נחמת שותים: כל מה שרציתם לדעת על תה
מה ההבדל בין תה ירוק לתה שחור והאם חליטת צמחים נחשבת גם כן לתה? שרה בר אשר פותחת את עונת החורף בסערה
טעים אבל לא תה. חליטת צמחים שאטרסטוק
כמה-כמה: בחליטת פירות שמכילה פרחי היביסקוס ופקעות ורדים, יש שלושה וחצי גרם של תערובת צמחים. בחליטת נענע ומנטה יש 2.25 גרם של צמחים. כמות הצמחים שבשקיקים נקבעת לפי הטעם. אם צריך כמות גדולה כדי לקבל את הטעם, השקיק יכיל יותר צמחים. בכל מקרה מצוין על גבי האריזה זמן החליטה המומלץ לכל תערובת. באופן כללי, זמן החליטה של תה הוא כשתיים עד שלוש דקות. בחליטות צמחים ופירות ניתן להשאיר את השקיק בכוס.
תה שחור: ייצור התה השחור מתקיים בעיקר בהודו ובסרי לנקה. התה עובר חמצון של 100%. לאחר שקוטפים את עלי התה, פורשים אותם על מדפים כדי שיקמלו, יאבדו את רוב הלחות שלהם וכך יהיו רכים וגמישים. הקמילה מאפשרת לשמור על שלמות העלים בזמן העיבוד.
בשלב הבא מועכים את העלים כדי לשבור את האנזימים שלהם ובכך חושפים את המיצים ואת השמנים האתריים שבעלים. פעולה זאת מאפשרת לארומה של התה להיפתח. לאחר מכן מאחסנים את העלים בחדר קריר ולח שם הם עוברים תהליך חמצון מלא. העלים נשארים בחדר למשך יום-יומיים, העלים שלהם הופכים כהים והמיצים המרים מתעדנים. שלב זה קובע את הטעמים האופייניים של התה השחור. תהליך החמצון נעצר כאשר הארומה והטעם מורגשים במלואם. בשלב זה, בדרך כלל, אופים את העלים בתנורים גדולים. האפייה גורמת לשמירת העלה במצב יציב יחסית עד לחשיפתו למים רותחים בזמן החליטה בכוס התה.
תה ירוק: בסין, ביפן ובקוריאה מעדיפים לשתות תה ירוק. התה הזה לא עובר בכלל תהליך חמצון. לאחר הקטיף העלים נפרשים לצורך ייבוש וקמילה ואז עוברים חימום מהיר, שעוזר לשמור על החומרים הטבעיים של העלה הטרי. על התה הירוק נעשו הרבה מחקרים מדעיים, וידוע שנוגדי החמצון (האנטיאוקסידנטים) שמצויים בתה הירוק נקראים EGCG, מחזקים את מערכת החיסון ומונעים את נזקי הרדיקלים החופשיים. זה אומר שלא שותים תה רק כשחולים, אלא כדי לא להיות חולים.
שרה בר אשר, נטורופתית. מייסדת וראש בית הספר "בריאה", לרפואה משלימה.
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם