דיזסטר שף: יש נשים שלא יודעות לבשל
בעידן שבו כולם מקרמלים, מזגגים, קוצצים ומצלחתים, האם זה עדיין לגיטימי להיות אישה שלא יודעת לבשל? נשים שמצליחות לשרוף גם חביתה יוצאות מהארון ומכריזות: אנחנו מיעוט נרדף
"עד היום, הדבר היחידי שאני יודעת להכין זה מוס שוקולד", היא מספרת. "לפעמים עובר פה שבוע שתמיר ואני חיים על קרקרים ושווארמה. גם אני הייתי רוצה להיות זו שמכניסה עוף לתנור וזה יוצא עסיסי וקראנצ'י, אבל זה לא הולך לי. תמיר תמיד אומר לי, כשהוא רואה שאני מוציאה סיר: 'למה, תסבירי לי, למה?. את טובה בכל כך הרבה דברים, עזבי אותך'. מצד שני, יש לי את המטבח הכי כיפי בעולם, עם מקרר שקוף וכל הרטבים והכלים הכי יפים שאני קונה ואחרי זה לא משתמשת".
ניסית להכריח את עצמך לבשל?
"כשהתחתנתי והפכתי לאמא, היה לי ברור שאני גם צריכה לדעת לבשל. אמא שלי גם ניסתה ללמד אותי. בהמשך פשוט הבנתי שלא לכל אחת יש את זה. כשהבנות שלי נשאלו בילדות מה האוכל האופייני של אמא, הן ענו: 'פיצה פינו'. יש גם הרבה בדיחות סביב שם המשפחה שלי. אומרים לי: 'האוכל שרוף'. אני לא כל כך שורפת, אבל אני יכולה לטגן משהו ופתאום להתחיל לקרוא איזו כתבה ולשכוח מזה לגמרי".
את צופה ב"מאסטר שף"?
"רציתי להשתתף ב'מאסטר שף VIP'. נפגשתי איתם, ולקראת סוף הפגישה אמרתי להם 'בעצם אני לא יודעת לבשל. זה לא פייר שאני אבוא'. לפעמים, אחרי הופעות, אני צופה בתכניות הבישול בלילה. אני אומרת: 'אני אסתכל, ואולי זה יעזור'".
איך הכישלון במטבח משפיע על היחסים עם בן זוגך?
"אין מה לעשות, יש משהו בסיסי בבישול שקונה את הגברים. אין לי ספק שאם הייתי מבשלת יותר טוב, תמיר היה הרוס עלי. לא הצלחתי בזה".
אומרים שהדרך לליבו של גבר עוברת דרך הקיבה. אפילו החיפוש בגוגל משלים את המשפט הקלישאתי הזה באופן שהופך אותו לעובדה כמעט מדעית. אבל יש נשים שהקשר שלהן עם המטבח מסתכם בהזמנת טייק אווי. נשים שלא יודעות לקרמל, לזגג, לקצוץ ולצלחת. נשים שעבורן גם הכנת אורז היא משימה מאתגרת. ובמילים אחרות: נשים שהן ממש לא מאסטר שף, אלא דיזסטר שף.
לכאורה, לא מדובר בעניין כזה מכריע: אנחנו חיים ב-2014, המהפכה הפמיניסטית קרתה כבר מזמן, נשים יצאו מהמטבח והסתערו על קריירות מאתגרות. אז מה בעצם הביג דיל? אז מסתבר שזה לגמרי ביג דיל. במיוחד בתקופה בה תוכניות הבישול השתלטו על המסך, והעיסוק באוכל הפך לאובססיה לאומית. אם את לא יודעת להכין מרינדה, אם את לא מבינה מה זה על "על הפלנצ'ה", אם את לא מסוגלת לתקתק ארוחת שלוש מנות תוך שעה – אז יש בעיה. אם את רווקה שמחפשת שידוך – הבעיה רק גדלה. כן, גם היום, אישה שלא מבשלת זה אישו.
כשלילך רון יצאה לדייט הראשון עם מי שהפך לימים לבעלה הראשון, נושא האוכל עלה מיד על הפרק. "הוא אמר שהוא ממוצא איטלקי, ושכל הנשים במשפחה בשלניות על. אמרתי לו 'שלום, קוראים לי לילך ואני לא יודעת לבשל', בתקווה שהוא יגיד: 'ווי לאב יו לילך'. אני זוכרת שרגע אחד ראיתי את השוק על הפנים שלו, והוא התפתל שנייה ואמר: 'אוי, מה כן'? ואז התעשת ואמר: 'לא נורא, תהיי בבית שלי ויהיה אוכל נהדר, ואז בטח תלמדי איך עושים אותו'. באתי אליו הביתה, ולא רק שלא למדתי לבשל, הגדלתי את הפדיחה: הם הגישו ספגטי ארוכים מהרגיל, ולקחתי סכין ומזלג והתחלתי לחתוך אותם. מילא לא לבשל, אבל לחתוך ספגטי? הוא תקע את המבט לאדמה, וכולם שם צחקו עלי כמו דודות של פליני שצוחקות על חייזרית. לימים הוא התחתן איתי ואחר כך התגרשנו. לא בגלל הספגטי".
רון, 47, עורכת ספרים ובעלת עסק להוצאה לאור, היא היום נשואה בשנית ואמא לילד בן ארבע, אבל נושא הבישול עדיין מציק לה. במסגרת עבודתה ערכה לא מעט מדורי אוכל ושני ספרי בישול, אבל היא עצמה לא יודעת להכין אפילו שניצל. "כשאת לא יודעת לבשל, את הופכת להיות מיעוט
איך חיים עם זה? מה אוכלים אצלכם בבית?
"בגדול, לאף גבר שיצאתי איתו זה לא שינה, וגם בעלי בסדר עם זה, אבל מדי פעם הוא כן שולף את זה. הוא אומר לי: 'בואי נלמד ביחד'. הוא יותר מבשל ממני וכשאנחנו מארחים, הוא מכין את הבולונז שלו. אני יודעת להכין לחם מטוגן ואורז פושטי כזה, שאני מכינה לעיתים רחוקות. אני יודעת להכין פסטה בלי כלום - רק לשים במים ולהוציא בזמן. אני מרגישה שעושים לי אמבוש כאמא שמרעילה את הילד עם מזונות מעובדים, במקום לתת לו אוכל בריא רדי מייד מהמטבח שלי. זה עושה לי ייסורי מצפון".
איך מבול תוכניות ריאליטי האוכל השפיע על ההתמודדות הזו?
"זו אחת הצרות הגדולות. זה העלה בצורה מוטרפת את חשיבות האוכל בחיינו. עגבנייה בתרבות שלנו כבר השתדרגה לרמה של מוצרט, בגלל אייל שני וכל המאסטרפיידה. גם מדורי האוכל מארחים סלבריטאים והם נעשו מאוד חזקים. כעורכת הייתי מודעת לחשיבות שלהם כמדורים פופולאריים, אבל בתוך תוכי זה ביאס אותי, כי מה הביג דיל?"
"אצלנו בעלי מבשל ומכין את ארוחת שישי", מכריזה דנה לדרמן-אזולאי, 33, נשואה ואמא לשני ילדים מקיבוץ מגל, "הוא הבין שאין לו ברירה. הוא העיר לי על זה ואמר: 'מזל שאמא שלי עדיין מכינה לי דגים, כי אני מבין שבבית שלי לא יהיו דגים'. דגים מגעילים אותי ואני לא יודעת אפילו להכין שניצלים. חמור, נכון? אני יודעת שזה חשוב שיהיו בבית ריחות של בישול. לפעמים אני חושבת: 'איזה זיכרון יהיה לילדים שלי מהאוכל של אמא?'"
איך הסביבה שלך מגיבה לזה?
"החמות שלי קיבלה את זה ממש לא טוב. היא שאלה: 'איך זה שאישה בגילך לא יודעת לבשל?' עניתי לה: 'נראה לך שהם רעבים?' אני מקבלת על זה הרבה תגובות כמו: 'אם אין בבית אוכל חם - מה בעלך אוכל כשהוא חוזר מהעבודה?' ההתמודדות עם זה לא פשוטה. הרבה פעמים נשים מספרות: 'אתמול הכנתי, יואו...' ואני לא יכולה להשתתף בדיון הזה. זה מפריע לי, אבל למדתי לצחוק על זה. אני באמת לא יודעת לבשל כמעט כלום, אבל אני כן מנסה: הבישול האחרון שלי היה לזניה. זה יצא קצת נוזלי. גם ניסיתי להכין חלות והשמרים לא תפחו לי. אחרי הניסיונות שלי צריך מהר לאלתר משהו כדי שיהיה מה לאכול".
כשאת נשואה – מילא. אבל מה תעשה רווקה שעומלת למצוא אהבה, אבל נאלצת לטשטש בדייטים את חוסר היכולת להעמיד סירים? ואיך יגיב השידוך הפוטנציאלי כשיגלה מה מכיל המקרר שלך (שני תמרים ובקבוק מים)? דבורי ויינר, 35, בעלת הבלוג Beerburim שאף כותבת טור שבועי באתר מאקו על חיפושי האהבה שלה, תיעדה לאחרונה בפוסט מיוחד את החלטתה להתחיל לבשל לאחר שנים של התעלמות מהנושא, ואת הישג העל שלה – הכנת שניצלים.
"לא ידעתי לבשל", מודיעה ויינר. "ידעתי להכין חביתה או שקשוקה הכי פושטית. הייתי ניזונה מקופסאות של אמי הבשלנית, או אוכלת בחדר אוכל בעבודה".
אלו תגובות קיבלת?
"זה מתחיל בגברים שכשאת אומרת שאין לך מושג בבישול הם מעקמים את הפרצוף. זה נראה להם פחות נשי, וכשהם מדמיינים את האישה שאיתה הם רוצים לחיות כל חייהם, אז יש כאלה שפוסלים על זה. יש לי חברות שמספרות על כל מיני תגובות שהן מקבלות מגברים, שאיך תתחזקי בית ומה הילדים שלך יאכלו ואיך תדאגי לבעלך? עתיקות שכזאת. אלה גברים שבמהות שלהם הם אנשי מערות לא מתקדמים. אני הייתי מודה בזה בקטע חינני - אומרת 'מה לעשות, את זה אני לא יודעת לעשות'. מי שפתוח בראש, אומר 'בסדר, אף אחד לא מושלם'. גבר שמבחינתו יקום או ייפול דבר אם אישה מבשלת - ממש לא מעניין אותי.
"אבל התגובות החמורות יותר הן מהסביבה. אפילו דודה שלי, כששמעה שאני לא מבשלת, הגיבה ב'מה???' התגובות הן כאלה כי אנשים מקשרים את הנושא של הבישול ליכולת הקינון של האישה, ללהיות בשלה להקמת משפחה, לרצינות בחיפוש אחר זוגיות. אני מעולם לא קישרתי את שני הדברים האלה. אני מחפשת זוגיות ממקום רציני כבר הרבה זמן. זה שאני לא יודעת לבשל לא אומר שאני לא מתאמצת".
אז למה החלטת בכל זאת להתחיל לבשל?
"היום אני עובדת מהבית, וזה כבר עניין של צורך – אני צריכה להכין לעצמי את האוכל. התקשרתי וביקשתי את עזרתה של אמא שלי, והיא כולה היתה נרעשת ושמחה כאילו הבאתי לה את הבשורה שאוטוטו זה קורה, תתפרי שמלה. גם עכשיו אני מכינה רק את הדברים הקלים".
זה שינה משהו בדייטים שלך, בהתנהלות מול גברים?
"ממש לא. אני לא חושבת שיש קשר בין בחורה שיודעת לבשל לבין היתרונות שלה כאישה".
"מבחינתי אישה שלא יודעת לאכול זה טרן אוף", מכריז השף אסף גרניט, בעלי מסעדת "מחניודה" וכוכב "משחקי השף". "אני יכול להגיד בבירור שאישה שהייתי יוצא איתה למסעדה והיא לא היתה יודעת לאכול ולא רוצה לנסות דברים והיתה רוצה רק סלט - אז לא הייתי מחזיק איתה דייט אחד, הייתי הולך באמצע. אשתי מבינה ואוהבת אוכל. יש לה חוש ריח וטעם מדהימים. אחד הדברים הכי סקסיים זה לראות אישה נהנית מארוחה".
מה לגבי בישול? אישה צריכה לדעת לבשל?
"לבשל זה ממש לא משנה לי. בבישול מה שמשנה לי זו הכוונה ולא הביצוע, כי אוכל הוא בעיני צורת ביטוי לאהבה. אם הביצוע פחות מוצלח - כן, לפעמים זה צורם, אבל זה לא נורא. העולם היום כל כך מורכב, שזה לא כל כך טריוויאלי שהאישה תבשל, כי יש נשים שעושות קריירה מטורפת".
