ובזיליקום רענן (41 שקל).
עד להגעת המנות לשולחן לגמנו כוס היין הלבן – פרסקטי סופריורו, מיקב פונטנה קנדידה - שצינן אותנו היטב ואיפשר לנו להביט רגע מסביב. אווירה רוגעת, שקטה ונטולת היסטריה, מושלם לשישי בצהריים. בתפריט, מעבר ליינות איטלקיים, ניתן למצוא גם יינות מיקבי בוטיק מאזור זכרון יעקב.
סלט האגסים והמוצרלה המתובלת התגלו שניהם כהצלחה. נתחי המוצרלה, עטופים בזמן הזית, היו מלאי טעם ובעלי מרקם עשיר, כשהזיתים הבשרניים והעגבניות סללו את הדרך לביס מושלם. פלחי גבינת הפקורינו היוו ניגוד לסלט העלים המתובל, וטעמיהן של שתי המנות הודגשו עוד יותר עם היין.
למנות עיקריות בחרנו רביולי שרימפס, כרשה ומסקרפונה ברוטב חמאה ומרווה (72 שקל) ופיצה גרקו
(48 שקל), המגיעה עם חצילים, בצל סגול, גבינת פטה, זיתי טאסוס ואורגנו. הרביולי, הנעשה בעבודת יד במטבח המסעדה, היה עדין והכיל איזון מוצלח בין הבצק למילוי. את הקראסט של הפיצה, שהיתה מעט מלוחה מדי, טבלנו ברוטב החמאה ומרווה של הרביולי, וכך הבצק המאוד מוצלח של הפיצה קיבל עוד שדרוג קטן.
אחרי מנוחה קלה שכללה גמיעת קנקן מים שני במספר (זכרון אולי מרגישה כמו אירופה אבל החום הוא עדיין ים-תיכוני הארד קור), קינחנו בג'לי פירות צונן. מי שמעדיף קינוח כבד יותר, יוכל לנסות את הטירמיסו או הפנקוטה. לנו הג'לי הקליל איפשר לסיים ארוחה בלי כבדות מיותרת, ולגלוש כעבור כמה שעות בלי רגשות אשמה לארוחת שישי משפחתית.
"מנואלה" מציעה, מעבר לאוכל איטלקי טרי וטעים, אופציה מוצלחת במיוחד כאשר אתם מזדמנים לטיול במקום, בין אם לארוחה טובה ובין אם לרענון בו תספגו את האוויר המיוחד של המושבה היפה.
"מנואלה", המייסדים 49, זכרון יעקב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם