'קארם': כנסו, אם תצליחו להפסיק לבהות בויטרינה
בית הקפה הצרפתי 'קארם' מציג כריכים טובים למדי וגם שאלת קרואסון לא פתורה, אבל גולת הכותרת היא המתוקים המדוקים
כבר חשבתי שהשבוע אני הולך סולו. בכל זאת, לא מדובר על מסע: קונדיטוריה ובית קפה קטן, 10 דקות נסיעה מהבית. אבל בדרך לשם התקשרתי לא'. כי הוא חבר, והוא ספונטני, והוא יודע להעריך בצק טוב מספיק בשביל לחמוק באמצע יום עבודה. אז אספתי אותו והגענו ל'קארם'. על שם מרי אנטואן קארם, השף הצרפתי המיתולוגי, שכונה 'שף המלכים ומלך השפים'.
איך שנכנסים פנימה מבינים שבחירת השם לא הייתה אקראית. מדובר במקום צרפתי. מעוצב, יפהפה וקטן בלב שכונת נחלת־יצחק בתל־אביב. על חניה אין מה לדבר. יש כמה שולחנות בחוץ ועוד שלושה קטנים בפנים.
התיישבנו בפנים. המלצרית הביאה תפריטים. יש מנות של בוקר, יש כריכים ויש מנות של צהריים/ערב. אנחנו הגענו ב־11:30. מספיק בוקר בשביל לא לקחת לזניה פטריות או לינגוויני סלמון. אחרי עיון קצרצר בתפריט, הבחירה הראשונה שלי הייתה ה־Vol au vent. מי שלא דובר צרפתית שומע את המילים האלה וחושב לעצמו "או לה לה, מאפה צרפתי ייחודי שכמותו מעולם לא טעמתי!" מי שכן דובר צרפתית שומע את המילים האלה וחושב לעצמו: "או לה לה, קונכיית בצק עלים עם פטריות. אני זוכר שאכלתי את המנה הזו בכל חתונה בין 1972 ל־1985". ואני דובר. אז למה זו הייתה הבחירה הראשונה? כי 'קארם' היא לא אולם חתונות. כאן מזמינים Vol au vent ומקבלים קונכיית בצק עלים תוצרת בית על בסיס חמאה עם ביצה רכה ותבשיל פטריות ברוטב פורצי'ני. אז הזמנתי את המנה.
המלצרית חזרה אחרי דקה והודיעה שעוד אין, כי הם עדיין מכינים את הבצק. אמרתי לה שזה קצת מוזר שמנה של ארוחת בוקר עדיין לא מוכנה ב־11:30. טוב, חזרתי לתפריט ועברתי לאגף הכריכים. יש כריך טונה (בשביל אלה שחיים על הקצה) כריך סלמון גבינת שמנת (בשביל אלה שחיים בארה"ב) וכריך דלורית וטחינה (בשביל כמה נקודות זכות אצל הטבעונים. יש מצב שזה יעזור כשהם יגיעו לשלטון).
אני לקחתי את 'לה בגט&ירקות בגריל'. פרטים בהמשך. א' השני, סיים עשר דקות של בהייה בתפריט ללא מסקנות. טוב, עם מסקנה אחת. שאני אזמין בשבילו. אז חזרתי לתפריט ובחרתי בקרואסון קארם, כריך קרואסון עם גבינת שמנת וסלמון.
המנות הגיעו. נפתח באורח. כריך הקרואסון שלו היה טוב. שכבה לא עבה מדי של גבינת שמנת, סלמון מאיכות טובה, מלפפון, שמיר וגם פרוסות ביצה קשה. שזו בחירה מעניינת. ברור שלא חייבים ביצה קשה במנה הזו. מצד שני, ברור שהביצה משתלבת מצוין במנה. מצד שלישי, הביצה קשה לוקחת את המנה הזו לכיוון רוסי מובהק. בכל מקרה, היה טעים. השאלה היחידה שנותרה לא פתורה מבחינתי היא שאלת הקרואסון. מכיוון שהמפרט של הכריך דורש שיחממו את הקרואסון, היה קשה לדעת מה הטעם הטבעי של הקרואסון, זה שאיתו הוא יצא לעולם ממעי התנור. אני אף פעם לא מבין אנשים שמגיעים לבית קפה/קונדיטוריה בשעות הבוקר ומבקשים לחמם מאפים. הקרואסון כבר היה בתנור ויצא משם בזמן. אל תחזירו אותו לשם. פשוט אל.
ולגבי הכריך שלי. נתחיל בבאגט עצמו. הוא מצוין. מהטובים שיש. גם המילוי לא רע בכלל. היו שם בין השאר ממרח בזיליקום, עיגולים של גבינת סנט מור (גבינת עזים ממרכז צרפת. 45% שומן. נו ביגי) פרוסות דקות מאוד של זוקיני קלוי, פלפל קלוי וחציל קלוי.
הוויטרינה עם המאפים. הנה כמה דוגמאות: 'טארטלט פרלינה לוז' (תחתית בצק פריך עם שכבת קרם לוז ואגוזי לוז קלויים), 'טארטלט פירות יער' (אותו בצק עם קרם פטיסייר ופירות יער), 'מטיל שוקולד' (גנאש שוקולד מריר על שכבת קראנץ שוקולד חלב ופרלינה עם ציפוי שוקולד מריר), 'אקלר פטל' (פחזנית בצק רבוך, מילוי שנטיי שוקולד לבן ופטל בציפוי פטל טרי ושברי מרנג). כן, לא קל. והכול גם נראה כמו שצריך. מדויק, מעוצב, עדכני.
דווקא במתוקים א' התגלה כמהיר החלטה. הוא בחר בפיננסייה עם קרם ופירות יער שהיה נפלא. משום מה הם קוראים לו פיננסייר. מצד שני ציפי לבני קוראת 'פרטנר' לכל פלשתיני שמוכן להיפגש איתה לקפה, אז מה אני מתלונן. אני לקחתי מילפיי. או קרם שניט כמו שקוראים לו פה במרחב. הבחירה הקלאסית. והוא היה מצוין. הקרם היה מנוקד בכבדות בגרגירי הווניל, העלים היו פריכים ודקים. אני אוהב את הבצק טיפ־טיפה יותר מריר (בצק העלים של המילפיי עובר קרמול), אבל זה לגמרי עניין של העדפה. שילמנו, יצאנו חזרה לכיוון הרכב החונה, ואז א' נזכר שהוא באמצע יום עבודה. לא קל.
כריך קרואסון, באגט גבינת עזים וירקות קלויים, פיננסייר פירות יער, מילפיי, מיץ תפוזים. 152 שקל.
הכתובת: מעבר יבוק 5, נחלת־יצחק, תל־אביב | טלפון: 03־6326322
שעות פתיחה: א־ה 7:30־24:00 | ו' 7:30־17:00 | מוצ"ש־1:00 כשרות: בהשגחת הרבנות תל־אביב
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם