שבע השנים הרעות עומדות בפתח
מחירי המזון ממשיכים לעלות והחששות מהתפרצויות אלימות ברחבי העולם כבר הופכות למציאות. מומחים קוראים לפעולה מיידית או שהמצב יחריף. תוצרת חוץ
לפי נתוני הבנק העולמי, מחירי החיטה עלו ב-181 אחוז במשך 36 חודשים עד פברואר האחרון ובסך הכל חלה עלייה של 83 אחוז במחירי המזון בכל רחבי העולם באותה תקופה. תוכנית המזון של האו"ם דיווחה כי מחירי האורז עלו ב-75 אחוז בתוך חודשיים וכי מתחילת השנה זינקו מחירי המזון בלא פחות מ-40 אחוז.
הכלכלנים מזהירים כי עשרות מדינות עלולות להיפגע ממשבר המזון, כאשר לדברי רוברט זליק, נשיא הבנק העולמי, עניים רבים כבר נאלצים להוציא 75 אחוז ממשכורתם על רכישת מזון. וכאשר גם אין עבודה, הבטן ריקה במשך שבועות.

בשבועות האחרונים התחיל הזעם לצאת לרחובות. חוף השנהב, קמרון, מאוריטניה, תימן, אינדונזיה והפיליפינים הם רק חלק מהמקומות שבהם יצאו מאות ואלפים לרחובות כדי למחות על המחירים. חלק מההפגנות דוכאו ביד קשה והסתיימו בהרוגים רבים.
בשבוע שעבר נוספו גם מצרים
בהאיטי הודח בסוף השבועראש הממשלה, ג'ק אדוורד אלקסיה, אחרי ימים ארוכים של הפגנות והתפרעויות, במהלכן אף הוצת ארמון הנשיאות. לפחות שישה בני אדם נהרגו בעימותים, בהם חייל מכוח שמירת האו"ם שהוצא להורג במרכז הבירה.
לכן לא פלא שהחרפת האלימות הביאה את בכירי קרן המטבע הבינלאומית, תוכנית המזון של האו"ם והבנק העולמי להזהיר כי המשך עליית המחיריםעלול לגרום לא רק לרעב, אלא גם לסכסוכים פוליטיים חוצי גבולות.
אז מה בעצם גרם לזינוק המטאורי במחירי המזון? מדובר בשילוב של גורמים, אותם כינתה ג'וסט שיראן, מנהלת תוכנית המזון של האו"ם, בתור "הסערה המושלמת".
הגורם הראשון הוא העלייה במחירי האנרגיה והנפט. כולנו מכירים את הבשורה שמגיעה כמעט בכל סוף חודש שמספרת לנו כי מחירי הדלק שוב עולים. מדובר בתופעה שכבר נמשכת חודשים ארוכים ואשר מושפעת בין השאר מהמשבר עם איראן, מהסכסוך בין ארה"ב לבין ונצואלה ומקיצוץ מכסות הנפט על ידי אופ"ק (ארגון המדינות המפיקות נפט) שהעלה את מחיר החבית כבר מעבר למאה דולר.

בכיר האו"ם, ז'אן זיגלר, הגדיר אתמול את ייצור הדלק האורגני פשע נגד האנושות, לא פחות. "כאשר מדיניות הדלק האורגני הושקה בארה"ב, סובסידיות בשווי שישה מיליון דולר רוקנו 138 טון של תירס מהשוק, וכך הונח הבסיס לפשע נגד האנושות על מנת לספק את הצמא שלה (של ארה"ב) לדלק", אמר זיגלר בראיון לעיתון הצרפתי "ליברסיון".
סין והודו סייעו גם הן לעליית המחירים. כבר לפני 15 שנה כתב ההיסטוריון פול קנדי בספרו "אל המאה ה-21" כי "כאשר מדובר בהודו ובסין, הגורם הדמוגרפי מאפיל על כל גורם אחר ויש לו השלכות חיוניות לא רק על שתי הארצות האלה, אלא גם על הקהילה העולמית בכללותה".
מדי שנה נוספים עוד מיליוני פיות להאכיל בשתי המעצמות האסייתיות – בסין יש יותר מ-1.29 מיליארד תושבים עם קצב גידול של 0.6 אחוז ובהודו יש 1.29 מיליארד תושבים עם קצב גידול של 1.6 אחוז - וכאשר הדרישה אצלן עולה והתבואה ברחבי העולם מצטמצמת, מדינות אחרות, חלשות יותר, נותרות עם פחות מזון.

התלקחות המהומות שנגרמה על ידי משבר המזון הביאה את בכירי ארגוני הכלכלה העולמיים ותוכניות הסיוע של האו"ם להחריף את אמירותיהם באשר לצפוי בשנים הקרובות, כאשר על פי ההערכה רק במחצית העשור הבא צפויה ירידה ניכרת במחירים.
"זה לא נוגע רק לארוחות שנעלמות היום או להתגברות אי הסדר החברתי. זה נוגע לאובדן הפוטנציאל החינוכי של ילדים ומבוגרים בעתיד", אמר רוברט זליק מהבנק העולמי. "יותר מכך, אנחנו מעריכים שההשפעה של משבר המזון על ירידת העוני ברחבי העולם משמעותה היא שמדובר בשבע השנים הרעות".
בכינוסי חירום שנערכו בימים האחרונים נקראו המדינות העשירות והעניות לסייע לפתרון המשבר. תוכנית המזון של האו"ם פנתה למדינות התורמות והודיעה כי היא זקוקה לחצי מיליארד דולר נוספים מעבר לתקציב של 2.9 מיליארד דולר שתוכננו ל-2008. כמו כן התבקשו המדינות להוריד מכסים ומסים שהוטלו על ייבוא מזון במטרה להגן על תוצרת מקומית וכך להביא להורדת מחירים.

מי שחושב שמדובר רק במדינות העולם השלישי, כדאי שיחשוב שוב. רק אתמול פורסם סקר של ארגון "לתת" שהעלה כי חלה ירידה בתרומות המזון שהעביר הציבור לעמותות הסיוע לקראת פסח ומדד עסקים סטור-נט מהחודש שעבר מצא כי חלה עלייה של כארבעה אחוזים במחיר סל המזון ברשתות השיווק במהלך פברואר. אפילו בעיר ניו-יורק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בתרומות מזון ורבים פנו לארגוני סיוע או מוותרים על ארוחות לנוכח המשבר הכלכלי שמתרחש במקביל.
כמו ההתחממות הגלובלית, גם כאן מדובר בסוגיה שתשפיע על כל העולם – עניים ועשירים, צפון ודרום – ולכן יש צורך בנקיטת פעולה מיידית. על מנהיגי העולם להבין כי אזרחים רעבים פונים לקיצוניות ובפינה כבר מחכים אוסמה בן-לאדן וחבר מרעיו להזדמנות לגייס את צבא הרעבים. סימנים ראשונים להתעוררות המנהיגים היו ביממה האחרונה כשנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הודיעו כי יפעלו לפתרון המצב. נקווה שגם ימלאו את הבטחתם.
ב-1798 כתב הכומר האנגלי תומס רוברט מלתוס את "המסה על האוכלוסייה" ובה הזהיר כי "כוחה של האוכלוסייה גדול לאין שיעור מכוחה של האדמה לספק לאדם את מחייתו" וכי הפער בין עשירים לעניים יחריף בגלל הלחצים על משאבי העולם. יותר מ-200 שנה לאחר מכן נראה כי אזהרתו של מלתוס קרובה למימוש ועל כן המלחמה במחירי המזון צריכה להיות בעדיפות עליונה ביותר על סדר היום, וטובה שעה אחת קודם כי ההידרדרות כבר החלה.
מטבע הדברים אנחנו מתרכזים בנעשה בתוך ישראל, אבל העולם מסביב אינו נח. מדי שבוע יציג חיים איסרוביץ, עורך חדשות החוץ שלnrg מעריב, סוגיות שונות שעומדות על סדר היום העולמי ואשר לא תמיד מגיעות למרכז החדשות במדינתנו הקטנה.