 |
 |
|
|
|
|
|
|
| הטכנולוגיה החוצנית, גם אם היא מתקדמת מאיתנו, כפופה לחוקי הפיזיקה ואין בה שום דבר על-טבעי. גילי וחנן על התרסקויות העב"מים המפורסמות בהיסטוריה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביולי השנה יצוינו 60 שנה להתרסקות המפורסמת ביותר בהיסטוריה - תקרית רוזוול. אירוע זה היווה מפנה בחקר העב"מים ובהתייחסות אליהם והיה זה היום בו, כפי שתיאר הקולונל פיליפ קורסו, השתנתה ההיסטוריה האנושית. ניסיונות ההכחשה הנמרצים והרבים של הממשל, בטענה שהעצם שהתרסק היה בלון סודי ותו לא - לא שכנעו ועמדו בסתירה מוחלטת לכל הממצאים בשטח ולמאות העדויות שנתקבלו.
 |
| דו''ח מיוחד |
|
מה כתוב במאמר שהוביל למותו של הסופר, שדרן הרדיו ותיאורטיקן הקונספירציות וויליאם מילטון קופר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
תקרית רוזוול לא הייתה היחידה - התרסקויות רבות נוספות אירעו במהלך השנים, פחות מוכרות ומפורסמות, אולם עדיין חשובות מאין כמותן. הפעם נביא את סיפורם של חלק מהן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ההתרסקות באורורה, ארה"ב, 1897
|
|
|
 |
|
|
|
בשנת 1897 הגיעו דיווחים רבים
אודות עב"מים בארה"ב. באחת מהתקריות אף ירו חיילי הצי לעבר עצם כזה. בשעות הבוקר המוקדמות של ה-19 באפריל 1897 התרסק כלי טיס בלתי מזוהה בעיר אורורה שבמדינת טקסס: ישנן עדויות רבות כי בין השברים התגלתה גופת חוצן וכן וחלקים עליהם נמצאו ציורים לא מזוהים - הירוגליפים. את הגופה שנמצאה כינו בשם "טייס ממאדים", וגופתו לפי אותן עדויות נטמנה בבית הקברות המקומי.
האירוע עצמו נשכח, ורק ב-1973 החלו חקירות מחודשות לגביו. העדה הבודדה לאירוע, שנותרה בחיים, היא כיום אישה בת למעלה מתשעים שסיפרה אודות ההתרסקות שאירעה בהיותה ילדה בת 15. היא זכרה שבהריסות נמצא "איש קטן", שנקבר בבית הקברות המקומי. כל הניסיונות להוציא את שרידי היצור, הקבור לכאורה במקום, נדחו ע"י איגוד הקבורה המקומי, שאף טרח וגידר היטב את המקום. מהאירוע המקורי נותרה גם פיסת מתכת לא מזוהה אולם רבים טוענים שפיסה זו אינה קשורה כלל למקרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מכסיקו, 1974
|
|
|
|
|
|
|
בערב ה-25 באוגוסט 1974 יצא מטוס קל משדה התעופה אל-פאסו שבטקסס לכיוון מכסיקו סיטי. במרחק כ-800 ק"מ משם, זיהה מערך ההגנה האווירית של ארה"ב עצם בלתי-מזוהה שטס במהירות של כ-4 מאך מעל למפרץ מכסיקו. בתחילה סברו אנשי צוות ההגנה שהעצם הוא מטאור, אך כאשר הנמיך העב"ם טוס בהדרגה, ופנה לעבר העיר קורפוס-כריסטי, ברור היה שמדובר בכלי טיס בלתי מזוהה. העצם חדר למרחב האווירי של מקסיקו וצבא ארה"ב נכנס לכוננות, המעקב אחריו נמשך מעל שמי מכסיקו עד שלפתע נעלם העצם מהרדאר. התברר שהמטוס הקל והעב"ם התנגשו זה בזה באוויר, ושניהם התרסקו. כתשע שעות מאוחר יותר יצא צוות של הצבא המכסיקני אל אתר ההתרסקות ליד העיר המקסיקנית קויאמה. במקביל, עקבו האמריקנים אחר התשדורות המקסיקניות וכך התברר להם שבאתר התגלה כלי-טיס נוסף שהתרסק: עצם מתכתי דמוי צלחת באורך כ-5 מטרים.
מרגע זה ואילך החלו הדברים להתפתח במהירות ובדרמטיות - הצבא המכסיקני הכריז על דממת אלחוט בכל הקשור להתרסקות ואילו האמריקנים פנו לממשל המכסיקני בהצעה לסייע בפינוי העצם ובדיקתו. בקשתם נדחתה.
למרות הסירוב המקסיקני האמריקנים לא ויתרו והכינו צוות משימה מיוחד. בתחילה, הצליח הצוות לגלות בעזרת מטוסי ביון את העצם שהועמס על גבי משאית לקראת פינויו מהשטח וכן גופות שהיו פזורות מסביבו. יומיים לאחר מכן, כאשר הגיע צוות המשימה לאתר ההתרסקות עצמו, נדהמו חבריו לגלות במקום את כל החיילים המקסיקנים מתים, כנראה כתוצאה מחשיפה לחומר ביולוגי או כימי בלתי ידועים.
האמריקנים תפסו חזקה על העב"ם והעבירו אותו לרשותם, תוך שהם משמידים כל זכר לאירוע ע"י פיצוץ ושריפת האזור כולו. לאן נלקח העב"ם ומה גילו האמריקנים במקום - איש אינו יודע עד עצם היום הזה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/748/306.jpg
דגם העב''ם שהתרסק בקקסבורג |
|
דגם העב''ם שהתרסק בקקסבורג |
|
|
|
|
|
|
|
תקרית קקסבורג
|
|
|
|
|
|
|
כדור אש גדול שנצפה ע"י אלפי בני אדם ב-9 בדצמבר 1965, בלפחות שש מדינות בארה"ב וכן בקנדה, שינה לפתע את כיוון טיסתו ונראה כשהוא משיר מעליו פיסות מתכתיות מעל מישיגן וצפון אוהיו. העצם, שנחשב בתחילה למטאור, יצר קול נפץ עז ומבהיל מעל פנסילבניה.
מהעיירה קקסבורג, כ- 48 ק"מ דרומית לפיטסבורג, החלו להגיע עדויות על עצם שהתרסק אל תוך היער ועל שריפה שהחלה מתפשטת כתוצאה מכך. הרשויות מיהרו להזעיק למקום את כוחות הכיבוי, שנדהמו לגלות עצם דמוי אצטרובל, בגודל דומה לשל מכונית פולקסואגן, שעליו נראו הירוגליפים. העדים שדווחו על האירוע אף אמרו שהכתב על העצם הזכיר להם כתב חרטומים מצרי.
דיווחיהם של כוחות הכיבוי הביאו מיד את הצבא למקום, האזור כולו נסגר לתנועה והאזרחים שהתגודדו, נצטוו לפנות את השטח מיידית. למרות זאת, עיתונאי עקשן בשם ג'ון מרפי הצליח להגיע למקום עם ציוד הקלטה ולהקליט עדויות והוכחות לכך שהצבא מצא את העצם ופינה אותו מהמקום במשאית.
כמובן שהצבא מיהר להכחיש את ההתרסקות ויצא לתקשורת בפרסום שהעצם היה מטאור ועל כן אין שום ממצאים לדווח עליהם. מאוחר יותר, כשהעדויות הרבות שנצטברו הפריכו את גרסת המטאור, ניסו הצבא ואחרים לטעון שמדובר היה בשברי הטיל הרוסי וונרה-4 שחדר לאטמוספרה.
העיתונאי ג'ון מרפי, שחשף את המידע בתקשורת, קיבל בעקבות החשיפה איומים טלפוניים ולאחר מספר חודשים נהרג באופן תמוה.
הרשויות מעולם לא הצליחו לספק הסבר הגיוני לממצאים אלא רק סיפורים בלתי מתקבלים על הדעת, דבר שגרם רק לפרסומה של התקרית יותר ויותר, והיא נודעה בשם "רוזוול של פנסילבניה".
ב-2003 פתח מחדש ערוץ הטלוויזיה האמריקני Sci-Fi במחקר מדעי של האירוע. הטיעון הרשמי הראשון שהופרך היה טענת הצבא שהעצם שהתרסק היה מטאור ותו לא. ההסברים השקריים של הצבא התנוססו גם ב"ספר הכחול", בו מוזכר האירוע. המחקר של Sci-FI הצליח להוכיח, ללא ספק, שלא היה זה מטאור שכן למרות העצים הפגועים שנמצאו באתר ההתרסקות, לא נמצא מכתש, כצפוי לאחר פגיעת מטאור בקרקע. עובדה זו הביאה להנחה שהעצם לא פגע בחוזקה בקרקע, אלא התרסק במהירות מתונה.
ב-2005 החל מופעל לחץ על NASA, במטרה לחשוף מסמכים הנוגעים להתרסקות. תוצאות לחץ זה היו שחרור של כ-40 עמודי דו"ח לציבור, מתוכם התברר ש-NASA הייתה מעורבת בחקירת ההתרסקות ובדקה מספר שרידים מתכתיים שהובאו מהאתר. נאס"א קבעה, כצפוי, שאלו שרידיו של לוויין רוסי.
יחד עם זאת, שקרי הארגון לא הצליחו לשכנע - אנשי נאס"א הלכו והסתבכו בגרסאות סותרות, וכאשר הוכחו טיעוניהם כסילופים הם ניסו לטעון כי מדובר בטעויות. בעקבות כך, שינו בנאס"א את טענתם וגרסו שתוצאות בדיקת המתכת אבדו בשנות התשעים, ושככלל, אין הארגון עוקב אחרי עב"מים. זאת למרות ההודאה, שמידע הועבר לחיל האוויר ושפיסות המתכת אכן נחקרו.
חיל האוויר מצידו התעלם מגרסת הלוויין הרוסי של נאס"א והמשיך לטעון שהעצם שהתרסק בקקסבורג היה אך ורק מטאור.
פרט מעניין וחשוב הוא שההסברים שסיפקה נאס"א סותרים מידע שקיבל העיתונאי לסלי קין ב-2003, מהמדען הראשי של נאס"א בכבודו ובעצמו, ניקולאס ג'ונסון.
ג'ונסון הבהיר שאין שום אפשרות שהעצם שהתרסק בקקסבורג היה לוויין רוסי, וציין שאין שום לוויין, מעשה ידי אדם, החודר לאטמוספרה כפי שאותו עצם חדר. אם כך, אילו שברים חקרה נאס"א? וכיצד "אבדו" תוצאות המחקרים?
לפני כשנתיים הוגשה תביעה משפטית נגד סוכנות החלל האמריקנית, בדרישה לחשוף את האמת שמאחורי פרשת קקסבורג – תביעה זו עדיין לא נתבררה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/748/305.jpg
האלט (משמאל) ופניסטון |
|
|
|
|
|
|
|
|
העב"מים ביער ראנדלשם
|
|
|
|
|
|
|
מעט אחר חצות ליל ה-27 בדצמבר 1980, זכו שני בסיסי חיל האוויר הבריטי, הסמוכים ליער ראנדלשם, למספר לילות של ביקורי עב"מים. על פי העדויות הרבות, אירועים אלו כללו נחיתה או התרסקות עב"ם, אותות רדאר לא מזוהים, אורות, שינויים אטמוספריים ומפגשים ישירים עם חוצנים.
שלושה שומרים צפו בעב"ם גדול, הנראה מתרסק ביער. בתחילה, סברו השומרים שהיה זה מטוס-צבאי, אך כשקרבו למקום נדהמו לראות כלי משולש זוהר, שמתחתיתו בקעה מעין קרן אור ויצורים בעלי ראשים גדולים עמלים בקרבתו, כשהם נמצאים במעין "בועות".
השומרים ההמומים גרמו להקפצת הבסיסים, שכן אוחסנו בהם כלי נשק גרעיניים רבים. הכוחות הגדולים שהוזנקו דיווחו על הפרעות בתקשורת ועל שיבושים אלקטרומגנטיים ואטמוספריים. עדים לאירוע טענו שחלק מהקצונה הבכירה שהגיעה, תיקשרה עם החוצנים באמצעות מחוות ותנועות ידיים, שנראו כמוכרים מראש לשני הצדדים. עדותם סוכמה לימים בספר "Left at East Gate".
הקצין הבכיר באזור, הקולונל האלט, הגיע למקום ובידיו ציוד הקלטה ומצלמות. למרות שמרבית ההקלטות שנעשו באותם לילות קיימות עד עצם היום הזה, מרבית הצילומים דווחו כפגומים, ורק מקצתם שרד. הקולונל הכין דו"ח מסכם, שנשלח למשרד ההגנה ובו פירט את כל מה שהתרחש במקום.
זמן קצר לאחר ההתרסקות החלו אנשי הסגל שהיו מעורבים באירוע להישלח לחקירות ולראיונות, בהם קיבלו איומים מפורשים מפיהם של קצינים בכירים וזרים לבושי אזרחית, שלא להוסיף ולדון באירועים ולהכחיש את קיומם. מספר חברי סגל טענו שסוממו ונחקרו תחת השפעת סמים. הגרסה הרשמית טענה, שהשומרים טעו לחשוב את המגדלור הסמוך כמקור אור העב"ם, וטיעונים אחרים גרסו שהייתה זו מתיחת חג מולד שביצעו אנשי צבא אמריקנים שהיו במקום.
תקרית יער רנדלשאם נשמרה בסוד, ונחשפה לציבור לראשונה רק ב-1983, בעקבות תביעה משפטית ובעקבות חשיפה תקשורתית של התזכיר, ששלח הקולונל האלט למשרד ההגנה הבריטי. משפורסם האירוע ברבים, חשפו עצמם מרבית העדים לתקשורת והעידו בגלוי, כולל הקולונל האלט בעצמו.
האירוע ביער רנדלשאם הוא אחד האירועים הנחקרים ביותר בכל הזמנים, וקיבל את הכינוי "רוזוול של בריטניה". אין ספק שזהו אחד האירועים הבודדים, בהם נכשל הממשל בטיוח והעלמת אירוע עב"מים בקנה מידה גדול, ומרבית המידע פורסם. כיום ניתן למצוא את כלל החומר והמחקרים הנוגעים לאירוע באינטרנט, כולל הקלטות ופירוט מודפס של תמלילי השיחות שנערכו בקשר, בין הקצינים במקום.
אירועי התרסקות רבים נוספים אירעו ברחבי העולם, אך קצרה היריעה מלפרטם. כך ההתרסקות בסוורדובסקי ב-1969 והאירוע בנמל שאג ב-1967. אירועים אלו מוכיחים שהטכנולוגיה החוצנית, גם אם היא מתקדמת מאיתנו, כפופה לחוקי הפיזיקה, אין בה דבר "על-טבעי" והיא פגיעה ובלתי מושלמת.
בפעם הבאה: "נמל תעופה 2007" – הכל אודות העב"ם שהופיע לעיני אלפי בני אדם בשדה התעופה או'הייר בשיקגו, בתחילת השנה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
