 |
/images/archive/gallery/672/643.jpg
dinrao, Flickr  |
|
|
|
בברזיל יש סצנת חוצנים עשירה מאוד. ושם, בניגוד לארצות הברית, הממשל גם משתף פעולה. גילי וחנן על עב"מים בדרום אמריקה |
|
|
|
|
|
 |
ברזיל, המדינה החמישית בשטחה בעולם, מהווה זה שנים כר פורה לפעילות עב"מים וחוצנים. למעשה ברזיל היא אחת מהנקודות החמות של פעילות עב"מים וחוצנים אולם להבדיל מארה"ב, הרי שבברזיל (בדומה למכסיקו), הממשל משתף פעולה, ולרוב אין הסתרה וטיוח בנוגע לעב"מים.
 |
הפאזל החוצני |
לכריס קארטר, יוצר סדרת הטלוויזיה 'תיקים באפלה', היתה תיאוריה שלמה בנוגע לקונספירציה הגדולה בתבל |
לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
הד"ר אולאבו פונטס, מי שהיה מחלוצי חקר העב"מים בברזיל ובעולם, נמנה על בכירי חוקרי מחלות הקרינה בעולם ופרופסור לרפואה בבית הספר הלאומי לרפואה של ברזיל, החל במחקרו עוד בשנות החמישים. פונטאס נכנס להיסטורית חקר העב"מים כמי שביצע את הבדיקות הרפואיות לחטוף הראשון שנודע בעולם – האיכר הברזילאי (ולימים עו"ד וד"ר) אנטוניו וילאס בואס.
הד"ר פונטאס ביצע בחייו הקצרים מחקרים רבים בתחום העב"מים, שמרביתם נגעו ישירות לאירועים שהתרחשו בברזיל - חטיפות, התרסקויות עב"מים ואירועים נוספים. חלק ממחקריו ניתנו לבכיר חוקרי העב"מים הפרופ' אלן היינק, ע"י אלמנתו של ד"ר פונטס. היינק עצמו המשיך בחקירתם.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/709/666.jpg
קפטן הולנדה |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
איש אינו יודע מהו מקור השברים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחד מהמחקרים המוכרים בהם נטל ד"ר פונטאס חלק, נעשה בעקבות אירוע שהתרחש בתחילת ספטמבר 1957, בו נטען שעב"ם התפוצץ בחוף אובאטובה שבסן-פאולו, וחלק קטן משבריו לוקטו ע"י אזרחים. פונטאס שלח את פיסות המתכת לבדיקה במעבדות המינרלים של משרד החקלאות הברזילאי. הבדיקות הרבות העלו שהן הורכבו ברובן ממגנזיום, ברמת טוהר של 99.99%, שלא הייתה מוכרת אז בעולם. הפיסות המשיכו לנדוד לבדיקות במעבדות חיל האוויר בארה"ב ובמעבדות אוניברסיטאיות נוספות. נכון להיום, איש אינו יודע מהו מקור השברים, ומעולם לא הוכח שבעת גילויים הייתה טכנולוגיה ארצית המסוגלת לייצרם.
למרבה הצער, פרט לפיסות המתכת שנהרסו בחלקן במהלך הבדיקות, לא ידוע תאריך התפוצצות העב"ם, אין עדים נוספים לאירוע, ושולח הדגימות נותר אנונימי. עובדות אלו אינן מקלות על
המחקר. למרות זאת, ניתן לומר בוודאות שמדובר בשרידים מלאכותיים שמקורם בכלי טיס, אך לא מטוס, לוויין, טיל, או עצם ארצי מוכר אחר.
ב-16 בינואר 1958 צולם מעל לאי טרינידאד כ-960 קילומטרים מחופי ברזיל אחד מצילומי העב"מים המוכרים ביותר. הצילום בוצע ע"י Almiro Barauna, צלם מקצועי שהתלווה לצוות המחקר המדעי שערכה ספינת הצי NE Almirante Saldanha, במסגרת השנה הגיאופיזית הבינלאומית.
בתחילה שמר הצי את התצלום בסוד אך לבסוף החליטו נשיא ברזיל, קוביצ'ק, ובכירים נוספים, דוגמת שר-הצי, האדמירל קמרה, לחשוף אותו לציבור.
הד"ר פונטאס כתב דו"ח מפורט על האירוע עבור הארגון האמריקאי לחקר תופעות אוויריות (ARPO), אליו צירף את כל המחקרים שפורסמו בברזיל בעקבות האירוע, וכן את עדותם של אנשי הצי שצפו בעב"ם.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/709/665.jpg
העב''ם בטרינדאד |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
חטיפתו של אנטוניו וילאס בואס
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בליל ה-15 באוקטובר 1957 חווה עובד חווה בברזיל, צעיר בשם אנטוניו וילאס בואס, חוויה ששינתה את מהלך חייו ואת מהלך חקר העב"מים. בפעם ראשונה חוקרי העב"מים עמדו בפני תופעה חדשה ומאיימת - חטיפות. סיפורו של בואס נחקר רק בינואר 1958 ופורסם ב-1965. ד"ר פונטאס גילה על גופו של בואס פצעים והרעלת קרינה. בואס עצמו סירב לקבל תשלום עבור פרסום סיפורו, ועמד מאחוריו עד למותו ב-1992. לימים, בואס סיים לימודי משפטים והיה לעורך דין ובעל תואר דוקטור. ב-1978 חזר שוב על סיפורו ללא כל שינוי. מעבר לכך, סירב לדון בנושא אפילו עם בני משפחתו. לפני מותו אישר כי בשנות השישים הוזמן לארה"ב, ושם הוצגו לפניו שרידי עב"ם. למרות שברזיל לא נהגה לפרסם מידע שיקרי במקרים מסוימים המידע נגנז, ורובו לא פורסםו. לדוגמא, אירוע השחתת האדם שאירע ב-29.9.88 בשמורת Guarapiranga. אירוע זה היה נדיר ביותר (אחד מבין כ-3 מקרים ידועים של השחתת בני אדם בעולם), והוא הגיע לידיעת הציבור לאחר שטכנאי משטרתי העביר את צילומי הקורבן לבן דודו הרופא, וזה פנה לחוקרי העב"מים. האירוע נותר בלתי פתור עד לימינו, ועורר לא מעט סערה בקרב חוקרי העב"מים והחוצנים.
אירוע משמעותי אחר אירע בין אוקטובר לדצמבר 1977, כשגל עב"מים פקד את האי Colares שבאמזונס. במקום נצפו עב"מים מסוגים שונים. חלק מהעב"מים טסו נמוך ביותר וגרמו לפגיעות פיזיות כשתקפו את תושבי המקום, ולמקרה מוות אחד.
האירועים נמשכו עד לרגע בו השלטונות החלו לקבל דיווחים על עב"מים שתקפו תושבים בעיר Belem. צבא ברזיל החיש לאזור את חיל האוויר והורה על פתיחת חקירה מקיפה. המבצע עצמו כונה בשם "מבצע-צלחת" והקפטן אורנגה הולנדה, איש חיל האוויר, מונה למפקדו.
אנשי הצבא שהגיעו למקום נתקלו בעב"מים עליהם דיווחו התושבים ותיעדו אותם. גם אנשי מדע רבים החלו לזרום לאזור על מנת לנסות ולפתור את התעלומה. כל המאמצים לא נשאו פרי. לאחר כארבעה חודשים התקבלה פקודה להפסיק מיידית את המחקר, מבלי שניתנו להוראה זו סיבות כלשהן. לידיעת החוקרים הובא כי תוצאות המחקר החלקי הניבו כ-300 תצלומים ליליים, 15 שעות וידיאו, ודו"ח בן 500 עמודים.
הולנדה עצמו פרש ב-1992, אך המראות רדפו אותו גם לאחר פרישתו ואף גרמו לו לדיכאון. ב-1997 העניק ראיון מצולם לשני חוקרי עב"מים בכירים בברזיל,demar José Gevaerd ו- Marco Antônio Petit, בו הציג איורים ופירט מעט מהמאורעות שרדפו אותו. כמו כן חשף את ידו למצלמה ובתוכה מה שנראה כשתל תת-עורי גמיש. לטענתו, השתל הוחדר לאחר מפגש ישיר עם חוצנים. היה זה הראיון הראשון והאחרון אותו העניק. כחודשיים לאחר מכן נמצא הולנדה מת בביתו, כשעניבה כרוכה לצווארו. איש ממכריו ובני משפחתו לא קיבל את הטענה הרשמית כי התאבד, והרעיון נדחה על ידי כל חוקרי העב"מים שחקרו הן את הקפטן והן את המאורעות בקולארס. לטענתם, קפטן הולנדה נרצח בשל חשיפת חלק מהמידע אותו נצר בליבו שנים רבות. בנוסף לקפטן, הסכימו מספר עדים בודדים נוספים להיחשף, ולספר מעט אודות חוויותיהם האישיות בתקופה זו. כך היה הכומר Alfredo de La Ó, העדה Claudomira Paixão, שהותקפה ישירות בידי החוצנים, הד"ר Wellaide Cecim Carvalho, שטיפלה במעל ל-40 מנפגעי התקיפות, והטייסUbiratan Pinon Friás .
רק בשנת 2004, בעקבות פניות חוזרות ונשנות לנשיא ברזיל, הן של אנשי מדע ואנשי הממשל עצמו, הוסכם על חשיפת חלק ממידע שהתקבל במחקר. מרביתו נותר חסוי עד ימינו, פרט למספר תצלומים ופרטים ששוחררו ב-2005.
התברר שהדו"ח המלא הכיל מעל ל-2000 עמודים, כ-500 תצלומים, וכ-16 שעות סרטים. תוצאות המחקר עצמו לא פורסמו, והנתונים שפורסמו חושפים רק טפח ממאורעות הימים ההם. ב-1995 הוזכרו אירועים אלו במחקר עב"מים שערך משרד ההגנה הצרפתי, ושכונה פרויקט "COMATA". הדו"ח הצרפתי קובע שהאירועים הינם דוגמא למקרים בהם העב"מים ומפעיליהם מגלים עוינות כלפי בני אדם, ולא מסתפקים בהופעה או בהטרדה, ולכן זוהי דוגמא נוספת לסכנות הטמונות בהם ולדאגה ממה שמפגשים כאלו, עשויים לגרור אחריהם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אירוע Varginha
|
 |
|
 |
 |
 |
|
במאי 1997 נקלט עצם בלתי מזוהה מעל לברזיל ע"י מכ"ם אמריקני. לטענת מספר תושבים בעיר Varginha, הם היו עדים להתרסקות עצם מוארך ודמוי-סיגר, ממנו יצא עשן רב. בו ביום טענו שלוש ילדות בעיר כי נתקלו בבעל חיים מוזר ו"דמוי-שד" - צבעו חום, עיניו בולטות וורידיו נראים בבירור. בעקבות המידע שהגיע מצבא ארה"ב שזיהה את העצם, ומההמולה שקמה באזור ההתרסקות, הגיע צבא ברזיל במהירות למקום ונטל פיקוד. בימים שלאחר אותה התרסקות, טענו עדים רבים שראו במו עיניהם "יצורים" מוזרים הנמלטים מהמקום, בעוד אנשי צבא יורים ומנסים ללכוד אותם.
אחת מגופות אותם יצורים הובאה לפי העדויות לבית החולים המקומי, ומשם נלקחה ליעד בלתי ידוע. האירוע התפרסם במהירות בתקשורת הברזילאית. איש מדע שהודה כי נכח בנתיחת אותו יצור, טען בראיון שיוכל לפרסם את עדותו תוך מספר שנים, אך הוא מנוע מלעשות זאת באותה עת. כ-15 עדים הסכימו להעיד בפומבי, ואחד מהם אף טען שניסו לשחד אותו, על מנת שלא יחשוף את שראה.
האירוע עצמו נחקר זה שנים, בידי חוקרי העב"מים החשובים בברזיל. המסקנות באשר למאורעות שהתרחשו באותם ימים עדיין שנויות במחלוקת. רבים מכנים את האירוע הזה בשם "הרוזוול של ברזיל", וטוענים שחשיבותו אינה נופלת מאירוע רוזוול המקורי.
לטענת ג'ון קרפנטר, מנכ"ל MUFON - Southwest, לאירוע היו כ-35 עדים, שטענו להיתקלות עם יצורים לא מוכרים. קיימות עדויות שמע מוקלטות של אנשי צבא ששהו במקום והודו כי הייתה התרסקות של עצם בלתי-מזוהה. לגבי היצורים עצמם, מהעדויות עולה תמונה של כ-5-6 יצורים שלא הוגדרו מעולם. לא ניתן להחליט האם מדובר בחוצנים-אפורים, או ביצורים הדומים יותר ל"צ'ופקאברות" המוזכרות לעתים באזור אמריקה. במקרה זה, ממשלת ברזיל עדיין מכחישה שמדובר באירוע חוצני.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
שלוש הילדות שנתקלו ב"שד"
| /images/archive/gallery/710/731.jpg  |
|
|
/images/archive/gallery/709/661.jpg
איור של הייצור המוזר |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
חדשות מעודדות ותקוות לעתיד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ב-20 במאי 2005, בעקבות התערבותם הישירה של נשיא ברזיל והממשל, החליט הפיקוד העליון של חיל האוויר הברזילאי להתחיל בשיתוף פעולה גלוי עם חוקרי העב"מים במדינה. למרות שמועות עקשניות על מאמצים אמריקאיים למנוע תהליכים אלו במדינות דרום-אמריקה, הרי שהצהרה מעניינת פתחה את העידן החדש ביחסי עבמולוגים-ממשל: "אנו מעוניינים שכל המידע שהצטבר אצלנו מזה כמה עשרות שנים ייחשף לציבור באמצעות קהילת חוקרי העב"מים - הצהיר הבריגדיר, Telles Ribeiro, מפקד מרכז התקשורת של חיל האוויר.
במפגש שנערך במטה פיקוד ההגנה של חיל האוויר, מרכז השליטה של ההגנה האווירית של ברזיל וסביבותיה, הודה הבריגדיר Atheneu Azambuja בפני חוקרי העב"מים שלא זו בלבד שצבא ברזיל חוקר את הנושא ועוקב בשיטתיות אחר פעילות עב"מים עוד מ-1954, אלא שקיימת דאגה רבה באשר לפעילותם זו.
הבריגדיר הודה שהנושא חשוב ביותר, וחשף לראשונה בפני החוקרים שלושה מקרים מסווגים אודות עב"מים, שהתרחשו בשנים 1954, 1977, ו-1986 (החומר משנת 1977 דן ב"מבצע-צלחת"). שיתוף פעולה זה ראשוני בלבד, אך מהווה תחילתה של דרך חדשה לחקר העב"מים בברזיל בפרט, ובדרום אמריקה בכלל.
ברזיל היא מדינה ששטחה גדול וכך גם סודותיה. למזלנו, אין היא שותפה מלאה לטיוח נושא העב"מים. קיומם של עב"מים וחוצנים היווה מאז ומעולם חלק מתרבותם של ילידי המקום, וחלק מהפולקלור המקומי. לכן אין הם רואים כל סיבה להסתיר ולטייח אירועי עב"מים, בדומה לנעשה בארה"ב ובאירופה. בברזיל קיימים חוקרי עב"מים רבים וטובים. מי ייתן ושיתוף הפעולה של ממשל ברזיל אכן יניב פירותיו כבר בשנים הקרובות.
בפעם הבאה: דו"ח מיוחד - וויליאם קופר המנוח חושף מה באמת יודעים הממשל והצבא על חוצנים |  |  |  |  | |
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
|
|
|