 |
/images/archive/gallery/544/135.jpg
Brian Boulos, Flickr  |
|
|
|
|
|
|
| אמא, בבקשה אל תקראי את הטור הזה. באמת, אני מתכוונת לזה, אל תקראי. כי אם תקראי הרי לא תביני, ותחשבי שצריך לאשפז אותי. טור של נעמי מוהר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אמא, בבקשה אל תקראי את הטור הזה. באמת, אני מתכוונת לזה, אל תקראי. כי אם תקראי הרי לא תביני, ותחשבי שצריך לאשפז אותי, שהלכתי לדרך שאין ממנה חזרה. את הרי תמיד אומרת שמי שמאמין באלוהים הוא או טיפש או משוגע, ואני מנסה להסביר לך (בראשי שלי) שהאלוהים שאת מתכוונת אליו, זה שאת כביכול לא מאמינה בו, הוא אלוהים של ה"אנרגיה הישנה" ואילו האלוהים שלי הוא משהו אחר לגמרי.
 |
| אנרגיית היש |
|
תמיד היתה לי מערכת יחסים מורכבת עם כסף. אני חשה מאוימת מהאפשרות של חוסר ומסוחררת מהאפשרות של שפע |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
כי בעצם אמא, מה ההבדל בין האמונה (זו שאת חושבת שהיא טיפשית) בדמות עליונה שמחליטה בשבילנו הכל, שקובעת לנו את החוקים ושופטת, לבין אמונתך שאין כלום והכל פשוט קורה?
הרי בשתי האמונות האדם הוא פרט קטן ביקום והמאורעות פשוט נופלים עליו. אם אלו אירועים טובים זהו אלוהים טוב ואם אלו צרות - אז אלוהים הוא רע. אבל בשתי האמונות - האתיאיסטית והדתית - אין לאדם קשר למה שקורה.
את תגידי לי שזה לא נכון, תגידי שבתפיסה האתיאיסטית האדם אחראי לגורלו בכך שהוא פועל את הפעולות הנכונות. הנה יש כאן שוב דת. פעלת נכון או היית בסדר - יקרו לך דברים טובים.
התנהגת בטיפשות - יקרו לך דברים לא טובים.
בשתי האמונות לא רק שהאדם הוא פרט קטן שנתון לחסדי המקריות או האלוהים. עכשיו עליו גם לרצות ולהתנהל על פי חוקים שהוא מנסה לעקוב אחריהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אמא, רק שתדעי, גם את אלוהים
|
|
|
 |
|
|
|
ובכן, אמא, יש גם אפשרות שלישית. אפשרות שבה 'גם אני אלוהים' ואני שותפה פעילה בכל מה שקורה בחיי. אני זו שקובעת את החוקים, יוצרת אותם, אני זו שמחליטה על ה"עונש" או חומלת על עצמי. אפשרות שהמציאות היא שיקוף של כל מה שקורה בתוכי, ואת זה אני יכולה לשנות.
עכשיו את בטח רוצה לאשפז אותי, לא?
אבל אולי בכל זאת תנסי להקשיב? כל מה שאני אומרת הוא שהאמירה היא אחרת. הרי אני לא נמצאת במצב פסיכוטי בו אני טוענת שאני אלוהים. אני אומרת: "גם אני אלוהים", זאת אומרת, אני ואת אלוהים באותה מידה, וכמונו כל אדם בסביבתנו.
כל אדם הוא האלוהים של חייו בין אם הוא יודע זאת או לא. אבל חלק מהצרות, כפי שוודאי תשמחי להגיד, הן בגלל הבחירות של בני האדם. זה המקום להזכיר לך את המילה - גם. גם אני אלוהים וגם כל אדם בסביבתי. אני בוחרת מה יהיה בעולמי, אני בוחרת איך להתייחס אל הבחירות של אחרים. וחלק מתפיסתי אומר לכבד את אותן בחירות, גם אם הן לא מוצאות חן בעיני.
מהיכרותי אותך, עכשיו ודאי תגידי: "אם ככה, אז אני רוצה עכשיו מיליון דולר, ובכלל, אם כל אדם יוצר את עולמו אז למה לא כל אחד בוחר בחיי אהבה אושר ושפע?".
אני לא יודעת מה איתך אבל אני עוד לומדת את האלוהים שלי, בודקת על פי איזה אמונות וחוקים קבעתי לי את עולמי. אני מנסה להבין
מדוע האלוהים שלי בחר בך כאמא, וזימן לי כל דבר אחר שהגיע לחיי. אני אומרת לעצמי ש'גם אני אלוהים' בכל פעם שאני מתוסכלת ממשהו. אני בוחנת למה אני "קורבן", ואיפה אני לא מחוברת לעצמי כבורא, איפה אני מתכחשת לעובדה שהכול הוא יצירה שלי, ואז אני חוזרת להגיד לעצמי ש'גם אני אלוהים' ורואה כיצד אני בוראת מציאות חדשה.
כשאני רוצה מיליון דולר אני בוחנת למה אני רוצה אותם? מדוע לא בראתי אותם עד עכשיו בחיי ואיך אני יכולה לברוא אחרת. לפעמים יגיעו בעקבות זאת כסף או עבודה, ולפעמים אגלה שהרצון במיליון דולר מסתיר איזו מחשבה של גאולה מגורם חיצוני, רצון ש'מישהו' יסדר לי את העניינים או כמיהה למשהו שאני יכולה ליצור בפשטות בתוכי.
אני יודעת שאת לא מאמינה לי. גם אני עצמי ספקנית פעמים רבות, אבל לא רק שזה עובד זה אפילו מפחיד עד כמה. תארי לעצמך, אמא, שבעצם את יצרת את כל החיים האלו שלך ואין אף אחד אחר שאשם לך. תארי לעצמך שעשית זאת רק מסיבה אחת - כי האלוהים שבך אוהב אותך ורצה ללמד אותך משהו, רצה שתמצאי בעצמך את הכוחות ותגלי את היכולת שלך לעשות שינוי. ולא, הוא לא נפרד ממך. הוא חלק ממך, רק את יכולה באמת להבין אותו ולהתחבר אל הכוונות שלו.
אמא, אם קראת עד הנה אז יש לי עוד משפט קטן להגיד לך: גם את אלוהים.
הערה: "גם אני אלוהים" הוא מושג שטבע טוביאס באמצעות ג'פרי הופי, במהלך תקשור שנערך ב-19/7/2003 במעגל הארגמן "שבעת החותמות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מנחת קבוצות מודעות, מחברת הספר ''מחשבות על יד החיים - כירולוגיה''. מנחת המדיטציות במארז ה''אנרגיה החדשה - התנסות חוויתית''. ממקימי אתר מרחב | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
