רגע מאושר באגם: אירופה בתמונה
המצלמה לא השיגה מיקוד בגלל הרוח והגשם, אבל אושרה של האשה, שהיתה חלק מן הרגע על גדות הוולפגאנגזה שבאוסטריה, נחשף בחדות. תלמה אדמון מנציחה את אירופה בעדשת המצלמה
הרוח הפתיעה בעוצמה מיידית. לא היה בה היסוס תחילי או תהליך של התגברות. פתאום הכתה בסיפון העץ שחבק את הגבעה, כאילו בקעה מלב האגם. המים העמוקים שמתחת למסלול ההליכה כהו באחת והעמיקו עוד יותר. סוף אוגוסט, והשמיים נחתו על האגם באפור סמיך. המטיילים כמו נלכדו בחרטום ספינה שתעתה בים גדול.
המצלמה לא השיגה מיקוד בגלל הרוח והגשם, שצלף אלכסונית בפרצוף האובייקט, אבל אושרה של האשה, שהיתה חלק מן הרגע, נחשף בחדות. אגרופיה הקמוצים בקצה זרועות שמתאוות לחבק את הרוח, מציעים פרשנויות סותרות. הנה היא נאבקת להכות ברוח, צוחקת לעצמה בגשם, יתכן שהיא תופסת את הרגע בכפות ידיה. כי הרגע מאושר. לא היא, אלא יחידת הזמן שמחוץ לזמן, המכילה את כל הדרוש לטוטאליות של חוסר דאגה.
הגבר שנתפס הולך מאחור, סטטיסט מקומי שהפך לשחקן משנה הכרחי, זיהה את שלמות החדווה וחייך משועשע, בעוד כנף מעילו המהודק מאיימת להיות למפרש.
אגם וולפגאנגזה, אוסטריה
צילום: תלמה אדמון
סימטת בורגלשטיין בכפר שטרובל הופכת לשביל הליכה בחמוק הגבעה המיוערת הפולשת למים. זאת הפינה הצפון-מזרחית של האגם (וולפגאנגזה). כדי להגיע למרגלות הגבעה יש לצאת מבית האיכרים שבדרום האגם. מרפסת חדר השינה צופה אל צוק נישא, וממנו הרעים תותח בשש בבוקר. הישראלים זינקו למרפסת כדי לאתר את מקור הירי. בארוחת הבוקר אמרה בעלת הבית: בטח שמעתם את היריות שהודיעו על החתונה של הבן של השכנים. החתן, בחולצה לבנה שצווארונה פתוח מעל צוואר סמוק, נכנס למטבח כשהוגש הקפה. הכול טפחו על שכמו לפני שיצא מיוזע בדרכו לכנסייה. התרגשותו החניקה את הגרמנית עם האנגלית שבפיו, ואילם הוא נמלט אל הכביש.
מן הבית יורדים בשביל לא מסומן אל שפת האגם. צד דרום. זאת עובדה
שיש לזכור אם מחפשים חוף נודיסטים או מבקשים להימנע ממנו. מעבר לכמה שיחים יתגלה החוף על שלל איבריו החשופים לטוב ולרע. השם שטרובל רמז בעבר על עליבות ותכונות פרועות. במאה ה-14 רכש פרידריך סטרובלו (שמוזכר כאן רק בגלל שמו) חלקת אדמה במזרח האגם ומקור השם נעטף מהוגנות. אין לדעת מתי נוסד חוף הנטורליסטים, אך ההליכה בלבוש מלא סמוך למגוון העירום, הפזור בין חלוקי הנחל, מחייבת מבט מרחיק ראות אל מרחבי האגם שספינת טיולים חוצה אותם במרחק.
אחר כך חולפים ברחובות שטרובל המכובדת (סופרמרקט צנוע, שלושה בתי מלון שקטים), חוצים את שפך השווארצנבאך, נחל שמימי הזכוכית שלו אובדים באגם בדממה, ומגיעים לאותה סימטת בורגלשטיין. ואז תפתיע הרוח.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם