ראשי » להיות הורים » אבאמא

דעה: החופש הגדול עולה לנו ביוקר

הורים לילדים מוצאים את עצמם משלמים הון עתק על החופש הגדול, הן בתשלום לקייטנות ובייביסיטר והן בניצול ימי החופשה מהעבודה. אז למה המדינה ומשרד החינוך אינם לוקחים אחריות וקובעים מדיניות ידידותית יותר למשפחות? הצעה לסדר חדש

לפני כמספר שבועות החל המסע השנתי לחיפוש הקייטנה המתאימה ביותר לחופשת הקיץ. כמדי שנה, מצאנו את עצמנו מנסות לתמרן בין הבטחות נוצצות על חוויות בלתי נשכחות, לבין רצוננו לשלוח את הילדים למסגרת איכותית בעלויות סבירות.

התרשמנו מקייטנת תיאטרון, אומנויות לחימה, כדורסל, מחול, מדע, מבוכים ודרקונים, אך מהר מאוד התברר שהחיפוש אחר קייטנת החלומות הוא רק חלק מהסיפור. לצערנו, נוכחנו לדעת שכמו בכל שנה, נמשיך לשלם מחירים מופקעים על החופש הגדול והמינוס בבנק רק ילך ויעמיק. 

במציאות הישראלית בה נשים מרוויחות כ-40% פחות מגברים, מוטל עיקר נטל הטיפול והשמירה על הילדים על כתפינו, לכן אנחנו אלו שלוקחות על עצמנו את האחריות לדאוג לפתרונות בקיץ, כמו גם במהלך כל השנה. שעות הפעילות של הקייטנות הן קצרות - מה שדורש מאיתנו לאלתר ולתמרן בכדי לאסוף את הילדים בזמן. חלק מאיתנו יוצאות לשם כך מוקדם מהעבודה ומפסידות שעות עבודה וכמובן שכר. מי שמקום העבודה שלה לא מאפשר זאת, נאלצת להיעזר בבייביסיטר, או לחילופין, להשאיר את הילד שעות נוספות בקייטנה - מה שמייקר את ההוצאות עוד יותר.

בהנחה שעמדנו בעלויות והגשמנו חלומות, הקייטנות נגמרות כעבור שלושה שבועות, או במקרה הטוב כעבור חודש, ועכשיו מה?

ברוב מקומות העבודה לא נהוג לתת יותר מ-14 ימי חופשה, אך ימים אלה מנוצלים בדרך כלל כבר בחופשות קודמות ומיותרות כמו חופשת סוכות ארוכה, איסרו חג, חג חנוכה וכמובן חופשת הפסח הארוכה מכולן.

השנה לראשונה יקוצר החופש הגדול בשבוע. פיתרון טוב לכאורה, אך למעשה אין בו שום בשורה, היות ומספר ימי החופשה הכולל נשאר כשהיה (76 ימי חופשה למורה, לעומת 14 ימים בממוצע לעובדת במשק הישראלי).

אנו מציעות שהמדינה תיקח אחריות על הג'ונגל שנקרא "קייטנות החופש הגדול" ותיקבע תקרת מחירים מקובלת והגיונית שתהיה תואמת למציאות הכלכלית של המשק הישראלי.

בנוסף, יש לצמצם את הפער בין מספר ימי החופשה המקובלים במשק הישראלי, לבין מספר ימי החופשה שקובע משרד החינוך לעובדיו, ולהוסיף ימי חופשה להורים לילדים צעירים.

בשנים האחרונות מתגבר הדיון בצורך באיזון בין עבודה למשפחה. כיום ישנם מקומות עבודה בעולם המגדירים עצמם ידידותיים למשפחה

ומאפשרים הסכמי עבודה גמישים וטיפול הולם בילדים. מדיניות ידידותית למשפחה עשויה להקל על הקונפליקט "משפחה-עבודה" ולשפר את בריאות העובדים, את מידת היצרנות שלהם וכמובן לתקדם את השוויון בין במגדרים.

מדיניות כזו תביע מחויבות של הממשלה כלפי המשפחה וכן תחייב את המגזר הפרטי לאחריות חברתית. במסגרת שינוי זה אנו מציעות להתייחס לחופש הגדול כאל משימה לאומית בה נוטלים חלק הממשלה ומקומות העבודה כך שהעול לא ייפול על המשפחה בלבד.

אספי ברנט חייק ורותי בר לבב הן סטודנטיות לתואר שני בעבודה סוציאלית. המאמר נכתב במסגרת הקורס בלימודי מגדר ומדיניות חברתית.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...