 |
/images/archive/gallery/589/924.jpg החללית אטלנטיס.
רויטרס  |
|
|
|
|
|
|
| מה יודעים בסוכנות החלל האמריקנית על עבמי"ם? האם התכוננו בפנטגון לברית בין סטאלין חוצנים? גילי שכטר וחנן סבט על תולדות הטיוח הגדול |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני מספר שבועות הודיעה סוכנות החלל של ארה"ב, כי אחד המסמכים ההיסטוריים החשובים ביותר לאנושות - הסרטים המקוריים מתיעוד הנחיתה על הירח ב-1969, אבדו ואינם. כל הסרטים המוכרים המתעדים את הנחיתה, היו סרטים שצולמו דרך שידור הטלוויזיה. הסרטים המקוריים, בחדות גבוהה, מעולם לא פורסמו.
איש מהקהילייה המדעית לא הרים גבה עקב האבידה המוזרה. ציוץ לא נשמע מכיוונם של אסטרונומים וחובבי חלל, ועובדת היעלמות הסרטים נותרה כהודעה מיותמת בפורומים העוסקים בחלל, ובאתרי החדשות – איש לא טרח להקים צעקה.
תמוה גם עיתוי ההיעלמות – דווקא משהחלה דרישה לפרסמם לקהל הרחב, ומספר שבועות לאחר ראיון טלוויזיוני שהעניק האסטרונאוט באז אולדרין, שבו הצהיר כי הוא וחבריו צפו בעצם בלתי-מזוהה בדרכם לירח.
לא יפתיע אם בזמן הקרוב "תימצא" לפתע האבידה, וכל העניין יתואר כטעות תמימה
של עובד שהעביר את הסרטים למקום אחר, מכיוון שלא ידע מהם. הסרטים יוחזרו לאחר שהמידע ה"בעייתי", ייחתך ויעלם טרם פרסומו, ואחרי צנזורה ועריכה קפדניים.
לאחר מחקר רב שנים, אין ספק כי בידי נאס"א (וגם בידי הרוסים, שלהם מידע מצולם רב ממשימות החלל שלהם) הוכחות חותכות לקיומם של עבמי"ם וחוצנים. ההוכחות החלו לדלוף עוד בשנות השישים, אך המידע האמין ביותר נחשף בשנות התשעים, בעידן האינטרנט.
נאס"א, שתמיד שמרה בסודי סודות מידע רגיש זה, נאלצת בשנים האחרונות להתמודד עם שאלות קשות. מהארגון דולפים ונחשפים צילומים רבים וסרטי וידיאו ממשימותיה, שבהם מופיעים עצמים בלתי מזוהים, ומתפרסמות עדויות של אסטרונאוטים בנוגע להיתקלויות עמם.
מכיוון שכך – תם עידן ההסתרה בנאס"א והחל עידן ההכחשה, ההתעלמות, ואולי תחילתה של חשיפה איטית וזהירה של האמת לציבור.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/596/926.jpg
סמל נאסא |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
תחילתו של עידן
|
|
|
 |
|
|
|
תוכנית החלל של ברית-המועצות לשעבר, שהחלה לקצור שבחים והישגים מרשימים, דרבנה את ארה"ב במירוץ לחלל. נאס"א החלה לפעול באופן רשמי ב-1 באוקטובר 1958. בכירי המדענים הנאציים שהובאו לארה"ב במבצע "מהדק-נייר" היוו את הבסיס לחקר-החלל האמריקאי. למרות שיש הטועים ורואים בה ככזה, נאס"א מעולם לא הייתה ארגון אזרחי, אלא ארגון צבאי – החל מחוקיו וכלליו, דרך צי החלליות המוקדם שלו (פיתוח ושכלול טילי ה-V2 וטילים צבאיים אחרים), וכלה באסטרונאוטים – שרובם ככולם קציני צבא בכירים.
מרגע הקמתה, החלו העבמי"ם "לרדוף" את נאס"א. עבמי"ם נצפו מאז שהחלו החלליות להמריא. טייס נאס"א ג'וזף ווקר, היה הראשון שטען בכנס של ה-National Conference on the Peaceful Uses of Space Research, ב-1962, שצילם שני עבמי"ם, בעת טיסתו במטוס. טייס ניסוי נוסף, העיד גם הוא שצילם עבמי"ם. נאס"א סירבה אז להתייחס לעדותם, ולמסור כל מידע בנוגע לצילומים.
ב-1965, התערב ה-FBI, כשהתברר שמישהו מתוככי נאס"א הדליף סרט לחוקרי עבמי"ם מפיטסבורג, שבו צולם עב"ם בטיסת ג'מיני-4. בתיקי ה-FBI (שנחשפו מאז) נכתב: "המדליף משוכנע שמדובר במידע מסווג, שבו צולם עב"ם שהופיע ברגע הפרדת שלבי הטיל. הוא יעץ קודם לכן לחוקרים: שימו לב למשהו מעניין, מאחר והחללית מצוידת במכשור לגילוי עבמי"ם"
ממסמך ה-FBI עולה, שנאס"א מודעת היטב לעניין העבמי"ם, וברשותה ציוד המיועד לחקר התופעה. את המידע אישר גם אסטרונאוט ג'מיני-4, ג'יימס מק'דיוויט, כשהודה שבמהלך טיסתו בחללית מעל להוואי, נתקל בעב"ם מתכתי. העצם צולם, אך נאס"א מסרבת לחשוף את הצילומים עד לימינו.
מאז המקרה הראשון שהגיע לידי התקשורת, נחשב המידע המגיע מנאס"א לחשוב ולמהימן ביותר להוכחת קיומם של עבמי"ם. מרביתו תועד בשידורים הישירים של נאס"א עצמה - חלקו ע"י אסטרונאוטים, חלקו ע"י הקלטות פיראטיות של שידורי נאס"א, והדלפות מתוככי הארגון.
מראשית דרכה, דאגו בנאס"א לצנזר כל פיסת מידע. גם האסטרונאוטים התבקשו לשמור על קודי-דיבור מיוחדים בכל המשימות, למניעת דליפות מידע.
כמות הראיות החותכות שהושגה מנאס"א עצומה. אנו נתמקד באירועים מרכזיים בצורת תיעוד מצולם, הקלטות אודיו, ועדותם של אסטרונאוטים. בכתבות הבאות נפנה גם לסרטים תיעודיים שנעשו בשנים האחרונות, ובהם נדון הקשר בין נאס"א וחקר העבמי"ם.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/596/924.jpg
ג'יימס מק'דיוויט |
|
|
|
|
|
|
|
|
פול היל – האיש מבפנים
|
|
|
|
|
|
|
דוגמא אחת מני רבות היא זו של פול היל, שהחליט לאחר פרישתו לשבור את שתיקתו רבת השנים. היל היה מחלוצי ובכירי המהנדסים של נאס"א, שהקדיש חייו לחקר טכנולוגיות-קצה. היל הועסק בנאס"א משנות החמישים ועד לשבעים. הוא עצמו נתקל בעבמי"ם מספר פעמים, והחל בחקירתם בגלוי. כמהנדס, ניסה לבנות כלים שיחקו את טיסת העבמי"ם. מדיניות נאס"א אסרה עליו לבסוף להמשיך בפיתוחיו. היל חש מתוסכל מכיוון שעבודת חייו טורפדה.
משך 25 שנות עבודתו בארגון, אסף היל כל שביב מידע שהגיע לידיו והנוגע לעבמי"ם. הוא חקר אירועי עבמי"ם, דיווחים על חומרים שנמצאו וקושרו לעבמי"ם, וכל מידע הנוגע ליכולתם הטכנית/טכנולוגית.
היל פרש מנאס"א בשנות השבעים והתמסר לחלוטין לכתיבת חיבור בן מאות עמודים, שבו ניתח בצורה מקצועית ומבריקה את טכנולוגיית העבמי"ם, מ-א' ועד ת'. היל הוכיח, שהעבמי"ם ויכולותיהם הטכניים לא רק ניתנים להסבר, אלא כפופים לחלוטין לחוקי הפיסיקה, וברי השגה מבחינתנו.
חיבורו יוצא הדופן והמרשים של פול היל, פורסם ע"י בתו בספר "Unconventional Flying Objects", וראה אור בשנת 1995, 5 שנים לאחר מותו.
"פול היל ביצע עבודה מבריקה בנוגע לטכנולוגיית העבמי"ם, והראה כי הם סך הכל הרחבות אקזוטיות של הטכנולוגיות הקיימות בידינו. אולי ספר זה יספק את הבסיס וההסכמה בדבר חשיפת כל הידוע לנו על כלים חוצניים לציבור הרחב" – כך כותב אסטרונאוט אפולו 14, אדגר מיטשל, בהקדמה לספרו של היל.
האם נאס"א שמעו לעצתו? לא.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/596/927.jpg
פול היל |
|
|
|
|
|
|
|
|
ברית של סטאלין עם חוצנים
|
|
|
|
|
|
|
המתחרה והשותף העיקרי של נאס"א הוא צבא ארה"ב. כבר בשנת 1959, החל לפעול פרויקט HORIZON (אופק), בפיקודו של הגנרל ארתור טרודו. פרויקט זה נועד להקמת בסיס צבאי קדמי על הירח, שמטרתו כפולה – הגנה על ארה"ב מפני מתקפת הגוש הקומוניסטי (באמצעות טילים שישוגרו מהארץ או מהחלל), והגנה מפני איום חוצני אפשרי. לפרויקט הוקצו משאבים ועדיפות, בדומה לאלו שהוקצו לפרויקט מנהטן בשעתו.
הנחת הפנטגון בשנות החמישים הייתה, שכוונת החוצנים שלילית. היה חשש מפני אפשרות של פלישה חוצנית, וכן שמא הרוסים ינסו לכרות ברית עם חוצנים כאלו ואחרים, בדומה לברית שכרת היטלר עם סטאלין.
ע"פ התכנון המקורי, שהיה השאפתני מעולם, אמורים היו להיות משוגרים לירח עד ל-1964, כ-40 טילי סאטורן (מדגמי I ו-II), שישאו את הציוד ליסודות הבסיס. באפריל 1965, אמורים היו להישלח שני אסטרונאוטים לירח, שם יקימו את המבנה הבסיסי, שיאכלס את 12 האסטרונאוטים, שהיו אמורים להישלח לשם בנובמבר 1966.
בטרם החל הפרויקט הצבאי ולמרות התנגדות הפנטגון, הוחלט על העברת האחריות והביצוע לידי נאס"א. הסיבות לכך היו רבות, ונבעו בעיקרן מהרצון להוכיח לעולם (ולרוסים בפרט), שהחלל לא ישמש גופים צבאיים, אלא "אזרחיים", והחשש פן יראו הסובייטים בבסיס חלל צבאי-אמריקאי, איום ישיר.
הפרויקט פינה מקומו לפרויקטים אחרים של נאס"א, אך היווה את מודל החיקוי לתחנות החלל העתידיות שהוצבו – "Mir" הרוסית ו"Freedom" האמריקנית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החוק למניעת מפגשים עם חוצנים
|
|
|
|
|
|
|
בעוד עבמי"ם נצפו ותועדו במהלך משימות ג'מיני 4, 7 ו-11, הרי שנאס"א המשיכה למלא פיה מים, בכל הנוגע למפגשים אלו. נאס"א הגדילה לעשות, וחרף הכחשותיה בדבר קיום עבמי"ם וחוצנים, הועבר ב-16 ביולי 1969 חוק, המכונה "חוק החשיפה לחוצנים", והמוכר גם בשם "ET Law".
ב-5 באוקטובר 1982, טען ד"ר בריאן טי. קליפורד מהפנטגון, במסיבת עיתונאים, שכל מפגש בין אזרח ארה"ב לחוצנים או לכלי-הטיס שלהם הוא בלתי חוקי, בשל חוק שחוקק לפני הנחיתה על הירח ביולי 1969. כל העובר על החוק, צפוי לשנת מאסר וקנס בגובה 5000$. מוסמך מטעם נאס"א, יכול להביא למעצר בכפייה ובידודו של כל אדם, או קבוצת אנשים, ללא הגבלה במספרם, שנחשדו שנחשפו ל"גורם חוצני", ללא כל אפשרות לשימוע מוקדם או לביטול המעצר ע"י בית-משפט. הפרשנות בדבר המינוח "גורם חוצני", תלויה לחלוטין בהחלטתו של איש נאס"א.
לטענת נאס"א, הם נאלצו להביא לחקיקת החוק (Section 1211.100 Title 14 of the Code of Federal Regulations), מאחר שלא ידעו בפני מה עשויים האסטרונאוטים לפגוש על הירח ובעתיד. מאחר ולטענת נאס"א, לא נמצא דבר חשוד על הירח, הרי שהחוק בוטל בשנת 1991.
חוק זה וחוקים אחרים שבוטלו והנוגעים לנאס"א, נמצאים תחת הכותרת "RESERVED" (שמור) בספר החוקים האמריקני. למרות שלשון החוק אינה מפורסמת יותר בספר החוקים של ארה"ב ובאתרים הרשמיים, הרי שניתן למוצאה ברחבי האינטרנט. מפתיע, אך כל ניסיון לקבל עותק רשמי של נוסח החוק המבוטל מאתרי החוקים של ממשלת ארה"ב, נתקל בסירוב חוזר ונשנה. תמוה שחוק מבוטל, אינו נגיש ולא ניתן לקבל ממנו עותק לעיון.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/596/929.jpg
עב''ם שצולם מחללית של נאס''א |
|
עב''ם שצולם מחללית של נאס''א |
|
|
|
|
|
|
|
מה שנאס"א לא רצתה שתראו
|
|
|
|
|
|
|
למרות הצנזורה הקפדנית של נאס"א בראשיתה, דלף מידע מהארגון ומגורמים פרטיים, שעקבו ויירטו תשדורות, באמצעים פיראטיים שונים.
ב-15 בספטמבר 1991, הפסיקה נאס"א את שידורי הוידיאו של המעבורות, ששודרו לקהל הרחב. הפעולה נעשתה, לאחר שהמעבורת דיסקברי, במשימה STS-48, צילמה עבמי"ם הקרבים לכדור הארץ. אחד העבמי"ם נורה מכיוון כדור הארץ (יתכן שבקרן חלקיקים או טיל), ונמלט מהמקום. סרט זה עורר סערה ציבורית גדולה, ונאס"א מעולם לא התייחסה אליו, פרט לטענה שצולמו חלקיקי קרח או שברים מהמעבורת. רק בשנים האחרונות, נאלצת נאס"א לחשוף יותר את פעילויותיה והחלה שוב לשדר שידורים חיים מטיסות המעבורות לחלל – הפעם תוך צנזור בזמן אמת, הנעשה ע"י העברת השידור לאחר מספר שניות של השהייה לשם בדיקה. למרות זאת, לא אחת צולמו עבמי"ם ונראו בשידור חי, בטרם הצליחו הצנזורים להסיט את המצלמות.
חלקיקי קרח, שבירת קרני-אור במצלמה, חלקיקי אשפה, לוויינים וכ"ו – אלו חלק מתירוצי ההסברה של נאס"א. מאחר ובמשך השנים הצטברו עדויות חד-משמעיות לתיעוד עבמי"ם בידיהם, הרי שכרגע מחליט הארגון להתעלם מפרשנויות, ושומר על שתיקה רועמת.
צילומי הלוויין SOHO הם לטענת נאס"א קרינה קוסמית / אסטרואיד / מטאור / עיוות בהגדלת התמונה.
דובריה הרשמיים של הסוכנות ונציגי האסטרונומים (גם בישראל) מתחלחלים נוכח הצגת הוכחות אלו בפניהם. הם חוזרים הם שוב ושוב על הקלישאות הישנות, כשבפיהם הסברים קונבנציונאליים מגוחכים שאינם לעניין, וחוסמים בכל דרך אפשרית פרסום מידע רלוונטי.
בפעם הבאה: הוכחות מהחלל
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/596/928.jpgצילום העב''ם שעורר סערה | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