איך זה אצלכם בבית?
"אישתי מבשלת מצוין, וזה תמיד משמח אותי לבוא הביתה ולגלות שיש משהו חם וטעים. בגלל זה אני לא מבשל כמעט בבית, כי אחרי יום שלם במטבחים בא לי שיבשלו לי. אבל אני לא יכול להגיד שזו ציפייה שלי מאשתי או משהו שחייב לקרות".
השף אייל שני, איש "מאסטר שף", מציג עמדה אחרת. "גברים, לצערי, יותר מבשלים כדי שימחאו להם כפיים. יש הבדל גדול בין לבשל לחברים, לבין לעמוד במשימה של לבשל יום יום. הסיכוי לזה נותר יותר בידי הנשים, ואם הן לא מקיימות את זה- אני חושב שבסוף נשאר בית ללא אוכל. אם אין אוכל חם בבית - אין זיכרונות מזה, ההתאספות היא סביב דברים אחרים כמו טלוויזיה או משהו כזה, שזו התאספות הרבה פחות טובה".
בדומה לגרניט, גם שני אוכל בסוף היום את האוכל של זוגתו, מירי חנוך. "לצערי, אני לא הבשלן בבית. אני כל היום במסעדות ומבשל שם. האישה, שהיא גם מאוד עמוסה בעצמה, בסוף מבשלת. בין כל הדברים שהיא עושה, היא יודעת בחצי שעה להעמיד ארוחה שכולם יוכלו לאכול ממנה. כשמגיעים הביתה צריך איזו חותמת אוכל. יש משהו באוכל של בית שאומר לך: 'חזרתי הביתה'".
ליועצת הזוגית ד"ר אורית ארבל יש הסבר פשוט לציפייה מנשים לבשל. "הגבר יוצא מרחם אמו, אחרי שהיה שם בגן עדן: הוא היה מוגן, מוזן ועטוף. הדרך היחידה שיזכה שוב בגן העדן הזה הוא באינטימיות עם אישה, והאוכל הוא חלק גדול מזה. הגבר צריך את האוכל כחלק מהאהבה. היום גברים מוצאים את עצמם מול מציאות אחרת - בבית, במקום שיהיה ריח של בישול, יש מזון מתועש. זה יוצר חוסר בלב שיכול להפוך לבור, אם משבר הציפיות הזה ממשיך ונבנה לאורך זמן".
אז מה הפיתרון?
"זה בסדר שהאישה לא יודעת לבשל, אבל שתדע לתת את האהבה שלה במקומות אחרים בצורה יותר מוקפדת. לא להגיד: 'אני לא מבשלת, אני פמיניסטית, תקפוץ לי'. הרעב הוא לא לאוכל אלא לגישה, לתשומת לב, לרגישות".
בקיץ הקרוב תצטרף למבול תוכניות הריאליטי-אוכל גם "אהבה על האש" בערוץ 10, תוכנית שמחברת בין אהבה ואוכל בצורה הכי גלויה שיש. הקונספט: שישה רווקים ושש רווקות מתאמצים להרשים את בני המין השני באמצעות הבישולים בלבד, ומנסים למצוא בן זוג לפי הטעם בלבד – בלי לראות זה את זה. עדן הראל, שמגישה את התוכנית לצד בעלה עודד מנשה, מספרת שאחת המתמודדות בחרה להזמין טייק אווי במקום לבשל. "אני לא יכולה לעשות ספוילר, אבל הבחור שטעם ידע שזה טייק אווי".
ומה קורה אצלכם בבית? עודד היה מתאהב בך אם היית מביאה לו טייק אווי?
"אני מאוד אוהבת לבשל וזה משהו שמאוד משרה אצלנו אווירה של בית, אבל אני מכירה המון נשים שלא אוהבות ולא מתחברות לזה, אבל יש בהן דברים נפלאים אחרים. עודד לא יודע להכין סנדוויץ'. ממש. עד שהוא פגש אותי הוא סיבסד כמה מסעדות בתל אביב לאורך שנים רבות, והם שונאים אותי מאז. לגבר שיש לו ציפיות שרק האישה תבשל לו, אני אענה שציפיות יש רק בכרית, ושיתקדם" .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם